sweet sharoni
New member
בעיה עם ההורים...
טוב, אז אני בת 17 כמעט, ואני לא בריאה משו- יעני לא חולה כרונית חס וחלילה אבל בואו נגיד ששפעות ווירוסים אוהבים אותי מאז שנולדתי. קיצר, אז עכשיו הייתי חולה באיזה וירוס או שפעת(למרות שעשיתי את החיסון לשפעת וכאבה לי היד שבועעעע!!!) במשך 6 ימים אני כולי חולה, האף שלי לא הפסיק לנזול, כולי משתעלת כאבי אוזניים, כאבי גרון וכל החבר'ה. בסביבות היום השני- שלישי למחלה, כשאני בשיא המחלה ובקושי חיה- במקום לעזור לי הם אומרים לי "זאת אשמתך, את לא שומרת על עצמך, (כאילו- זה ברור שללכת לבצפר עם 4 שכבות בימים קרים זה לא מספיק, צריך חרמונית או משו...) הם אומרים לי שאני לא לוקחת דברים שיחזקו אותי באופן קבוע(כמו חולה כרונית, מגיל כזה להכניס שטויות לגוף ולא משנה שאני לא מאמינה בתרופות הטבעיות האלה...) שאין בי ויטמינים, שמגיל קטן אני חולה הרבה ושאני לא אחראית, שאני מזניחה את הבריאות שלי וכאלה. חוץ מהתזמון החרא שלהם, כשהבת שלהם חצי מתה, הם עוד מאשימים אותי בזה שהם לא ממלאים את התפקיד שלהם?? יענו, מה נסגר?? זה שהם לא נתנו לי מגיל קטן פירות והרגילו אותי לתרופות טבעיות וכל החרא שאני לא מאמינה בו זה לא אשמתי!! עכשיו הם עוד אומרים לי שבקטע של הבריאות הם לא סומכים עליי כבר ושאבד להם הביטחון בי... מה התעוררתם אחרי 16 שנה?? איפה הייתם ב- 16 שנה הארונות?? ולמה האחריות נופלת עליי?? וזה לא שאני לא שומרת על עצמי כי אני כן- אני פשוט יודעת שחלק נכבד מהתרופות הטבעיות זה פסיכולוגי, יענו להאמין בזה ואני לאאא... אני מתלבשת במלא שכבות ולא יושבת בחוץ- אם אני יוצאת זה לבית או למקום סגור. עכשיו הם נתנו לי אקטימל כל יום, חיזוקית (הסוכריות והשוקולד טעים רצח, רציני!!!) מיץ תפוזים טבעי....מה אני עושה איתם?? מה דעתכם?? זה אשמתי?? תגיבו- גם הורים וגם ילדים.... ד.א.- אני בפורומים של תפוז כבר כמה חודשים, איך לא גיליתי עוד את הפורום הזה?? זה פשוט גאוני, קרדיטים ליוצרים...
טוב, אז אני בת 17 כמעט, ואני לא בריאה משו- יעני לא חולה כרונית חס וחלילה אבל בואו נגיד ששפעות ווירוסים אוהבים אותי מאז שנולדתי. קיצר, אז עכשיו הייתי חולה באיזה וירוס או שפעת(למרות שעשיתי את החיסון לשפעת וכאבה לי היד שבועעעע!!!) במשך 6 ימים אני כולי חולה, האף שלי לא הפסיק לנזול, כולי משתעלת כאבי אוזניים, כאבי גרון וכל החבר'ה. בסביבות היום השני- שלישי למחלה, כשאני בשיא המחלה ובקושי חיה- במקום לעזור לי הם אומרים לי "זאת אשמתך, את לא שומרת על עצמך, (כאילו- זה ברור שללכת לבצפר עם 4 שכבות בימים קרים זה לא מספיק, צריך חרמונית או משו...) הם אומרים לי שאני לא לוקחת דברים שיחזקו אותי באופן קבוע(כמו חולה כרונית, מגיל כזה להכניס שטויות לגוף ולא משנה שאני לא מאמינה בתרופות הטבעיות האלה...) שאין בי ויטמינים, שמגיל קטן אני חולה הרבה ושאני לא אחראית, שאני מזניחה את הבריאות שלי וכאלה. חוץ מהתזמון החרא שלהם, כשהבת שלהם חצי מתה, הם עוד מאשימים אותי בזה שהם לא ממלאים את התפקיד שלהם?? יענו, מה נסגר?? זה שהם לא נתנו לי מגיל קטן פירות והרגילו אותי לתרופות טבעיות וכל החרא שאני לא מאמינה בו זה לא אשמתי!! עכשיו הם עוד אומרים לי שבקטע של הבריאות הם לא סומכים עליי כבר ושאבד להם הביטחון בי... מה התעוררתם אחרי 16 שנה?? איפה הייתם ב- 16 שנה הארונות?? ולמה האחריות נופלת עליי?? וזה לא שאני לא שומרת על עצמי כי אני כן- אני פשוט יודעת שחלק נכבד מהתרופות הטבעיות זה פסיכולוגי, יענו להאמין בזה ואני לאאא... אני מתלבשת במלא שכבות ולא יושבת בחוץ- אם אני יוצאת זה לבית או למקום סגור. עכשיו הם נתנו לי אקטימל כל יום, חיזוקית (הסוכריות והשוקולד טעים רצח, רציני!!!) מיץ תפוזים טבעי....מה אני עושה איתם?? מה דעתכם?? זה אשמתי?? תגיבו- גם הורים וגם ילדים.... ד.א.- אני בפורומים של תפוז כבר כמה חודשים, איך לא גיליתי עוד את הפורום הזה?? זה פשוט גאוני, קרדיטים ליוצרים...
