בעיה בזוגיות קיימת

Tu Lus

New member
בעיה בזוגיות קיימת

לפורום שלום אני וחבר שלי שנה וחצי ביחד ובתקופה האחרונה צצה לנו בעיה שמפריעה מאוד: התחלתי ללכת עם חברה ללמוד סלסה (לאחר שהיינו במועדון מס' פעמים) והדבר מפריע לבן זוגי. דיברנו על זה והוא אומר שהוא לא מקנא ושהוא סומך עלי שזה לא יוביל לשום דבר אחר אבל מפריע לו שאנשים אחרים נוגעים בי ככה בריקוד הספציפי הזה ומפריע לו שהריקוד הזה הוא לא מכובד לטענתו. עכשיו אני בדרך כלל לא יוצאת הרבה וזה מאוד כיף לי. לקחתי אותו פעם איתי למועדון והיה די נחמד ושהתחלתי ללכת לשיעורים בסטודיו שוב חזרה הבעיה הזו להפריע לנו בקשר ואנחנו כל הזמן מתווכחים עליה. אני לא יודעת איך לשים לזה קץ. אמרתי לו שזכותי להנות מתחביב כלשהו ואני מוכנה שהוא יבוא איתי אבל אם יוצא שהוא לא בא ואני רוצה ללכת לשיעור אז לדעתי אין בזה רע. אני יודעת שיש מקום ל"קנאה" שלו אבל זה מה שנוח לי ומתחשק לי לעשות וזה עושה לי טוב. מה עושים עם הבעיה???
 
בחירה בזוגיות

הי, אחד המרכיבים החשובים בזוגיות הוא - קבלה אחד את השני. אתם אנשים שונים עם רצונות ודעות שונות. וזה בסדר. הבחירה בזוגיות כוללת בתוכה קבלה של בן הזוג, כולל כל אותם דברים שפחות אוהבים. זה חלק מהמחיר של להיות יחד. בסופו של דבר מדובר בבחירה - האם הוא מקבל את זה שחשוב לך לרקוד, כחלק ממך, ובכל זאת בוחר בך כבת זוג? האם את מקבלת את זה שזה מפריע לו ובכל זאת בוחרת בו כבן זוג? במידה ואת תסכימי לרצות אותו, ולא תלכי לרקוד - את עלולה להרגיש שאת פועלת בניגוד לרצונך. ובמידה והוא יסכים שתלכי לרקוד מתוך אילוץ - הוא עלול להרגיש מובס. חשוב שתדברו ותתייחסו לנושא הזה ברצינות - תסבירי לו עד כמה זה חשוב לך (ולמה), ותקשיבי לו - נסי להבין מה בדיוק מפריע לו, ועד כמה. כול להיות שאחרי שתביני יותר טוב מה בדיור מפריע לו - תוכלו למצוא משהו באמצע - סוג של גבולות שאת מתחייבת אליהם בזמן הריקוד... בסופו של דבר - חשוב שתקבלו החלטה משותפת ששניכם שלמים איתה (גם אם היא לא אידיאלית). י
 

Tu Lus

New member
אני יודעת למה זה מפריע לו

אני גם יודעת שאם זה היה הפוך הייתי מקנאת כי זה ריקוד מאוד חושני כזה והוא נשמע כזה. בכל מקרה מה שמציק לו זה איך גברים אחרים יכולים לגעת בי בריקוד הזה ולעשות בי מה שהם רוצים (כי הגבר מוביל, זה ריקוד שוביניסטי) אמרתי לו שאני בוחרת אם מי לרקוד ואם מי לא ושזה רק ריקוד אבל אני יודעת שקשה לקבל את זה. הוא גם בא מבית דתי וקשה לו לחשוב על הריקוד הזה בתור משהו שאני עושה. והוא יודע שאני לא מתלבשת פרובוקטיבי. זה פשוט מה שכתבתי בגלל זה הוא רוצה לבוא ולרקוד רק איתי. ושאני לא אלך בלעדיו. אבל לפעמים אם הוא לא נמצא (הוא חייל וגר רחוק) בא לי ללכת לדעתי זה לגיטימי. אז על זה הוויכוח.
 
הבהרה

הרעיון בשיחה (שהמלצתי עליה) הוא לא רק לקבל מידע, אלא בעיקר לאפשר לכל צד לשתף ולחלוק את התחושות שלו. אין כאן שאלה של לגיטימי או לא, היות ובתוך הזוגיות שלכם רק אתם יוצרים את הכללים והלגיטימציה. במידה והזוגיות חשובה לכם - חשוב שתהיה הבנה והסכמה הדדית. לרוב הדרך להגיע להבנה כזאת מתחילה בזה ששני הצדדים חושפים את התחושות שלהם, ואת המניעים שלהם.
 

Tu Lus

New member
אתה צודק בזה

דיברנו על זה אבל אני די בטוחה שהוא נחרץ בדעות שלו בגלל הרקע הדתי בבית. אני באה מרקע שונה לחלוטין ודברים שאצלו נראים קו אדום נראים לי לגיטימיים לגמרה. אין לי ספק שנדבר שוב ונבהיר עמדות שוב בשבוע הבא אבל אני לא חושבת שזה יפסיק להפריע לו. גם בלי זה יש לנו "בעיות של קשר" כמו שלכולם יש וכולן בגלל ההבדלים בגלל הדת. שנינו יהודים אני פשוט לא דתיה כמוהו וכמו המשפחה. אין לי קשר לזה. אני מנסה לא לעשות טעויות של קשר ולא להתפשר על מה שאני לא רוצה אבל לפעמים זה ממש קשה. תודה
 
קנאה../images/Emo5.gif והתייחסות אליה../images/Emo142.gif

אני מסכימה עם אורן שיש להתייחס אל העניין בשיחה רצינית. את צודקת והוא צודק, לכן אין כאן עניין של "משפט" , מי שצודק על פיו נפעל. ולמה הוא צודק? לא כי יש לו סיבה לקנא, אלא כי זו התחושה שעולה בו כשהוא יודע שאת רוקדת סלסה עם גברים אחרים. לפעמים הצד שבמקרה זה הוא הצד שלך, חושב בטעות שאם תהייה מצדו התייחסות של "חפיף", של ביטול הסיבות לקנאה, אולי כך הצד המקנא יבין שאין מה לקנא. התוצאה היא הפוכה בדרך כלל, הצד המקנא לפעמים צריך רק הקשבה ומענה לתחושות בשיחה רגועה ולא בזריקת משפטים או בביטול "אוי עזוב אותך משטויות". דברי איתו ותראי לו שאת מתייחסת אל העניין ברצינות, ויחד עם זאת, הראי את רצינותך לגבי הרצון שלך לרקוד, ולגבי העובדה שאת לא מתכוונת להפסיק להשתתף. עשית טוב שהזמנת אותו להצטרף אלייך, את מוזמנת לחזור ולספר איך הייה, ובעיקר, תמשיכי לרקוד וליהנות
. דבי.
 
למעלה