בעיה חברתית

alon11173

New member
בעיה חברתית

היי
ככה אני בן 20 והשתחררתי מהצבא רפואי, ומאז אני מחפש את עצמי, אין לי שום קשר לחברים מהיכון או מהצבא.
עבדתי בכמה מקומות אולם לא הצלחתי להכיר אנשים לחברות ממש.
כרגע נרשמתי למכינה במוסד אקדמי מסויים ואומנם זו רק ההתחלה אולם לא הכרתי עוד אף אחד ואני ממש לבד.
אני באמת טיפוס חברותי ונראה סבבה אבל אני ממש מרגיש בודד. נשארתי ללא חברים...

מה לעשות? אשמח לעצות... תודה
 

spaysi8

New member
אין פתרון קסם..

במכינה- תן לזה זמן וזה ישתפר..
מעבר לזה- או לחדש קשרים ישנים או ללכת לחוגים/פאבים וכדומה ולהכיר..
אולי גם קבוצות בפייסבוק (למשל "יוצאים היום")..
 

alon11173

New member
תשובה

לא בא בחשבון לחדש קשרים..
ומה אני ייצא לפאבים לבד?
 

nike001

New member
ואיך הוא יכיר?

הוא ישב לשתות בירה בפאב לבד
מישהו או מישהי יגשו אליו? ואם לא יגשו... הוא יחזור בדיכאון לבית ויתבוסס ברחמים עצמיים
 

nike001

New member
או מה הוא יפנה אליהם?

בדרך כלל באים לשם חבורות מגובשים.
זה שונה מקלאב שיוצאים לרקוד ומכירים וגם בקלאב זה באסה לצאת לבד, זה נראה רע..
 

spaysi8

New member
מנסיון-

אם הולכים לפאבים שכונתיים, מתחילים להתחבר עם הברמנים והבעלים, ולאט לאט גם על הלקוחות. וזה מגניב :)
 

Purple Mushroom

New member
אם אתה טיפוס חברותי, תסתדר

תוכן השאלה באמת צריך להיות ב f/a/q של הפורום :
בכל מסגרת אפשר ליצור קשרים חברתייים ולמצוא חברים. גם כאן, גם בעבודה, וגם בלימודים, וגם במסגרות חברתיות, חוגים. מעגל חברים.

אפשר לשאול למה לא הצלחת לשמור קשרים חברותיים עם אנשים מהתיכון, או מהצבא?
אני הצלחתי לשמור במשך הרבה שנים קשר עם 2 חברים טובים שלי מהתיכון, למשך הרבה שנים. ואני לא טיפוס כ"כ חברותי, יש לי בעיה, ביישנות, ובעיה חברתית ככל הנראה.
אבל עד היום, הצלחתי לשמור קשר עם חברים שלי, כאילו, ליצור קשרים חברתיים, ויש לי כמה חברים. היום יש יום הולדת לחבר, סוג של חבר כלשהו, למרות שניתק אותי שוב מהפייסבוק.
להתקשר? :)
 

alon11173

New member
אני יענה לך על השאלה

היו לי בתיכון חברים בוא נגיד חבר'ה באמת נפגשנו והכל אבל מאז הגיוס הקשר ירד וירד עד שנעלם..
אני לא חושב שזה בגללי פשוט היו בתיכון קבוצות ואני לא כל כך השתייכתי לקבוצה אלא היה לי חברים גם שלא השתייכו לקבוצה..
ולאט לאט התחברו לקבוצה אבל אני לא..
לא יודע אם הסברתי טוב אבל קיצר הקשר ירד.
ואני מאוד חברותי בצבא כל מקום שזזתי היו לי חברים ולכן גם לא הרגשתי שנעלמו החברים מהתיכון.
אבל מאז השחרור שהשתחררתי עקב ניתוח אני מחפש את עצמי..
ותבין זה גם קשה כי בעצם הופרדתי מהשנתון שלי כולם בצבא למשל כאן בלימודים לפי מה שהבנתי שנתיים מעליי..
ככה שנקלעתי לסיטואציה שאני לבד קשה להסביר את זה...
 
במכינה

יוצרים קשרים
אם אתה מגדיר את עצמך כאדם חברותי
אז תתחיל ליצור קשרים
ה מתחיל מ: "בואו נלמד ביחד
יש לי סיכומים שווים מי רוצה??

ואז לאט לאט מכירים אותך
במכינה הכי כייף

כמו כן יש כנראה בקרוב מפגש פורום שלנו
אז גם פה בתפוז אפשר להכיר חברים חדשים
 

ori 6

New member
אהלן אלון, התייחסות שלי.

אני יכול להבין את התחושה שלך.
אני אספר קצת על עצמי כדי לקשר את זה לשאלתך, זה יהיה טיפה ארוך.
בחטיבה-תיכון הייתי חלק מחבורה (של חבר'ה ממש טובים) של חננות-על וכמעט כל אחר-הצהריים-ערב הייתי באימון כדורסל של הקבוצה שלי.
בראש שלי, אהבתי יותר את החבר'ה מהכדורסל שהם היו מאוד זמניים ופחות "ספרתי" את החבר'ה שלי. והקש ששבר את גב הגמל היייתה התקופה לקראת סוף התיכון בה הכרתי את החברה הראשונה שלי, מרוב התלהבות וכתוצאה מחוסר ביטחון קיצוני שהיה לי בזמנו פשוט בלי לשים לב בזמן הקריטיים נקרא לזה (סוף תיכון-תחילת צבא) לא שמרתי על קשר ופשוט מצאתי את עצמי לבד. אמנם זה מצחיק להגיד לבד כשאתה בזוגיות, אבל שכל יציאה אתה יוצא עם חברה שלך וחברות שלה ואין לך חבר לרפואה כמעט, זה מצב לא בריא ולא תקין.

הצבא היה עבורי המקפצה הרצינית בקטע הזה, לפחות בחלק של היום-יום, וביד הגורל, כשחזרתי יום אחד פגשתי חבר אחר מהתיכון, דיברנו על התכניות לסוף השבוע, בסוף יצאנו ביחד עם החבר'ה שלו ומאז זה "נדבק". עם זאת, ובגלל אותה תקופה בחטיבה-תיכון, ועקב העובדה שהחבר'ה הנוכחיים שלי הם די....מקובעים, והעובדה שבת הזוג שלי ואני נפגשים רק בסופי שבוע, יש תקופות לא מעטות שבהן אני מרגיש לבד (הטלפון לא מצלצל מבחינת חברים, פשוט אי אפשר למצוא לעשות משהו עם מישהו), אני מכיר את ההרגשה, זה מאוד מסתכל וזה באמת יכול קצת לייאש.

המסר שלי והשורה התחתונה שלי מכל המגילה הזו - היא שאתה לא יכול לדעת מתי פתאום הקלפים ישחקו לך ככה ופתאום תיפול לתוך חבר'ה שיתיאמו לך והמצב ישתנה. אם זו יכולה להיות אופציה, אז אני יכול להמליץ על לנסות לעבודה בעבודה בשירות לקוחות טלפוני של חברה גדולה (מניסיון), זה מכניס אותך למצב חברתי אחר ואתה יוצר שם קשרים לא משנה מי ומה אתה.
תנסה ליזום בקטנה עם כאלה שאתה חצי בקשר איתם, פה בירה שם יציאה או לקפוץ אליהם לקפה, אם יש מישהו שאתה פתוח איתו, תרשום לו את מה שרשמת כאן בצורה מעודנת יותר.
בנוסף לכל זה, תפתח את הלבד שלך, אל תשב בבית ותחשוב כמה רע. גם אני, כיום, שהמצב שלי יחסית "משופר", אני הולך להמון הופעות מוסיקה לבד, יצא לי פה ושם לשבת בפאב לבד, הלכתי לכמה סרטים לבד, אפשר לקפוץ לים, סיבובי הליכה עם מוסיקה - זה גם ינקה לך קצת את הראש וישמור אותך שפוי ופחות מתוסכל וזה גם ישדר לסביבה שאתה פעיל,שאתה עושה דברים, ובסוף זה מקרין החוצה (תדמיין סיטואציה שאתה בא ביום ראשון לעבודה, שואלים אותך מה עשית בסופש - ההבדל בין להגיד לא משהו מיוחד/כלום לבין הייתי בהופעה של....ים וכו' - תבוא איתי אם בא לך פעם הבאה).

מקווה שעזרתי קצת, תאמין שהמצב ישתנה ותשנה אותו בעצמך.
בהצלחה!
 

oromer

New member
מנהל
אני שמה לב לאחרונה שיש יותר הודעות מהסוג הזה

זה יכול לקרות לכל אחד. זה לא קשור בהכרח לחברותי או לא. קשור לנסיבות ועוד סיבות אחרות. אל תייסר את עצמך.
המכינה רק התחילה? תנסה ללמוד עם חברים.... המבחנים יעזרו לכם להתקרב...
תלך לאירועים של האגודה...
 
היי

בד"כ במסגרת לימודים\ מכינה מכירים חברים, דבר שני אם יש לך איזה תחביב מסוים אתה יכול לפתח אותו ע"י חוג ספציפי לתחביב, או אם אתה רוצה ללמוד
משהו חדש או סתם בשביל הפאן לנסות משהו תרשים למסגרת מסויימת, שם יש סיכוי רב שתכיר. אני הכרתי בחדר כושר חברה שאני יוצאת איתה מידי פעם,
זה ממש נחמד ונותן סיפוק.

בהצלחה!
 

Any991

New member
היי

נראה לי שזו בעיה של הרבה אנשים, זה גם משהו שחוזר על עצמו כאן בפורום הרבה וזה לגיטימי ומובן.
מכינה זה אחלה להיכרות של אנשים-הלימודים מחברים בין אנשים כמין צרת רבים חצי נחמה.
הפורום כאן מתאים לכך (מה גם שיש מפגשי פורום בעתיד).
חוץ מזה אפשר לנסות ליצור קשר מחודש עם מישהו מהתיכון (זה מה שאני רוצה לעשות גם).
 
למעלה