בעיה רצינית- מבקשת את עזרתם../images/Emo7.gif
שלום לכולם, אני כבר מחפשת עבודה מספר חודשים....ולא מוצאת....אני רוצה לספר לכם את הבעיה שלי: אני בת 24,סיימתי לימודים אקדמיים במסלול משולב של כלכלה ומד"ח...בזמן סיום התואר...הגעתי לראיון בחברה מאוד מפורסמת (מטעמי פרטיות לא אציין את שמה) ועברתי ראיון ומבחנים שם ועברתי אותם בהצלחה אך משום מה אחרי הראיון לא רצו בי כול כך ,והכרתי מישהו מתוך החברה שדחף קצת את העיניינים וגרם להם לקחת אותי, אני גם יודעת שהם התרשמו ממני כחכמה אוינטליגנטית אבל בכול זאת לא הכי רצו והסכימו בגלל הבקשה שלו אליהם לקבל אותי. באתי ליום הראשון בעבודה וזה ניראה לי נחמד ,אנשים נחמדים ,מקום מכובד הכול..... עבדתי שם סה"כ שלוש וחצי חודשים, בהתחלה עקב הרקע שלי בתחום הכספים הוכנסתי לעבוד באחד הצוותים שהכי נגע בכספים שם, ואחת הבנות בצוות לא הכי סימפטה אותי ואני מהרגע הראשון שראיתי אותה גם לא סבלתי אותה למרות שלא הראתי זאת הייתי חייכנית,מקסימה,נינוחה,שקטה,מתחשבת והכול...פשוט היא הייתה אדם מאוד קר שאיש לא מש סימפט אותה שם, אבל לזכותה ייאמר שהיא עובדת שם מספר שנים והיא יודעת לעשות את העבודה שלה והיא משקיעה ונותנת שעות...אבל היא אדם קר ורגזן....וכשעובר עליה משהו רע בחיים היא חופשי משליכה את ההתנהגות שלה על כולם ללא סייג... באותו הצוות כול אחד עשה משהו שונה מהאחר, ואותי לעומת זאת כיוון שהייתי חדשה נתנו לי לעבוד מולה לא כבוסית או משהו, אלא פשוט להתעסק עם אותו התחום בו היא מתעסקת....וממנה הייתי אמורה לקבל הדרכה...היא כמובן העבירה לי הדרכה חפיפניקית,שכחה לציין דברים קריטיים פה ושם....ואחרי כמעט חודשיים שסבלתי אותה בשקט והתייסרתי ,הייתה איזו תקלה אצלי בעקבות משהו קריטי שהיא לא הסבירה לי כלל... באותו מיקרה היא ניגשה אלי והחלה להתלונן בפניי על זה שזה לא ככה ולמה אני עושה את זה ככה ולא אחרת ולמה זה ולמה זה, היא הסבירה לי מה היא חושבת שצריך לעשות ואיך ואני החלטתי להביע את דעתי בנושא מכיוון שלא הסכמתי עם הדרך שלה... היא החלה להרים טונים ואני התחלתי להרים טונים בחזרה...וזה התפתח לצעקות שהרימו את המשרד כולו על הרגליים. כשבסוף היא זרקה לי הערה של תעשי מה שבא לך ועזבה את החדר.... באותו היום היא ניגשה לסגנית הבוס והתלוננה עליי כשראיתי זאת לא חיכיתי הרבה והלכתי גם אני לדבר עם אותה בסגנית.... בתום השיחה שלי שם ושלה ניראה שיצאנו תיקו...המילה שלה נגד המילה שלי....אבל היה לה ייתרון גדול עליי- וזה שהיא עובדת שם כמה שנים ומתפקדת נהדר כמו גדולה... הבוס שלי קרא לי לשיחה ונתן לי שתי אופציות: האחת,מעבר לצוות אחר השנייה, לקום ולעזוב החלטתי ללכת על האופציה של להישאר ולהלחם על מקום העבודה...ולא פשוט להרים ידיים ולוותר ולתת לה לצאת גדולה ושאני אצא קטנה ופחדנית כי זה לא באופי שלי. עברתי לצוות השני ובאותו יום שעברתי לצוות השני, החברה הכי טובה שלה במשרד מונתה לראש צוות של אותו צוות(גם היא עובדת שם מספר שנים...וזה היה הקידום שלה) ואני חייבת לציין שלא סתם הן חברות טובות ,וזאת מכיוון שהיא נחש בדיוק כמו ההיא...והייתי צריכה להיות עכשיו תחת ניהולה...זה לא התאים לי אבל בלית ברירה הלכתי על זה בחיוך ....וחשבתי לעצמי מה שייצא ייצא...היא לא ממש נתנה לי לבצע עבודות גדולות אלא לסיים מטלות שאחרות לצוות לא סיימו וכול יום נתנה לי לרוץ בתוך המשרד בין עשרות אנשים ולשאול אותם האם יש להם עבודה בשבילי, אולי משהו שייקל עליהם,משהו שלא סיימו....בקיצור אחרי שצברתי ניסיון בצוות הקודם היה ניראה שפתאום מההתקדמות שם חזרתי לנקודת האפס לנקודת ההתחלה שוב....כאילו זה היום הראשון שלי....מיותר לציין שזה היה ניראה לי עלוב,מזלזל,חסר כבוד אליי כאדם, והרגשתי על תקן עוזרת של...ולא על תקן עובדת כמו כולם....נישארתי שם כחודש ועוד חצי חודש התייסרתי שם כי חשבתי שאולי משהו יישתנה ורציתי לתת את הפייט שלי עד הסוף!! ואז כבר רץ לי בראש הרעיון של לקום ולעזוב ולא משנה באיזה תירוץ נימצא אחד כזה כבר....כשבועיים התלבטתי והתחבטתי ובסוף חשבתי לעצמי: מה יש להשאר שם?אני באה בבוקר בפרצוף תשעה באב....רע לי...אני מרגישה מושפלת....ואחרי מה שקרה עם ההיא יש סיכוי של חמישים חמישים שאם אני אמשיך ככה ואתחיל לזלזל בעצמי בעבודה גם יעיפו אותי לעזעזל משם....אז מה הרווח שלי? זהו ,אין לי רווח כזה!!! החלטתי למחרת שאני באה ואומרת לבוס שאני עוזבת....בתירוץ שמצאתי עבודה אחרת...אחרי הכול מה יוצא לי מלומר את האמת? ששוב אני לא מסתדרת ?מה זה אומר עליי?שאין לי יחסי אנוש טובים?!! יש לי יחסי אנוש מצויינים......מלבד נחש אחד בעל וותק שהחליט לשים לי מכשולים שם....ואני לא יכולה לתת לה פייט כמו שהייתי רוצה כי יש לה ייתרונות עליי!!! באתי למחרת והתפטרתי בתירוץ הזה ,ניפרדתי מהבוס בצורה נאותה ,יפה ומסודרת. הוא טען שהוא מצטער על הכול, והוא יודע שלא הסתדרתי הכי טוב שם, ואיחל לי בהצלחה ב"עבודה החדשה" שבעקבותיה עזבתי. כיום הייתי בהמון ראיונות.....יצאה לי כבר הנשמה...וכול הזמן דוחים אותי על הסף....ויש לי הרגשה שזה בעקבות דרישת ההמלצות שהם מציבים לי בכול פעם מחדש....ואני תמיד אומרת להם אני לא יכולה לתת לכם המלצות....והם שואלים מדוע? ואני מתרצת שתירוץ עלוב (אני יודעת שזה עלוב אבל אין לי ברירה) שהמשרה הקודמת הייתה זמנית ושהיה לי קשה עקב המרחק להשאר בה..ואני לא בקשר עם אף אחד משם...שזה היה מזמן. ככול הניראה, אולי בטוח, הם לא מקבלים את התשובה שלי ופוסלים אותי כול פעם. עכשיו למעשה אני בבעיה גדולה, אין לי דרך ולו הקטנה ביותר לתת להם המלצות...אני לא יכולה לתת את המספר של הבוס הקודם כי אני תירצתי לו את העזיבה ואחרי הפיצוץ שהיה לי שם והוא היה כול כך נחמד אליי וסיים איתי את ההתפטרות שלי בצורה הכי מכובדת ויפה ואני אפזר את הטלפון שלו בלא ידיעתו לחברות שונות במשק שייתקשרו וייתשאלו אותו????!!! מצטערת על האורך אבל היה חשוב לי להסביר את הבעיה בשלמותה כדי לקבל עצות מתאימות או דעות בנגע לבעיה. מה דעתכם בעיניין הזה? בתודה מראש rozit
שלום לכולם, אני כבר מחפשת עבודה מספר חודשים....ולא מוצאת....אני רוצה לספר לכם את הבעיה שלי: אני בת 24,סיימתי לימודים אקדמיים במסלול משולב של כלכלה ומד"ח...בזמן סיום התואר...הגעתי לראיון בחברה מאוד מפורסמת (מטעמי פרטיות לא אציין את שמה) ועברתי ראיון ומבחנים שם ועברתי אותם בהצלחה אך משום מה אחרי הראיון לא רצו בי כול כך ,והכרתי מישהו מתוך החברה שדחף קצת את העיניינים וגרם להם לקחת אותי, אני גם יודעת שהם התרשמו ממני כחכמה אוינטליגנטית אבל בכול זאת לא הכי רצו והסכימו בגלל הבקשה שלו אליהם לקבל אותי. באתי ליום הראשון בעבודה וזה ניראה לי נחמד ,אנשים נחמדים ,מקום מכובד הכול..... עבדתי שם סה"כ שלוש וחצי חודשים, בהתחלה עקב הרקע שלי בתחום הכספים הוכנסתי לעבוד באחד הצוותים שהכי נגע בכספים שם, ואחת הבנות בצוות לא הכי סימפטה אותי ואני מהרגע הראשון שראיתי אותה גם לא סבלתי אותה למרות שלא הראתי זאת הייתי חייכנית,מקסימה,נינוחה,שקטה,מתחשבת והכול...פשוט היא הייתה אדם מאוד קר שאיש לא מש סימפט אותה שם, אבל לזכותה ייאמר שהיא עובדת שם מספר שנים והיא יודעת לעשות את העבודה שלה והיא משקיעה ונותנת שעות...אבל היא אדם קר ורגזן....וכשעובר עליה משהו רע בחיים היא חופשי משליכה את ההתנהגות שלה על כולם ללא סייג... באותו הצוות כול אחד עשה משהו שונה מהאחר, ואותי לעומת זאת כיוון שהייתי חדשה נתנו לי לעבוד מולה לא כבוסית או משהו, אלא פשוט להתעסק עם אותו התחום בו היא מתעסקת....וממנה הייתי אמורה לקבל הדרכה...היא כמובן העבירה לי הדרכה חפיפניקית,שכחה לציין דברים קריטיים פה ושם....ואחרי כמעט חודשיים שסבלתי אותה בשקט והתייסרתי ,הייתה איזו תקלה אצלי בעקבות משהו קריטי שהיא לא הסבירה לי כלל... באותו מיקרה היא ניגשה אלי והחלה להתלונן בפניי על זה שזה לא ככה ולמה אני עושה את זה ככה ולא אחרת ולמה זה ולמה זה, היא הסבירה לי מה היא חושבת שצריך לעשות ואיך ואני החלטתי להביע את דעתי בנושא מכיוון שלא הסכמתי עם הדרך שלה... היא החלה להרים טונים ואני התחלתי להרים טונים בחזרה...וזה התפתח לצעקות שהרימו את המשרד כולו על הרגליים. כשבסוף היא זרקה לי הערה של תעשי מה שבא לך ועזבה את החדר.... באותו היום היא ניגשה לסגנית הבוס והתלוננה עליי כשראיתי זאת לא חיכיתי הרבה והלכתי גם אני לדבר עם אותה בסגנית.... בתום השיחה שלי שם ושלה ניראה שיצאנו תיקו...המילה שלה נגד המילה שלי....אבל היה לה ייתרון גדול עליי- וזה שהיא עובדת שם כמה שנים ומתפקדת נהדר כמו גדולה... הבוס שלי קרא לי לשיחה ונתן לי שתי אופציות: האחת,מעבר לצוות אחר השנייה, לקום ולעזוב החלטתי ללכת על האופציה של להישאר ולהלחם על מקום העבודה...ולא פשוט להרים ידיים ולוותר ולתת לה לצאת גדולה ושאני אצא קטנה ופחדנית כי זה לא באופי שלי. עברתי לצוות השני ובאותו יום שעברתי לצוות השני, החברה הכי טובה שלה במשרד מונתה לראש צוות של אותו צוות(גם היא עובדת שם מספר שנים...וזה היה הקידום שלה) ואני חייבת לציין שלא סתם הן חברות טובות ,וזאת מכיוון שהיא נחש בדיוק כמו ההיא...והייתי צריכה להיות עכשיו תחת ניהולה...זה לא התאים לי אבל בלית ברירה הלכתי על זה בחיוך ....וחשבתי לעצמי מה שייצא ייצא...היא לא ממש נתנה לי לבצע עבודות גדולות אלא לסיים מטלות שאחרות לצוות לא סיימו וכול יום נתנה לי לרוץ בתוך המשרד בין עשרות אנשים ולשאול אותם האם יש להם עבודה בשבילי, אולי משהו שייקל עליהם,משהו שלא סיימו....בקיצור אחרי שצברתי ניסיון בצוות הקודם היה ניראה שפתאום מההתקדמות שם חזרתי לנקודת האפס לנקודת ההתחלה שוב....כאילו זה היום הראשון שלי....מיותר לציין שזה היה ניראה לי עלוב,מזלזל,חסר כבוד אליי כאדם, והרגשתי על תקן עוזרת של...ולא על תקן עובדת כמו כולם....נישארתי שם כחודש ועוד חצי חודש התייסרתי שם כי חשבתי שאולי משהו יישתנה ורציתי לתת את הפייט שלי עד הסוף!! ואז כבר רץ לי בראש הרעיון של לקום ולעזוב ולא משנה באיזה תירוץ נימצא אחד כזה כבר....כשבועיים התלבטתי והתחבטתי ובסוף חשבתי לעצמי: מה יש להשאר שם?אני באה בבוקר בפרצוף תשעה באב....רע לי...אני מרגישה מושפלת....ואחרי מה שקרה עם ההיא יש סיכוי של חמישים חמישים שאם אני אמשיך ככה ואתחיל לזלזל בעצמי בעבודה גם יעיפו אותי לעזעזל משם....אז מה הרווח שלי? זהו ,אין לי רווח כזה!!! החלטתי למחרת שאני באה ואומרת לבוס שאני עוזבת....בתירוץ שמצאתי עבודה אחרת...אחרי הכול מה יוצא לי מלומר את האמת? ששוב אני לא מסתדרת ?מה זה אומר עליי?שאין לי יחסי אנוש טובים?!! יש לי יחסי אנוש מצויינים......מלבד נחש אחד בעל וותק שהחליט לשים לי מכשולים שם....ואני לא יכולה לתת לה פייט כמו שהייתי רוצה כי יש לה ייתרונות עליי!!! באתי למחרת והתפטרתי בתירוץ הזה ,ניפרדתי מהבוס בצורה נאותה ,יפה ומסודרת. הוא טען שהוא מצטער על הכול, והוא יודע שלא הסתדרתי הכי טוב שם, ואיחל לי בהצלחה ב"עבודה החדשה" שבעקבותיה עזבתי. כיום הייתי בהמון ראיונות.....יצאה לי כבר הנשמה...וכול הזמן דוחים אותי על הסף....ויש לי הרגשה שזה בעקבות דרישת ההמלצות שהם מציבים לי בכול פעם מחדש....ואני תמיד אומרת להם אני לא יכולה לתת לכם המלצות....והם שואלים מדוע? ואני מתרצת שתירוץ עלוב (אני יודעת שזה עלוב אבל אין לי ברירה) שהמשרה הקודמת הייתה זמנית ושהיה לי קשה עקב המרחק להשאר בה..ואני לא בקשר עם אף אחד משם...שזה היה מזמן. ככול הניראה, אולי בטוח, הם לא מקבלים את התשובה שלי ופוסלים אותי כול פעם. עכשיו למעשה אני בבעיה גדולה, אין לי דרך ולו הקטנה ביותר לתת להם המלצות...אני לא יכולה לתת את המספר של הבוס הקודם כי אני תירצתי לו את העזיבה ואחרי הפיצוץ שהיה לי שם והוא היה כול כך נחמד אליי וסיים איתי את ההתפטרות שלי בצורה הכי מכובדת ויפה ואני אפזר את הטלפון שלו בלא ידיעתו לחברות שונות במשק שייתקשרו וייתשאלו אותו????!!! מצטערת על האורך אבל היה חשוב לי להסביר את הבעיה בשלמותה כדי לקבל עצות מתאימות או דעות בנגע לבעיה. מה דעתכם בעיניין הזה? בתודה מראש rozit