שאלות נוספות ונקודות למחשבה
ראשית, אשרייך שיש לך בן-זוג שאוהב אותך ומוכן "לעשות הכל" בכדי שתהיי שבעת-רצון ומאושרת. זכית במתנה יקרת-ערך! יחד עם זאת, את טוענת כי "זה גורם לי להרגיש כמו קפריזית , שמוכנים לעשות הכל כדי שתהיה מבסוטה. זו לא תחושה טובה". אני בהחלט מבינה ללבך... אמרי נא, מהן הסיבות ש
כל-כך חשוב לך שהאמבטיה תהייה ממוקמת במקום אחר מזה בו היא ממוקמת כעת? אני מציעה לך לרשום את הסיבות הללו ולהתעמת איתן במלוא הכנות: האם הן, אכן
כל-כך חשובות לך? שמחתי לקרוא את דבריך: "
ברור שאוכל לחיות עם זה , חיתי עם אמבטיה מכוערת שנים. והסתדרתי. זה לא היה נורא". אם-כן, אני מניחה שתוכלי להסתדר היטב גם עם מיקומה של האמבטיה החדשה. מדברייך, אני מבינה כי האמבטיה החדשה היא כבר שיפור גדול לעומת האמבטיה הקודמת, עמה חיית בשלום משך שנים. אם כן, האם תסכימי אתי כי הצלחנו להפטר בהצלחה מהקביעה: "אני לא יכולה"? אני מתרשמת שאכן כן. כעת, העלית נקודות חדשות: 1. "כי זה פשוט לא תואם את הרצון שלי, זה גרם לי תחושה של חוסר שליטה , ושהדבר אינו שלי". האם העובדה שמיקומה הנוכחי של האמבטיה אינו תואם את ההעדפה שלך, פירושו ש"הדבר" אינו שלך? מדוע? האם מיקומה של האמבטיה משנה את אופן בעלותך עליה? האם תחושת שליטה במצב מותנית בכך שהדברים יתקיימו בדיוק לפי
הרצון המקורי שלנו? את יודעת, כאשר אדם מחליט לשנות את דעתו או מחליט להתפשר, מתוך שיקול דעת, הוא נמצא בשליטה מלאה- הרי זוהי
החלטה שלו, מתוך
שיקול דעת שלו, לוותר או להתפשר. מתוך דברייך אני דוקא מתרשמת כי
השליטה המלאה במצב נמצאת בידייך שלך- בסופו של דבר יתבצע רצונך- בין אם מדובר בשינוי מיקומה של האמבטיה, ובין אם מדובר במוכנות להסתדר עם מיקומה הנוכחי (מה שהבנתי מדברייך שאינו נורא בכלל)- שהרי בן-זוגך הבהיר לך כי יעשה הכל למען אושרך. כלומר- גם התפשרות מבחינתך על המצב הקיים, יתבצע מתוך שליטה מלאה במצב. 2. "הסיבה שמיקמנו אותה איפה שמיקמנו אותה הייתה כסף. ורצון של בן זוגי". אינני יודעת עד כמה העניין הכספי מהווה עבורכם שיקול, אך מדברייך אני מבינה כי זה היה אחד השיקולים של
שניכם ("מיקמנו") במיקום הנוכחי שלה האמבטיה- הכסף ורצונו של בן-זוגך. את מתארת את בן-זוגך כמי שמוכן לעשות הכל למענך- האם רצונו שלו נחשב אף-הוא בעיניך? האם, למען רצונו, שיקוליו ואושרו את מוכנה לקחת את השליטה במצב בידייך ולהחליט להתפשר עמו בעניין הזה? כאשר את המחליטה להתפשר, הפשרה נעשית מתוך
שליטה מלאה שלך במצב ומתוך
עמדת כוח- בידייך היה הכוח להחליט, הדבר ישאר כפי שהוא בשל החלטתך שלך (שנובעת מתוך אהבתך לבן-זוגך והתחשבות גם ברצונותיו). 3. "זה כאילו לוקחים ממני את הדבר היחיד שהוא שלי בעולם- ומחליטים עליו". האם את מבחינה בעיוותים הקוגניטיביים שבדברייך אלה...? האם האמבטיה הזו היא אכן
הדבר היחיד שהוא שלך בעולם? האם מלבדה אין לך דבר? האם את יכולה לחשוב על רשימה של דברים חשובים נוספים שקיימים בעולמך, מלבד האמבטיה? ושוב, במקרה שלך, למזלך, את היא זו המחליטה- הרי בסופו של דבר רצונך הוא שיתבצע. 4. "כרגע זה מרגיש כמו סיטואציה שבה אני אפסיד בכל מקרה - כך אני לא אהיה מרוצה וכך אני אחשוב על הכסף". כלומר, לדברייך, בכל מקרה לא תהיי מרוצה- בין אם כך ובין אם אחרת. האם הידיעה שאת עושה כעת פשרה-
מתוך בחירה שלך ושליטה מלאה במצב- למען בן-זוגך, וגם חוסכת כסף שתוכלו להוציא על השיפוצים האחרים בבית, יכולה לשפר את הרגשתך? אינני מבינה מה הצורך לנתח עם הפסיכולוגית (שעות???) מדוע לא עשית מה שרצית. זה באמת יכול לתסכל...
לדעתי, הכוח האמיתי שלנו הוא לא בכך שתמיד נעשה את מה שהעדפנו מלכתחילה. הכוח האמיתי שלנו, כבני-אדם, הוא בכך שנהיה מסוגלים לבחון את העדפותינו מול העדפותיהם של אחרים (במיוחד אם אלו הם היקרים לנו); להחליט, במקרים מסויימים, להתפשר; להפעיל שיקול-דעת מחודש ולשנות את דעתנו, אם הגענו לתובנה חדשה, שונה, באשר למצב; לעמוד על דעתנו- אם הדבר עקרוני וברור לנו כי זוהי הדרך היחידה האפשרית והנכונה וכך הלאה. בכל אחת מההחלטות הללו אנו שולטים במצב, בהיותינו אלה הבוחרים כיצד לנהוג- פשרה, שינוי דעה או עמידה על דעתנו. את מספרת כי בפנייך עוד החלטות נוספות וחשובות: מטבח, מנורות, צבעים... דמייני בעיני רוחך את המטבח שאת רוצה, המנורות שהיית רוצה לתלות בביתך והצבעים שייטיבו אתך ויתנו לך תחושה טובה בביתך. גשי למלאכה בשמחה ובציפייה. באשר לתחושת חוסר היציבות והבילבול- האם יש מקום אחר בו את יכולה לשהות עד שהשיפוצים יסתיימו? אם כן, יתכן והדבר יקל עלייך מבחינה רגשית. באשר לשאלתך אודות האמירה: "להסתדר עם המציאות". כאשר אנו לוקחים החלטה (כזו או אחרת) מתוך שיקול דעת, תחושת שליטה במצב ואהבה לאחר- לא תמיד אנו מרוצים בכל מאת האחוזים, אך אנו שלמים יותר עם החלטתנו, שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם העדפתנו הראשונה. זה נקרא "להסתדר עם המציאות"- לחיות עמה בשלום ובהשלמה. מקווה שתרמתי לך נקודות מחשבה נוספות. אשמח לשמוע מה החלטת, בסופו של דבר, ומהי הרגשתך עקב כך. יום נהדר, גילת
