בעיה של אהבה
הספור שלי מתחיל ממש בעבר, קשה לי גם למצוא את הנקודה להתחיל ממנה... הייתה לי פגישה עם בחור שלא ראיתי שנים. הבחור הזה הוא המודל עליו התבסס הטעם שלי בגברים. פגשתי אותו לפני שמונה שנים, הוא לימד אותי משהו בקורס נוער אוניברסיטאי, בשנות נעוריי החשוכות כשהחזה שלי היה די שטוח, היו לי משקפיים גדולים והספר החביב עלי היה משהו במדע פופולרי. ממבט ראשון התאהבתי בו (יש לציין שהוא בחור יפהפה וגאון אמיתי במדע). לא עשיתי/אמרתי כלום עד שבדרך מקרה לפני חודש נוצר קשר (הוא פנה אלי אקראית ברשת דרך איזה אתר) ובעקבות זה נפגשנו. לא אמרתי לו דבר והוא גם לא זכר, בכל זאת השתניתי (?) קצת הפסקתי להיות גמדה טינאייג'רית והתחלתי ללכת עם מחשופים וחצאיות והפכתי לבחורה 'יפה וכוסית' בעגה. כמובן שהלב שלי פרפר כמו דג גוסס. וכמובן שכל הפגישה הייתה הזויה . אבל מעבר לאלוסינציות המטורפות, זה היה עוד בליינד דייט עם בחור שנראה טוב, מאוהב בעצמו שמחפש להעביר את הזמן ולא מזיז לו יותר מדי. אז כשאידיאת נעוריי בכבודה ובעצמה מתנהג כמו..בייסיקלי עוד גבר, זהו נפל דבר. כל כך נפגעתי.קצת אחרי הפגישה שכמובן יצאתי ממנה כמו אפרודיטה הנולדת מתוך קצף גלי הים, הוא התמסמס לו ונמוג. בלילה כשפנינו לישון. מובן שהיה דחוף לי לישון אתו , והוא לא הבין. סוף כל סוף הוא נרדם ויכלתי להסתכל עליו ישן. לחוש את הנשימות שלו. למעשה זו הסיבה העיקרית שבאתי. לא הצלחתי לישון הרגשתי די רע במיטה עירומה כמו פרוצה זולה. הוא לא היה צריך להתאמץ כלל וודאי חשב שהוא 'גבר' משכיב אותי בקלות כזו ,קפצתי אל מיטתו כמו דג לוקה בשכלו לאקווריום.לא ממש רציתי לשכב אתו רק להביט בו ישן. השפתיים שלו,נותרו דקות ויהירות. כמו אז. אבל היה בו רוך נהדר. לממש פנטזיית נעורים כזו, ממש מוזר. היו רגעים שהבטתי בו וחשתי רק רצון להעלם, להסתלק משם. והיו כמה רגעים שהבטתי עליו וחשבתי, שאני פשוט יכולה למות בו ברגע. התעמתי עם פנטזיה. זה היה חתיכת שוק. אחרי כן כמה ימים לא יכלתי לעשות כלום רק לבהות בקיר. גם לא חיכיתי שיתקשר , זה נראה טו מאץ'..הוא באמת לא התקשר, וכמה ימים אחרי כן ואדישות במסנג'ר מצדו, הוא נעלם . עבר חודש והיום החלטתי שאם הוא כל כך חשוב לי לעשות עוד מאמץ אחרון. שלחתי לו מייל קטן חמוד ונונשלנטי. הוא לא ענה לי עליו .. אני מרגישה הרוסה ,הוא הבחור שרציתי כל הזמן, אהבת חיי , האדם שרציתי להתחתן אתו. אני יודעת שאנשים אומרים דברים כאלה ומגזימים, אבל כל השנים האלה למרות שידעתי שתי אהבות מתוכן קשר של שלוש שנים...אני יודעת שבחיים לא אמצא שלמות כמוהו. מרגישה כמו בסרט רע... מה לעשות??
הספור שלי מתחיל ממש בעבר, קשה לי גם למצוא את הנקודה להתחיל ממנה... הייתה לי פגישה עם בחור שלא ראיתי שנים. הבחור הזה הוא המודל עליו התבסס הטעם שלי בגברים. פגשתי אותו לפני שמונה שנים, הוא לימד אותי משהו בקורס נוער אוניברסיטאי, בשנות נעוריי החשוכות כשהחזה שלי היה די שטוח, היו לי משקפיים גדולים והספר החביב עלי היה משהו במדע פופולרי. ממבט ראשון התאהבתי בו (יש לציין שהוא בחור יפהפה וגאון אמיתי במדע). לא עשיתי/אמרתי כלום עד שבדרך מקרה לפני חודש נוצר קשר (הוא פנה אלי אקראית ברשת דרך איזה אתר) ובעקבות זה נפגשנו. לא אמרתי לו דבר והוא גם לא זכר, בכל זאת השתניתי (?) קצת הפסקתי להיות גמדה טינאייג'רית והתחלתי ללכת עם מחשופים וחצאיות והפכתי לבחורה 'יפה וכוסית' בעגה. כמובן שהלב שלי פרפר כמו דג גוסס. וכמובן שכל הפגישה הייתה הזויה . אבל מעבר לאלוסינציות המטורפות, זה היה עוד בליינד דייט עם בחור שנראה טוב, מאוהב בעצמו שמחפש להעביר את הזמן ולא מזיז לו יותר מדי. אז כשאידיאת נעוריי בכבודה ובעצמה מתנהג כמו..בייסיקלי עוד גבר, זהו נפל דבר. כל כך נפגעתי.קצת אחרי הפגישה שכמובן יצאתי ממנה כמו אפרודיטה הנולדת מתוך קצף גלי הים, הוא התמסמס לו ונמוג. בלילה כשפנינו לישון. מובן שהיה דחוף לי לישון אתו , והוא לא הבין. סוף כל סוף הוא נרדם ויכלתי להסתכל עליו ישן. לחוש את הנשימות שלו. למעשה זו הסיבה העיקרית שבאתי. לא הצלחתי לישון הרגשתי די רע במיטה עירומה כמו פרוצה זולה. הוא לא היה צריך להתאמץ כלל וודאי חשב שהוא 'גבר' משכיב אותי בקלות כזו ,קפצתי אל מיטתו כמו דג לוקה בשכלו לאקווריום.לא ממש רציתי לשכב אתו רק להביט בו ישן. השפתיים שלו,נותרו דקות ויהירות. כמו אז. אבל היה בו רוך נהדר. לממש פנטזיית נעורים כזו, ממש מוזר. היו רגעים שהבטתי בו וחשתי רק רצון להעלם, להסתלק משם. והיו כמה רגעים שהבטתי עליו וחשבתי, שאני פשוט יכולה למות בו ברגע. התעמתי עם פנטזיה. זה היה חתיכת שוק. אחרי כן כמה ימים לא יכלתי לעשות כלום רק לבהות בקיר. גם לא חיכיתי שיתקשר , זה נראה טו מאץ'..הוא באמת לא התקשר, וכמה ימים אחרי כן ואדישות במסנג'ר מצדו, הוא נעלם . עבר חודש והיום החלטתי שאם הוא כל כך חשוב לי לעשות עוד מאמץ אחרון. שלחתי לו מייל קטן חמוד ונונשלנטי. הוא לא ענה לי עליו .. אני מרגישה הרוסה ,הוא הבחור שרציתי כל הזמן, אהבת חיי , האדם שרציתי להתחתן אתו. אני יודעת שאנשים אומרים דברים כאלה ומגזימים, אבל כל השנים האלה למרות שידעתי שתי אהבות מתוכן קשר של שלוש שנים...אני יודעת שבחיים לא אמצא שלמות כמוהו. מרגישה כמו בסרט רע... מה לעשות??
