בעיה של שפה...

bralon1

Member
כלום זה משהו אבל קטן. הצירוף "לא כלום" הוא למעשה "לא משהו אפילו קטן". כלומר אין אפילו קצת.
גם באנגלית nothing זה no-thing כלומר לא-דבר. לכן אין בעיה לתרגם לא כלום ישירות ל-nothing. זה תרגום מילולי.
בשפה כתובה יש את הפסיק.
כך ש-"לא, כלום" ו-"לא כלום" הם שני דברים שונים.
אבל בשפה מדוברת קשה לפעמים להיווכח בקיומו של אותו פסיק.
 

קלייטון.ש

Well-known member
בשפה המדוברת נוצר בלבול ומשתמשים במילה כלום לבדה כדי להביע העדר גמור.
לכן בשפה המדוברת הרבה פעמים "כלום" ו"לא כלום" מביעים את אותו דבר.
אם שואלים "מה אכלת?" ותשיב "כלום" כולם יבינו שאתה לא מתכוון שאכלת משהו קטן, אלא שלא אכלת דבר. לא נכנס מזון לפיך.
מנגד אם אתה אומר "לא אכלתי כלום" המשמעות היא "לא אכלתי אפילו משהו קטן" וזו אותה משמעות של התשובה הקודמת, למרות שלוגית כאילו נאמר משהו הפוך.
כמו בהרבה דוגמאות בשפה לא תמיד יש הגיון לוגי בביטויים אבל כולם מבינים מה נאמר, כך שזה בסדר.
 

bralon1

Member
כן, ברור לי שאין הגיון בשפות לא פורמליות.
אבל כשדנים על שפות פורמליות בלוגיקה פורמאלית משתמשים באותה שפה לא פורמאלית כמטא-שפה.
כך שאולי זה הבסיס לכך שלא יכולים באמת להעלים את החוסר עקביות מהמתמטיקה, כלומר כאשר הבסיס הוא תורת הקבוצות ולוגיקה מסדר ראשון או כל לוגיקה אחרת, תמיד תהיה עמימות בנוגע למה שהוכח כי אנו צריכים בסופו של יום לחזור לשפת האם שלנו והיא כאמור דו-משמעית.
 

hieroso

New member
בצרפתית, למשל, rien, שהוא המושג הראשון המתורגם מ "כלום", יכול גם לומר "משהו"...
כי הרי rien בא מ res, שהוא עצם, דבר.
אלא שנראה שגם "כלום" רצה לומר "משהו", "דבר", ועל כן הלא כלום תואם בהחלט את ה no thing.

בכל אופן קיום ואי קיום שזורים זה בזה באופן אינטימי מדי, שזה מביש ממש...
 
ככל שאני יודע זה לא נכון. כלום זה משהו, ולא כלום זה לא משהו. בלשון הדיבור העממית נוטים להגיד כלום בתור לא כלום. אני חושב שזה קרוב לשגיאה. הנביאים דיברו מתוך יכולת נפשית רוחנית לחזות, הם הכירו את דרך העולם והשתמשו באינטואיציה הגאונית שלהם לנחש איך צריך לנהוג העולם בהמשך. אי אפשר לחזות לגמרי התנהגויות יצורים, החלטות הן אקראיות.
 
למעלה