בעיה חברתית לילדה בת 3.5. צריכה עזרה דחופה!

kvakva

New member
בעיה חברתית לילדה בת 3.5. צריכה עזרה דחופה!

שלום לכולם! ממש חייבת את העזרה שלכם!!!! בתנו בת 3.5 , ילדה נבונה וכחמה. מגיל 10 חודשים ועד לפני חודש היתה בגן פרטי, מראשון לספטמבר התחילה ללכת לגן עיריה. הבעיה היא כזאת: בשנה האחרונה היא התחילה להיות מאוד בישנית ופחדנית. היא מאוווווווד רוצה לשחק עם ילדים אחרים וממש נהנת כשזה מצליח אבל מתה מפחד לגשת ראשונה. בגן פרטי הגננות היו מודעות לבעיה והיו "מצמידות" אותה לילדים אחרים. היו לה שם 2-3 חברות וזה עבד טוב. בגן החדש יש 30 ילדים ו2 גננות שלא מספיקות לטפל בדברים דומים. אז הילדה הולכת לגן וכל היום משחקת לבד. כשאני שואלת אותה למה שיחקת לבד? היא לפעמים אומרת " כי אף אחד לא רצה לשחק איתי" ולפעמים " כי טוב לי לשחק לבד" מה שבטוח לא נכון. מאותה סיבה היא גם מפחדת ללכת לגן שעשועים וגם כשאנחנו הולכים, אז היא נצמדת אלי או לאבא. ניסינו לקחת אותה לחוג. היא גם כן נצמדה לאבא ואמרה שמעדיפה ללכת הביתה ולשחק שם לבד. לא היה אכפת לי אם הייתי רואה שבאמת טוב לה לשחק לבד. הבעיה היא שאנחנו יודעים בפרוש שהיא ממש רוצה לשחק עם ילדים!!! איך לעזור לה להתקרב לילדים אחרים? איזה כלים לתת לה? איך אנחנו בתור הורים צריכים להתנהג? מה להגיד לה? נקרע לי הלב מחוסר העונים שלנו מול המצב!!!! ממש צריכה עזרה ורעיונות!! תודה מראש ושנה טובה!
 

sombol1

New member
למה את חושבת שזה רע לשחק לבד ?

למה להצמיד אותה לילדים אחרים ? גם הבן שלי בן 3.5 כשמגיע לגן עירייה נצמד אלי ורק מול משחק מחשב הוא מוכן לעזוב אותי ולתת לי ללכת אני לא רואה בזה בעיה הוא באופן כללי שמח מחוייך מידי פעם משחק עם אחרים ומידי פעם לא ואולי אני טועה...
 

kvakva

New member
אין שום רע בלשחק לבד

ובעיה היא שהיא משחקת לבד לא כי בחרה בזה, אלה בגלל פחד לשחק עם ילדים אחרים. אני חוזרת ומדגישה , היא מאווווווד רוצה לשחק עם ילדים אחרים ומתה מפחד לגשת אליהם. העניין עושה אותה עצובה ומוציא חשק ללכת לגן
 

keren kr

New member
נשמע שיש לכם כבר ניסיון מהגן הקודם

נראה שלוקח לילדה קצת זמן להסתגל. גם היא עוד לא הייתה מספיק בגן החדש. לדעתי אפשר לדבר על זה איתה, לדבר קצת על הקשיים , להסביר שזה גן חדש ולאט לאט היא תכיר חברים חדשים , איך היא מרגישה בגן החדש? ואם יש ילד/ה בגן שהיא הייתה רוצה להזמין הביתה? ומצד הגננות , בגלל שיש לכם כבר ניסיון מהגן הקודם , אפשר גם לבקש מהגננת להצמיד לילד/ה ולספר קצת על הניסיון שלכם מהגן הקודם. זה רק ההתחלה, אני בטוחה שבקרוב יהיו לה חברים , מה לעשות שאנחנו ההורים כ"כ לחוצים...
 
להזמין בכול פעם ילד אחד או שניים הביתה,

בבית המשחק עם חבר או חברה הכי אידיאלי ונעים לילד, , כי בבית לילד אין חששות ואין פחדים , הילד מרגיש חופשי מוגן ובטוח, ומשתף פעולה בשמחה עם ילדים שבאים לשחק איתו., לכן ,כשהילדה בבית חופשיה בהתנהגותה, הוא תשמח ואפילו תיהנה לשחק עם הבובות עוד חברה, וזה יחזק את הבסיס ליצירת חברות , ללא הבלאגן והרעש של הגן.
 
בעיות חברתיות תחילת שנה

זאת היא רק תחילת השנה, זה גם חדש, סביבה חדשה וילדים חדשים... והנתקים של החגים לא מוסיפים. ידוע שבגיל הזצעיר הזה, ילדים עדיין מציגים תלות בענין יצירת קשרי חברות ( יש לכבד את השלב ההתפתחותי הזה ואי אפשר להאיץ אותו) ... לכן פעמים רבות יש ליצור יוזמה דרך הכרות עם הורים אחרים בגן.. התידדות ( הזמנה לקפה ! ) והילדים משחקים ברגע, כך שניתן לסייע להם. להחזיק "מפגש" משחק" בגיל 3.5 זאת משימה מורכבת. גיל זה הוא גיל מאוד סוער ווכחני והנטיה של ילדים רבים היא עדיין משחק "לבדי כמו שאני אוהב" ... אז לא להבהל, ושפוט להתחיל להכין לשלב חברתי גבוה יותר.. במפגשים מפעם לפעם לאט ובסבלנות.
 

limorsf

New member
ביישנות מאד מפריעה לשחק עם אחרים

ואכן ניתן לראות הרבה פעמים לפי שפת הגוף וההתנהגות של הילד שהוא מאד מאד רוצה לשחק עם אחרים אך לא מצליח ליצור את הקשר. אם ילד מספר שכל היום הוא משחק לבד - זה בהחלט סימן לבעיה!!! כי זה לא מתוך בחירה, במיוחד שהיא מוסיפה ש"אף אחד לא רוצה לשחק איתי" - חוויה לא טובה שנובעת מהביישנות. כך הביישנים מרגישים - שלא אוהבים אותם, וקשה להם מאד להבין שזו טעות בתפיסה שלהם ולמעשה ההתנהגות שלהם עצמם היא שגורמת להתרחקות האחרים. בקיצור - בהחלט ניתן לדבר איתה באופן ישיר על כך שהיא מאד אוהבת חברים, ושחברים מאד אוהבים אותה אבל היא לא מדברת איתם כי היא מתביישת ולכן הם חושבים שהיא לא רוצה לשחק איתם...ממש במילים פשוטות כאלה להסביר לה את הרעיון הנ"ל. בנוסף, בגן המשחקים, מאחר והיא בגיל צעיר, אפשר לעזור לה ליצור קשר בכך שתגשי, תפעילי אותה עם האחר ותקשרי ביניהם, "...רוצות לשחק ביחד בעוגיות?....ומיד עושים ביחד עוגות בחול...כך את משמשת לה מודל איך אפשר ליצור קשר בקלות. יש צורך לשנות לה את ההרגל, שדווקא התקבע בגן הקודם ונובע מהאופי שלה, אך הרגל אחר יכול להחליף אותו ולהפוך לה לטבע שני אם תתמידו. דבר אחרון - אפשר להקריא לה ספרים בנושא, יש בכל חנות ספרים ספרים שמדברים בגלוי על הנושא של - איך עושים חבר...אם יש לה אחים ואחיות - אפשר לדבר על הנושא בכלליות איתם סביב שולחן הצהריים.. בהצלחה לימור סופר פטמן פסיכולוגית חינוכית ופסיכותרפיסטית
 
למעלה