בעיה שמזה מעיקה עלי .....
במשך החצי שנה האחרונה אני יוצאת עם בחור מסויים לסרוגין . כאשר אנחנו ביחסים טובים אנחנו יוצאים כמעט בכל זמן אפשרי ומבלים ביחד המון בכיף, וכאשר אנחנו רבים, יש לנו נתק של חודש עד שאנחנו מסכימים שוב לוותר על המריבה ולחזור , בדרך כלל אני זו שיוזמת את המריבה והניתוק ממנו, הוא אדם מאוד יציב ולא ממש אוהב שינויים לכן כל מריבה אצלו הופכת לסוף העולם. רוב המריבות שלנו הן משום שהוא מקנא בגלל שיש לי המון ידידים, ואני מתעצבנת עליו כי אני מרגישה שהוא לא בוטח בי . זה נראה גורלי שבכל פעם אנחנו נפרדים, אנחנו נפגשים ומדברים על מה שקרה וחוזרים שוב. במשך החודשים שאנחנו בנתק אני נכנסת למערכות יחסים שונות (לא רציניות , רק דיבורים ולפעמים פגישות לכוס קפה) עם בחורים אחרים אך תמיד חוזרת אליו (וככה גם הוא) . אפשר לומר שבאופן כללי כאשר אנחנו לא רבים אנחנו "זוג יונים" יש לנו המון במשותף וכמובן שגם מאוד אוהבים אחד את השני, הוא אדם יציב ולכן אנחנו לא מתווכחים אלא שוקלים כל צעד ביחד , עד שזה מגיע למערכת היחסים שלנו , כי שם אנחנו דיי "צפים על הקרחון". עכשיו אני שוב במערכת היחסים איתו והגעתי למסקנה שלמרות שאני אוהבת אותו , אני לא מאוהבת בו ודיי משתעממת מהקשר איתו במהרה (והוא כנראה שוב מתחיל עם הקנאה שלו). השאלה שלי האם לוותר על היציבות והאהבה איתו בגלל שהוא פשוט "לא עושה לי את זה" או להמשיך משום שהוא אוהב אותי והעתיד שלנו ביחד "מובטח" -מבחינתו אנחנו גם נתחתן בסופו של דבר (אני שולטת על המריבות כי מבחינתו הכל מעולה). כאשר אני מסתכלת על הקשר איתו מרחוק אני רואה שהכל מושלם (מבחינה החומרית הוא בדיוק מה שחיפשתי, הוא מבית טוב, חתיך , ההורים שלו אוהבים אותי , הוא ואני עובדים ולא חסר לנו דבר ) , אבל המולשם הזה , הוא שמרחיק אותי ממנו בכל פעם! (כי מבחינה רגשית אני לא מרגישה שאני נותנת לו את כל מה שאני מסגולת לתת, כי האהבה שלי אליו לא שלמה... אני לדוגמא לא מצפה בכליון עיניים לפגישות איתו וגם אין לי פרפרים בבטן כאשר הוא עושה בשבילי משהו מרגש.... משהו לא בסדר אצלי !) איך הייתם מציעים לי לעזור לעצמי ולצאת מהתסבוכת שאני נמצאת בה עכשיו ? טוב לי איתו , אבל .... זה לא מספיק לי . כנראה שעוד מעט אנחנו נעבוד לגור ביחד , ומשם אני פוחדת שכבר לא תהיה דרך בחזרה.... ומה אם אני אחמיץ את ההזדמנות להכיר מישהו שדווקא כן אהיה מאוהבת בו ? אני יודעת שכנראה סיבכתי אתכם אבל , תנסו לסדר לי אתהמחשבות ואולי לגרום לי להתסכל על העיניין מזווית אחרת , אולי היה לכם נסיון בזה?
במשך החצי שנה האחרונה אני יוצאת עם בחור מסויים לסרוגין . כאשר אנחנו ביחסים טובים אנחנו יוצאים כמעט בכל זמן אפשרי ומבלים ביחד המון בכיף, וכאשר אנחנו רבים, יש לנו נתק של חודש עד שאנחנו מסכימים שוב לוותר על המריבה ולחזור , בדרך כלל אני זו שיוזמת את המריבה והניתוק ממנו, הוא אדם מאוד יציב ולא ממש אוהב שינויים לכן כל מריבה אצלו הופכת לסוף העולם. רוב המריבות שלנו הן משום שהוא מקנא בגלל שיש לי המון ידידים, ואני מתעצבנת עליו כי אני מרגישה שהוא לא בוטח בי . זה נראה גורלי שבכל פעם אנחנו נפרדים, אנחנו נפגשים ומדברים על מה שקרה וחוזרים שוב. במשך החודשים שאנחנו בנתק אני נכנסת למערכות יחסים שונות (לא רציניות , רק דיבורים ולפעמים פגישות לכוס קפה) עם בחורים אחרים אך תמיד חוזרת אליו (וככה גם הוא) . אפשר לומר שבאופן כללי כאשר אנחנו לא רבים אנחנו "זוג יונים" יש לנו המון במשותף וכמובן שגם מאוד אוהבים אחד את השני, הוא אדם יציב ולכן אנחנו לא מתווכחים אלא שוקלים כל צעד ביחד , עד שזה מגיע למערכת היחסים שלנו , כי שם אנחנו דיי "צפים על הקרחון". עכשיו אני שוב במערכת היחסים איתו והגעתי למסקנה שלמרות שאני אוהבת אותו , אני לא מאוהבת בו ודיי משתעממת מהקשר איתו במהרה (והוא כנראה שוב מתחיל עם הקנאה שלו). השאלה שלי האם לוותר על היציבות והאהבה איתו בגלל שהוא פשוט "לא עושה לי את זה" או להמשיך משום שהוא אוהב אותי והעתיד שלנו ביחד "מובטח" -מבחינתו אנחנו גם נתחתן בסופו של דבר (אני שולטת על המריבות כי מבחינתו הכל מעולה). כאשר אני מסתכלת על הקשר איתו מרחוק אני רואה שהכל מושלם (מבחינה החומרית הוא בדיוק מה שחיפשתי, הוא מבית טוב, חתיך , ההורים שלו אוהבים אותי , הוא ואני עובדים ולא חסר לנו דבר ) , אבל המולשם הזה , הוא שמרחיק אותי ממנו בכל פעם! (כי מבחינה רגשית אני לא מרגישה שאני נותנת לו את כל מה שאני מסגולת לתת, כי האהבה שלי אליו לא שלמה... אני לדוגמא לא מצפה בכליון עיניים לפגישות איתו וגם אין לי פרפרים בבטן כאשר הוא עושה בשבילי משהו מרגש.... משהו לא בסדר אצלי !) איך הייתם מציעים לי לעזור לעצמי ולצאת מהתסבוכת שאני נמצאת בה עכשיו ? טוב לי איתו , אבל .... זה לא מספיק לי . כנראה שעוד מעט אנחנו נעבוד לגור ביחד , ומשם אני פוחדת שכבר לא תהיה דרך בחזרה.... ומה אם אני אחמיץ את ההזדמנות להכיר מישהו שדווקא כן אהיה מאוהבת בו ? אני יודעת שכנראה סיבכתי אתכם אבל , תנסו לסדר לי אתהמחשבות ואולי לגרום לי להתסכל על העיניין מזווית אחרת , אולי היה לכם נסיון בזה?
אבל אני בטוחה שרק לאנשים שהתחתנו מאהבה, ומתוך רצון אמיתי להיות אחד עם השני יש באמת סיכוי להחזיק מעמד. ולא להצטער אחר כך כל החיים.
