אורחת סמויה
New member
בעיה עם ההורים :\
חזרתי עם בעיה אחרת. ההורים שלי- שזאת בעיה שלהרבה אנשים יש (לפי מה שראיתי בפורום פה ובכלל). אז ככה, הבעיה שלי היא כזאת. המשפחה שלי היא משפחה..אני לא יודעת איך להסביר את זה ממש...אבל אם נערים אומרים שההורים שלהם לא מבינים אותם- ההורים שלי באמת לא מבינים אותי. אני די יוצאת דופן במשפחה. בניגוד לתקופת ההתבגרות שלהם, לי יש חיי חברה, היה לי קשר עם בן, אני יוצאת למסיבות ודברים כאלה, אני אוהבת שופינג ודברים שנערה רגילה אמורה לעשות,או בכלל בני נוער- הם לא עשו. ככה שהם פשוט לא מבינים אותי. קודם כל מערכת היחסים שלי עם ההורים עד לא מזמן הייתה בסדר גמור (כן הקשבתי לעצות שלכם ובאמת המצב השתפר). הייתי מספרת להם לרוב את האמת (דברים שהחסרתי היו כמו מכירת אלכוהול במסיבות אבל זה סוג של שקר לבן כי בכל מקרה אני לא מעשנת, שותה או נוגעת בכל החרא הזה,והסיבה היחידה שאני מחסירה את זה היא שבין כה וכה הם לא היו מקשיבים לי), עוזרת להם בבית ומדברת איתם על בעיות ודברים כאלה. אני לא נותנת להם סיבות לא לסמוך עליי, בקיצור. ואם אני בטעות אומרת משהו ולא עושה אותו אח"כ זה על דברים קטנים ולא משמעותיים. האירוע הראשון שקרה הוא שהזמנתי 5 ילדים לישון אצלי, בינהם 2 בנים (הם באו לישון אצלי אחרי מסיבה, חזרנו ב-4 בבוקר). שאלתי את ההורים שלי אם אני יכולה לקיים אירוע כזה והם אמרו שכן רק אם אנחנו ישנים בחדרים נפרדים. עכשיו הבנים האלה אף פעם לא היו אצלי בבית ולא היה נעים להם לישון לבד, אז במקום לישון בחדר קטן ונעול ישנו על הגג. בבוקר היה חם אז עברנו לחדר שלי אבל לא ישנו!! כשהם הלכו ההורים שלי אמרו שזה לא מתאים ושאני לא אקיים עוד אירוע כזה (שזה אחלה, אני מכבדת את זה), ומשום מקום הם הוציאו לי שמעכשיו אני לא יכולה לחזור ממסיבות ואירועים אחרי 2! כאילו פאק! הם כל הזמן הרשו לי אז מה עשיתי שפתאום אסור לי?!?! ניסיתי לדבר איתם על זה וזה החמיר. עכשיו אסור לי לצאת יותר מפעם אחת בשבוע אחרי 12 ואם זה אחרי 12 אז מקסימום עד 2. אתמול היה איזה מפגש ושאלתי אותם אם אני יכולה ללכת. הם אמרו שכן אבל הם יבואו לקחת אותי ב-2. אמרתי שלא צריך כי אני חוזרת לישון אצל חברה אז הם אמרו לא אנחנו רוצים לוודא שאת חוזרת הבייתה ב-2. הם כאילו גם לא סומכים עלי!! ועל מה?? מה עשיתי שהם לא סומכים עלי יותר?? אני עוברת לתיכון חדש, ולמי שזוכר מהבעיה הקודמת שהעלתי פה לא היו לי כל כך הרבה חברים בבצפר הישן שלי. ביינתים הצלחתי להכיר די הרבה ילדים ואני מרגישה הרבה יותר טוב מבחינת מעמד חברתי. בגלל המעבר אנחנו מקיימים הרבה מאוד מפגשים בין כל השכבות שעוברות להיות איתנו בבצפר. להורים שלי זה מוזר כי הם קיבוצניקים אז הם לא עברו בצפר בחיים שלהם, והם לא מבינים שחשוב לי להכיר ילדים חדשים. גם על זה ניסיתי לדבר איתם והם פשוט אטומים. לא היה להם את זה בילדות שלהם אז הם לא מוכנים לקבל את זה שהחיים שלי שונים משלהם. עוד מעט יש מפגש וביינתים הם לא מרשים לי ללכת. אני פשוט לא יודעת מה לעשות
בבקשה תנו לי רעיונות מה לעשות. ניסיתי לדבר איתם הרבה פעמים על זה, הם פשוט לא מנסים להבין אותי... תודה למי שקרא וסליחה על החפירות...
חזרתי עם בעיה אחרת. ההורים שלי- שזאת בעיה שלהרבה אנשים יש (לפי מה שראיתי בפורום פה ובכלל). אז ככה, הבעיה שלי היא כזאת. המשפחה שלי היא משפחה..אני לא יודעת איך להסביר את זה ממש...אבל אם נערים אומרים שההורים שלהם לא מבינים אותם- ההורים שלי באמת לא מבינים אותי. אני די יוצאת דופן במשפחה. בניגוד לתקופת ההתבגרות שלהם, לי יש חיי חברה, היה לי קשר עם בן, אני יוצאת למסיבות ודברים כאלה, אני אוהבת שופינג ודברים שנערה רגילה אמורה לעשות,או בכלל בני נוער- הם לא עשו. ככה שהם פשוט לא מבינים אותי. קודם כל מערכת היחסים שלי עם ההורים עד לא מזמן הייתה בסדר גמור (כן הקשבתי לעצות שלכם ובאמת המצב השתפר). הייתי מספרת להם לרוב את האמת (דברים שהחסרתי היו כמו מכירת אלכוהול במסיבות אבל זה סוג של שקר לבן כי בכל מקרה אני לא מעשנת, שותה או נוגעת בכל החרא הזה,והסיבה היחידה שאני מחסירה את זה היא שבין כה וכה הם לא היו מקשיבים לי), עוזרת להם בבית ומדברת איתם על בעיות ודברים כאלה. אני לא נותנת להם סיבות לא לסמוך עליי, בקיצור. ואם אני בטעות אומרת משהו ולא עושה אותו אח"כ זה על דברים קטנים ולא משמעותיים. האירוע הראשון שקרה הוא שהזמנתי 5 ילדים לישון אצלי, בינהם 2 בנים (הם באו לישון אצלי אחרי מסיבה, חזרנו ב-4 בבוקר). שאלתי את ההורים שלי אם אני יכולה לקיים אירוע כזה והם אמרו שכן רק אם אנחנו ישנים בחדרים נפרדים. עכשיו הבנים האלה אף פעם לא היו אצלי בבית ולא היה נעים להם לישון לבד, אז במקום לישון בחדר קטן ונעול ישנו על הגג. בבוקר היה חם אז עברנו לחדר שלי אבל לא ישנו!! כשהם הלכו ההורים שלי אמרו שזה לא מתאים ושאני לא אקיים עוד אירוע כזה (שזה אחלה, אני מכבדת את זה), ומשום מקום הם הוציאו לי שמעכשיו אני לא יכולה לחזור ממסיבות ואירועים אחרי 2! כאילו פאק! הם כל הזמן הרשו לי אז מה עשיתי שפתאום אסור לי?!?! ניסיתי לדבר איתם על זה וזה החמיר. עכשיו אסור לי לצאת יותר מפעם אחת בשבוע אחרי 12 ואם זה אחרי 12 אז מקסימום עד 2. אתמול היה איזה מפגש ושאלתי אותם אם אני יכולה ללכת. הם אמרו שכן אבל הם יבואו לקחת אותי ב-2. אמרתי שלא צריך כי אני חוזרת לישון אצל חברה אז הם אמרו לא אנחנו רוצים לוודא שאת חוזרת הבייתה ב-2. הם כאילו גם לא סומכים עלי!! ועל מה?? מה עשיתי שהם לא סומכים עלי יותר?? אני עוברת לתיכון חדש, ולמי שזוכר מהבעיה הקודמת שהעלתי פה לא היו לי כל כך הרבה חברים בבצפר הישן שלי. ביינתים הצלחתי להכיר די הרבה ילדים ואני מרגישה הרבה יותר טוב מבחינת מעמד חברתי. בגלל המעבר אנחנו מקיימים הרבה מאוד מפגשים בין כל השכבות שעוברות להיות איתנו בבצפר. להורים שלי זה מוזר כי הם קיבוצניקים אז הם לא עברו בצפר בחיים שלהם, והם לא מבינים שחשוב לי להכיר ילדים חדשים. גם על זה ניסיתי לדבר איתם והם פשוט אטומים. לא היה להם את זה בילדות שלהם אז הם לא מוכנים לקבל את זה שהחיים שלי שונים משלהם. עוד מעט יש מפגש וביינתים הם לא מרשים לי ללכת. אני פשוט לא יודעת מה לעשות
בבקשה תנו לי רעיונות מה לעשות. ניסיתי לדבר איתם הרבה פעמים על זה, הם פשוט לא מנסים להבין אותי... תודה למי שקרא וסליחה על החפירות...