חושבת ותוהה
New member
בעיה שאני תוהה לגביה ואשמח לשמוע
את דעתכם. היום אני כמעט שלושה שבועות לאחר הניתוח. הקטע שמציק לי הוא תחושת הרעב שאני מקבלת לעיתים קרובות. אני לתומי חשבתי שהניתוח אמור לעזור לי בקטע הזה , לבלום או להקטין את תחושת הרעב אבל מה שקורה בפועל הוא שאני צריכה להאבק כל הזמן בתחושה. אני רצה לשתות כל פעם שאני חשה רעבה אבל מתהווה תסכול נפשי. האמת שאני גם מרגישה שאם הייתי מרשה לעצמי הייתי יכולה לאכול כמויות די נורמליות (לא כמויות של שמנים) אז כאילו מה הקטע עם הניתוח? במה בעצם הוא עזר לי? ושאלה נוספת למה התפריט לחודש הראשון הוא בלי כל גיוונים , אפשר להשתגע מלאכול כל יום את אותו הדבר? אשמח מאוד לשמוע תגובות , כי אני מתחילה להיות מתוסכלת. חושבת ותוהה
את דעתכם. היום אני כמעט שלושה שבועות לאחר הניתוח. הקטע שמציק לי הוא תחושת הרעב שאני מקבלת לעיתים קרובות. אני לתומי חשבתי שהניתוח אמור לעזור לי בקטע הזה , לבלום או להקטין את תחושת הרעב אבל מה שקורה בפועל הוא שאני צריכה להאבק כל הזמן בתחושה. אני רצה לשתות כל פעם שאני חשה רעבה אבל מתהווה תסכול נפשי. האמת שאני גם מרגישה שאם הייתי מרשה לעצמי הייתי יכולה לאכול כמויות די נורמליות (לא כמויות של שמנים) אז כאילו מה הקטע עם הניתוח? במה בעצם הוא עזר לי? ושאלה נוספת למה התפריט לחודש הראשון הוא בלי כל גיוונים , אפשר להשתגע מלאכול כל יום את אותו הדבר? אשמח מאוד לשמוע תגובות , כי אני מתחילה להיות מתוסכלת. חושבת ותוהה