בעיה אחרת.. שמפריעה לי מאוד!!!!!!!

[noname12345]

בעיה אחרת.. שמפריעה לי מאוד!!!!!!!

מקווה שזה קשור כל נושא "החרדות"- יש לי בעיה שהתגובה שלי לכל דבר שהוא מעצבן אותי, פוגע בי, מלחיץ אותי וכו' אני פשוט מגיבה בבכי. אוקיי, ברור שאם מישהו פוגע בך אתה תבכה, אבל אני בוכה גם במצבים של לחץ ועצבנות, ולכן אם אני רוצה להתווכח עם מורה או אדם אחר על משהו מסויים שמציק לי אני מרגישה את הבכי עצור בגרון שלי ואם אני ימשיך להתווכח עם אותו אדם אני פשוט יפרוץ בבכי, כך גם קרה לי מס' פעמים ופשוט האדם הזה היה המום שבכיתי והתייחס אלי כרגישה מידי, כאילו השגתי את מבוקשי רק כי בכיתי. זה כל כך מעצבן אותי! אני לא מסוגלת להתכווח אפילו עם חברות, לא מסוגלת להתמודד עם אנשים ואני פשוט הולכת ובשתיקה מהמקום ובוכה במקום אחר... אוףף אני רוצה להתמודד עם הבעיה, ואני פשוט לא מצליחה!!! אפילו עם הורים שלי, בכלל שאמא שלי צועקת אני ישר בוכה ואין לי מושג למה! ואני יודעת שאם זה ימשיך אני לא יוכל להתמודד עם שום-דבר בחיים... בבקשה עזרה דחוף!!!!! נ.ב אני ילדה אפשר להגיד דיי חכמה, יודעת לפתור את הבעיות שלה(הפעם מסתבר שלא), לא נראה לי שטיפול פסיכולוגי פה יעזור, ובכלל יתאפשר מבחינת כלכלית. תודה מראש

 

[דנה צ]

בקשר לבעייתך...

אני מבינה לגמרי שזה יכול להיות מאד מציק שאת מגיבה כמעט לכל דבר בבכי. אני מבינה שזה מפריע לך באינטראקציות עם אנשים כמו עם חברותייך, הורייך מורים וכדומה. יחד עם זאת, אני לא חושבת שאת צריכה להתייחס לזה כהפרעה. יש לנו תגובות מסוימות שנובעות מהאופי שלנו, כמו שאנשים עם מזג מאד חם ועצבני אולי יגיבו לכל אינטראקציה קשה בצעקות ואף באגרסיביות. אני חושבת שאת פשוט נערה עם רגישות גבוהה, ואת צריכה לזכור שהרגישות כשלעצמה היא לא דבר שלילי, אלא להפך, יש בה הרבה צדדים חיוביים שבטח באים לידי ביטוי בתחומים אחרים בחייך. אני מאמינה שאת תהיי רגישה כל חייך ואולי עוד הרבה דברים יביאו אותך לכדי בכי, אבל אני גם מאמינה שעם הזמן את כן תצליחי לעדן את זה, וקצת יותר לשלוט בדחף הזה לבכות, רק כדי שזה לא יפריע לך מול אנשים אחרים ושזה לא יפריע לך לעמוד על שלך. מניסיון אישי, יש לי חברה עוד מהתיכון וכשהיינו נערות היא הייתה בדיוק כמו שאת מתארת! היא לא הצליחה לשלוט בזה וזה פשוט הטריף אותה. גם היום היא בחורה מאד רגישה אבל עם הזמן היא למדה שיטות להרגיע את עצמה כשהיא מול אנשים (משפטים שהיא אומרת לעצמה, נשימות עמוקות שהיא עושה וכו') והבכי, אם הוא יוצא, יוצא רק אחר כך כשהיא לבד. ואל תשכחי שזה בסדר לבכות, את לא צריכה לכעוס על עצמך אם את מתאפקת מול מישהו ואז כשאת לבד את בוכה - הבכי משחרר, פורק תחושות קשות ולעיתים גם מאד מרגיע. בכלל, את לא צריכה לכעוס על עצמך בגלל הבעיה הזו! ואל תשכחי שהיא לא מעידה על חוסר חוכמה! זה טבעי ואנושי ואת צריכה לפרגן לעצמך ולעודד את עצמך ולא רק לגעור בעצמך. אז בהצלחה בינתיים, ותנסי לחשוב על שיטות שיוכלו לעזור לך לפחות "לדחות" את הבכי, וכמובן תספרי לנו...