בעיה חברתית:/
היי אני מורן אני בכיתה ט' .בשנה הבאה יש לנו מגמות בבית ספר.ואנחנו עוברים לתיכון באותו הבית ספר,רק בבניין אחר וכיתות אחרות עם ילדים אחרים מהשכבה. אני מהכיתה יש לי את החברות שלי 3 חברות שהם גם לא כאלה אוהבות אותי אני רק נדחפת ביניהם שם ומנסה להראות שייכות למרות הזילזול מפניהם רק לא להיות לבד.אבל הם גם קצת חברות כי לפעמים הם לצידי הקיצר לא יודעת איך להגיד אותן.. הבעיה היא ששנה הבאה אני יהיה בכיתה לבד לא איתן ולא עם אף אחד מהכיתה שלי כמעט חוץ מכמה פרחות וכמה ערסים. ומכל הכישכבה במגמה שלי זה הערסים. אני במגמת ניהול יצור ותכנות מדעים.שזה נחשב למגמה בינונית. אני לא יודעת מה לעשות עכשיו.. איך אני יתמוד כל ה 3 שנים האלה? אני הבן אדם הכי פחות חברותי בעולם הזה. אני לא יודעת איך לגשת לדבר עם אנשים.אני כל הזמן מתביישת בעצמי באיך שאני נראית(שמנה)כמה שאני מנסה דיאטות וספורט כלום לא עוזר.אני מתביישת בהכל.גם בהורים שליי.. אמא שלי היא מאוד נמוכה 1.45 ויש לה בעיית עצמות שהיא כל הזמן יורדת בגובה וכל מיני. אני אוהבת אותה מאוד מאוד מאוד אבל זה מאוד מבייש אותי ככה שכולם רואים ומרכלים וכל זה. תכלס אני יודעת שאני לא צריכה להתבייש כי היא אמא שלי והיא באמת אבל באמת הכלללל!!!בשבילי..הכל!! בלעדיהה?!אני כלום! והיא יודעת שאני מתביישת בה.וזה מאוד כואב לה.. איך נפטרים מהביישנות?ומהה אני יכולה לעשות כדי להיפתח לאנשים מהשכבה? שאולי חשבו בעבר שאני סנובית,שקטה וכולי וכולי?? תודה מראש
היי אני מורן אני בכיתה ט' .בשנה הבאה יש לנו מגמות בבית ספר.ואנחנו עוברים לתיכון באותו הבית ספר,רק בבניין אחר וכיתות אחרות עם ילדים אחרים מהשכבה. אני מהכיתה יש לי את החברות שלי 3 חברות שהם גם לא כאלה אוהבות אותי אני רק נדחפת ביניהם שם ומנסה להראות שייכות למרות הזילזול מפניהם רק לא להיות לבד.אבל הם גם קצת חברות כי לפעמים הם לצידי הקיצר לא יודעת איך להגיד אותן.. הבעיה היא ששנה הבאה אני יהיה בכיתה לבד לא איתן ולא עם אף אחד מהכיתה שלי כמעט חוץ מכמה פרחות וכמה ערסים. ומכל הכישכבה במגמה שלי זה הערסים. אני במגמת ניהול יצור ותכנות מדעים.שזה נחשב למגמה בינונית. אני לא יודעת מה לעשות עכשיו.. איך אני יתמוד כל ה 3 שנים האלה? אני הבן אדם הכי פחות חברותי בעולם הזה. אני לא יודעת איך לגשת לדבר עם אנשים.אני כל הזמן מתביישת בעצמי באיך שאני נראית(שמנה)כמה שאני מנסה דיאטות וספורט כלום לא עוזר.אני מתביישת בהכל.גם בהורים שליי.. אמא שלי היא מאוד נמוכה 1.45 ויש לה בעיית עצמות שהיא כל הזמן יורדת בגובה וכל מיני. אני אוהבת אותה מאוד מאוד מאוד אבל זה מאוד מבייש אותי ככה שכולם רואים ומרכלים וכל זה. תכלס אני יודעת שאני לא צריכה להתבייש כי היא אמא שלי והיא באמת אבל באמת הכלללל!!!בשבילי..הכל!! בלעדיהה?!אני כלום! והיא יודעת שאני מתביישת בה.וזה מאוד כואב לה.. איך נפטרים מהביישנות?ומהה אני יכולה לעשות כדי להיפתח לאנשים מהשכבה? שאולי חשבו בעבר שאני סנובית,שקטה וכולי וכולי?? תודה מראש
תקומי בבוקר תגידי לעצמך "אין כמוני" זה ישנה אותך מקווה שעזרתי