בעיה נוספת שהבחנתי בה.
טוב, כתבתי פה כבר כמה פעמים אבל רקע קצר. אני סטודנט בבאר שבע בלי ניסיון בכלל, כולל נשיקה בן 24.5. כמובן שאני סובל מתופעת כדור שלג ו-8 שנים בערך זה מפדח אותי, אבל אני פשוט כל כל רגיל למצב שקשה לי למצוא דחף למצוא מעשה. בחודשיים האחרונים שמתי לב לעוד בעיה שאשמח לדעת איך התגברתם עליה. פעם הרגשתי שאפשר לראות עלי בקלות את המצב אבל עכשיו כבר לא. בשנה-שנתיים האחרונות, בעיקר כי אני נמצא עם אנשים שלא מכירים אותי מגיל צעיר אני לא מרגיש שמסתכלים עלי כחריג. אני לא חושב שאני בחור אטרקטיבי במיוחד, אבל גם לא סקפטי לגבי זה שמבחינת יכולות חברתיות והעולם הפנימי שלי בחורות יכולות לרצות קשר. אבל (הקדמה ארוכה קצת מצטער), לאחרונה הרגשתי שבגיל הזה כדור השלג מקבל משמעות אחרת. אם פעם הפחד היה מדחייה ברגע החשיפה או מפאדיחות במיטה (מה שעוד לא עבר), עכשיו אני מרגיש גם שאנשים מסביבי לא בראש של התנסויות משום סוג (במיוחד לאור זה שאני שנה ב' וקטן בשנה-שנתיים מרוב הבנות שאני פוגש). פעם למרות שלכולן היה ניסיון מיני וכמה מערכות יחסים הרגשתי שעוד כן היו באיזשהו שלב של למידה והתנסות. היום כולן כבר מחפשות קשרים ארוכים וחושבות על חתונה ואני לא יודע איך בתוך זה אפשר להכיל דבר כזה. איך התגברתם? אני כולי תקווה שיש גם בנות שהן חברותיות ומושכות ולא משדרות שום חרדה שבגלל סיבות כאלה ואחרות הן חסרות ניסיון או בעלות ניסיון מועט אבל זאת ממש לא ההרגשה ואני מרגיש שעבור כל אחת זה יהיה תיק רציני..אשמח לשמוע עצות, חוויות בנושא
טוב, כתבתי פה כבר כמה פעמים אבל רקע קצר. אני סטודנט בבאר שבע בלי ניסיון בכלל, כולל נשיקה בן 24.5. כמובן שאני סובל מתופעת כדור שלג ו-8 שנים בערך זה מפדח אותי, אבל אני פשוט כל כל רגיל למצב שקשה לי למצוא דחף למצוא מעשה. בחודשיים האחרונים שמתי לב לעוד בעיה שאשמח לדעת איך התגברתם עליה. פעם הרגשתי שאפשר לראות עלי בקלות את המצב אבל עכשיו כבר לא. בשנה-שנתיים האחרונות, בעיקר כי אני נמצא עם אנשים שלא מכירים אותי מגיל צעיר אני לא מרגיש שמסתכלים עלי כחריג. אני לא חושב שאני בחור אטרקטיבי במיוחד, אבל גם לא סקפטי לגבי זה שמבחינת יכולות חברתיות והעולם הפנימי שלי בחורות יכולות לרצות קשר. אבל (הקדמה ארוכה קצת מצטער), לאחרונה הרגשתי שבגיל הזה כדור השלג מקבל משמעות אחרת. אם פעם הפחד היה מדחייה ברגע החשיפה או מפאדיחות במיטה (מה שעוד לא עבר), עכשיו אני מרגיש גם שאנשים מסביבי לא בראש של התנסויות משום סוג (במיוחד לאור זה שאני שנה ב' וקטן בשנה-שנתיים מרוב הבנות שאני פוגש). פעם למרות שלכולן היה ניסיון מיני וכמה מערכות יחסים הרגשתי שעוד כן היו באיזשהו שלב של למידה והתנסות. היום כולן כבר מחפשות קשרים ארוכים וחושבות על חתונה ואני לא יודע איך בתוך זה אפשר להכיל דבר כזה. איך התגברתם? אני כולי תקווה שיש גם בנות שהן חברותיות ומושכות ולא משדרות שום חרדה שבגלל סיבות כאלה ואחרות הן חסרות ניסיון או בעלות ניסיון מועט אבל זאת ממש לא ההרגשה ואני מרגיש שעבור כל אחת זה יהיה תיק רציני..אשמח לשמוע עצות, חוויות בנושא