אני אבוא לקראתך ואניח שאתה רציני...
ולא סתם טרול (באמת, תהרוג אותי למה המחשבה הזו עלתה לי בראש, הא?!) אז ככה: אני נמצא, עדיין, והייתי בעבר אפילו עוד יותר, במצב שבו אתה מתאר. אז מה בוחרים? מה שמתאים לך באותו רגע, ובלבד שאתה תהיה נאמן להחלטה שלך ולא "תסבן" את הבחורה שמולך. מה זה אומר? כרגע מתאים לך סטוץ, או אפילו יזיזות ארוכת טווח (עד כמה שיזיזות היא ארוכה)? לך על זה, אבל תהיה אמיתי, אל תספר למי שמולך שאתה מת עליה, ואתה רוצה קשר אמיתי וכו'. תגיד ישר ולעניין: "אני רוצה יזיזות". סביר להניח שרובן תעפנה אותך מעל פניהן כמו טיל. חלקן לא, חלקן יאמר "וואלה, מתאים לי עכשיו". מאידך אם קשר רציני זה באמת מה שאתה רוצה... ממה אתה מפחד? לך על זה ותהנה. שורה תחתונה? תעשה מה שטוב לך בחיים, מה שגורם לך לומר "וואי, איזה כיף היה שעשיתי את זה ואת זה", אבל בתנאי שזה לא פוגע באחרים. השמחה שלך מקום ראשון, אבל הדאגה לאחרים נמצאת מעליה (חוק 0, אם אתה בקיא בכתבי אייזק אסימוב). אתה מפתח רגש מהר למישהי סביר להניח, אם אני מבין את המקום שבו אתה נמצא נכון, ואני מבין לגמרי, מפני שעד היום כמעט ולא היה לך רגש הדדי ממישהי. זה חרא של דבר, אני מודה ויותר גרוע... אין לי משהו מעודד לומר לך. זה יעבור לך ככל שתהיה בקשר, לאו דווקא רומנטי, קשרים ידידותיים, עם יותר ויותר בחורות. ברגע שתראה שאתה יכול להיות בקשר עם כמה בחורות ואף אחת מהן לא "שלך" ושום דבר לא קורה לך, לא לטוב, אבל גם לא לרע, זה ידעך. בינתיים לך על זה... תרשה לעצמך לפתח רגש נורא מהר. כמו כל דבר בטבע... מה שנדלק מהר, נשרף מהר ומסתיים. זה אפילו טוב... אתה מתיש את עצמך ככה: היא מוצאת חן בעיני, כבר לא. היא מוצאת חן בעינ... כבר לא. היא מוצאת ח... כבר לא. מתישהו זה יימאס עלייך, הגוף שלך, פיזית, לא יוכל לעמוד בכל השינויים שעוברים עלייך כשמישהי מוצאת חן בעיניך, אה, כבר לא. אל תלחם בזה, קח את זה, קבל את זה. כמו גלישת גלים: אתה יכול לרכב על הגל ולהיות בטופ ואז לרדת עם הגל למטה או שאתה יכול לנסות לשבור אותו... רמז? גלים יותר חזקים ממך, אתה תלך איתם ראש בראש, אתה תפסיד! והקטע עם הדחיה כפגיעה אישית... או, את זה אני מכיר בעצמי ממש ממש טוב. אתה יודע שזה לא אישי נגדך אבל אתה נעלב עד עמקי נשמתך, מפני שפתחת אליה רגש כל כך חזק. האמת? זה והקטע של הרגש תלויים אחד בשני בקשרים עבותים: ברגע שלא תתלה יותר ציפיות על-אנושיות בבחורות גם ה"לא" שלהן לא יהרוג אותך. אין לי פתרון קסמים עבורך. ממש לא. טיפול יכול לעזור אני מניח. אצלי זה היה פשוט החלטה מודעת של עצמי להפסיק וזה עבר לי, אבל זה אני וזה לקח לי 29 שנה להחליט את ההחלטה הזו. לא יודע מה הפתרון שמתאים לך, אבל אם תמשיך להאמין שהנה, אוטוטו זה יסתדר כי זה חייב להסתדר מתישהו, זה יסתדר כי "ראבאק, אני בן 28 וכבר מתחיל להיות לי לחוץ כל הקטע הזה של חברה"... אם תסמוך על המזל או על הגורל או סתם תהיה ישראלי שאומר "יהיה טוב, אח שלו".... תאמין לי, בתור מי שהיה שם עד ללפני שבועיים (כן, כן, כולה שבועיים, אבל איזה שבועיים) זה לא יסתדר. אם אתה לא תעשה משהו מודע בקשר לזה, אם אתה לא תקח את עצמך בידיים... אתה תמשיך ככה עוד הרבה, הרבה הרבה, זמן. מניסיון. אני סה"כ שבועיים מאז שהחלטתי להפסיק, עבורי הספיקה החלטה אחת שעמדתי עליה, שקיימתי. לך אני לא יודע מה יתאים. שבועיים... אני בן-אדם חדש. כל מי שמכיר אותי יכול להעיד. תטפל בעצמך איש, בצורה כזו או אחרת, כי אם לא אתה תסבול עוד הרבה מאד זמן. וחבל.
