בעיה קשה של אנרגיות ירודות וחוסר התמדה
בשנים האחרונות אני סובל מתסמין די ידוע. אני לא מצליח להתמיד בשום פעילות מעבר למה שאני חייב לעשות. כשיש לי זמן פנוי מעבודה אני מנצל אותו לישון בד"כ, או כשאין לי זמן אני דוחה דברים לתקופה שיש לי פחות לחץ. רמות האנרגיה שלי ירודות, בעיקר כשאני בבית. גם בשבת שאני נוסע למשפחה למשל, אני נוטה להירדם שם על הספה. החשק שלי לעשות דברים הוא ירוד. אני מאד מקנא באנשים ספורטיביים שיש להם את המרץ וההתמדה. השבוע צפיה בשידורי האולימפיאדיה, גרמו לי קנאה לצפות באנשים שיש להם דרייב מטורף. זה לא רק עיסוק ספורטיבי, זה גם בתחביבים שמחוץ לבית , גם כשאני מנסה לשדרג את ידיעותיי בתחום המקצועי, אני נמנע מקריאת חומר ודוחה תמיד את המטלות שאני קובע לעצמי. אפילו לתחביבים שלי אני לא מוצא מקום וזמן לפנות אני ממש מרגיש כאילו נועדתי לחיות בתוך חופשה מושלמת ואינסופית. רק כאשר אין לי ברירה ואני בדן ליין ,אני קם לתחיה. למשל כשהייתי צריך לעבור דירה ישבתי במרץ לצבוע, הסתובבתי לקנות חומרים והייתי פעיל. תוך שבוע צנחתי באופן קיצוני לקבעון הזה שלי וזה מאד מתסכל אותי. חברים שלי שמדברים איתי מרגישים כאילו רוב הזמן אני כאילו התעוררתי משינה. בשעות הלילה המאוחרות לפעמים אני צובר עירנות ורגיעה, אבל בגלל השעות המאוחרות יש דברים שאני כבר לא יכול לעשות בשעות אלו. בדיקות רפואיות לא הראו בעייה של אנמיה או חוסר מוגלובין. ניסיתי לפנות לנתורופתיה והתחלתי גם תזונה וגם קבלת תרופות צמחיות לעידוד אנרגיה, אבל דבר לא מועיל. נראה שהגנטיקה או האורגניות שבתוכי נצחה אותי וזה הפך לחלק מחיי. אשמח לשמוע את דעתכם. תודה
בשנים האחרונות אני סובל מתסמין די ידוע. אני לא מצליח להתמיד בשום פעילות מעבר למה שאני חייב לעשות. כשיש לי זמן פנוי מעבודה אני מנצל אותו לישון בד"כ, או כשאין לי זמן אני דוחה דברים לתקופה שיש לי פחות לחץ. רמות האנרגיה שלי ירודות, בעיקר כשאני בבית. גם בשבת שאני נוסע למשפחה למשל, אני נוטה להירדם שם על הספה. החשק שלי לעשות דברים הוא ירוד. אני מאד מקנא באנשים ספורטיביים שיש להם את המרץ וההתמדה. השבוע צפיה בשידורי האולימפיאדיה, גרמו לי קנאה לצפות באנשים שיש להם דרייב מטורף. זה לא רק עיסוק ספורטיבי, זה גם בתחביבים שמחוץ לבית , גם כשאני מנסה לשדרג את ידיעותיי בתחום המקצועי, אני נמנע מקריאת חומר ודוחה תמיד את המטלות שאני קובע לעצמי. אפילו לתחביבים שלי אני לא מוצא מקום וזמן לפנות אני ממש מרגיש כאילו נועדתי לחיות בתוך חופשה מושלמת ואינסופית. רק כאשר אין לי ברירה ואני בדן ליין ,אני קם לתחיה. למשל כשהייתי צריך לעבור דירה ישבתי במרץ לצבוע, הסתובבתי לקנות חומרים והייתי פעיל. תוך שבוע צנחתי באופן קיצוני לקבעון הזה שלי וזה מאד מתסכל אותי. חברים שלי שמדברים איתי מרגישים כאילו רוב הזמן אני כאילו התעוררתי משינה. בשעות הלילה המאוחרות לפעמים אני צובר עירנות ורגיעה, אבל בגלל השעות המאוחרות יש דברים שאני כבר לא יכול לעשות בשעות אלו. בדיקות רפואיות לא הראו בעייה של אנמיה או חוסר מוגלובין. ניסיתי לפנות לנתורופתיה והתחלתי גם תזונה וגם קבלת תרופות צמחיות לעידוד אנרגיה, אבל דבר לא מועיל. נראה שהגנטיקה או האורגניות שבתוכי נצחה אותי וזה הפך לחלק מחיי. אשמח לשמוע את דעתכם. תודה