«Lost-Soul»
New member
בעיה ../images/Emo18.gif
אז ככה: תמיד הייתי בין ה- "מקובלות" של השכבה כזאת שכל הבנות חברות שלה וכל הבנים ידידים שלה גם כשעליתי לחטיבה אבל באמצע השנה התחילו לי בעיות ... הייתי נכנסת לדיכאונות לא אוכלת כלום במשך כמה ימים אמא שלי כבר התחילה לדאוג.. כי ירדתי 4-5 קילו כל זה התעיל בעקרון אחרי שהכרתי את חבר שלי לשעבר התאהבתי בו והוא בי ונהיינו חברים אבל מההתחלה ידעתי שזה לא יילך ביננו ובאמת.. אחרי חודש וקצת נפרדתי ממנו ואני לא בטוחה מה אני מרגישה עכשיו כלפיו מן שנאה מוזרה מעורבת בעוד משהו הוא נפגע ממני כשנפרדתי ממנו.. נפגע מאד אפילו אני כבר לא בקשר איתו חודשיים בערך לא ראיתי אותו מאז שנפרדנו עד לפני כמה ימים.. ראיתי אותו ואני לא בטוחה שהוא ראה אותי הרגשתי מן צביטה בלב אני לא יודעת אם זה בגלל שאני עדיין אוהבת אותו (ממ.. לא נראה לי) או בגלל שפגעתי בו עד לפני לא מזמן נכנסתי לדיכאון ענק שלא ידעתי איך לצאת ממנו ניסיתי לחתוך את עצמי הרגשתי שאני לא יכולה יותר !! אז נכנסה חברה שלי לחדר ועצרה אותי שניה לפני המעשה לא ניסתי לעשות את זה שוב מאז נמאסו עליי כל ההסברים של אמא אני לא יכולה לשמוע אותה יותר אני מנסה לברוח מהמציאות להדחיק את הבעיות שלי פנימה וזה הופך אותו לצבועה.. אני מרגישה שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד אני מרגישה שהחיים שלי לא שווים והבעיה הכי גדולה שלי שאני גם לא יודעת למה כל הזמן אנשים אומרים לי שהם אוהבים אותי ושאני חשובה להם אבל לי זה נשמע סתם צביעות אני כל הזמן בוכה .. פעם הייתי מוציאה את כל העצבים שלי על האנשים מבחוץ עכשיו אני מוציאה את זה בבכי... יותר נוח... ואנשים לא שונאים אותי בגלל זה אח"כ אני יודעת שאין לכם מה להגיד בנדון פשוט הייתי חייבת להוציא את זה החוצה אוהבת LOST SOUL (לא אומרת את הגיל שלי, לא רוצה שישפטו אותי בגלל זה)
אז ככה: תמיד הייתי בין ה- "מקובלות" של השכבה כזאת שכל הבנות חברות שלה וכל הבנים ידידים שלה גם כשעליתי לחטיבה אבל באמצע השנה התחילו לי בעיות ... הייתי נכנסת לדיכאונות לא אוכלת כלום במשך כמה ימים אמא שלי כבר התחילה לדאוג.. כי ירדתי 4-5 קילו כל זה התעיל בעקרון אחרי שהכרתי את חבר שלי לשעבר התאהבתי בו והוא בי ונהיינו חברים אבל מההתחלה ידעתי שזה לא יילך ביננו ובאמת.. אחרי חודש וקצת נפרדתי ממנו ואני לא בטוחה מה אני מרגישה עכשיו כלפיו מן שנאה מוזרה מעורבת בעוד משהו הוא נפגע ממני כשנפרדתי ממנו.. נפגע מאד אפילו אני כבר לא בקשר איתו חודשיים בערך לא ראיתי אותו מאז שנפרדנו עד לפני כמה ימים.. ראיתי אותו ואני לא בטוחה שהוא ראה אותי הרגשתי מן צביטה בלב אני לא יודעת אם זה בגלל שאני עדיין אוהבת אותו (ממ.. לא נראה לי) או בגלל שפגעתי בו עד לפני לא מזמן נכנסתי לדיכאון ענק שלא ידעתי איך לצאת ממנו ניסיתי לחתוך את עצמי הרגשתי שאני לא יכולה יותר !! אז נכנסה חברה שלי לחדר ועצרה אותי שניה לפני המעשה לא ניסתי לעשות את זה שוב מאז נמאסו עליי כל ההסברים של אמא אני לא יכולה לשמוע אותה יותר אני מנסה לברוח מהמציאות להדחיק את הבעיות שלי פנימה וזה הופך אותו לצבועה.. אני מרגישה שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד אני מרגישה שהחיים שלי לא שווים והבעיה הכי גדולה שלי שאני גם לא יודעת למה כל הזמן אנשים אומרים לי שהם אוהבים אותי ושאני חשובה להם אבל לי זה נשמע סתם צביעות אני כל הזמן בוכה .. פעם הייתי מוציאה את כל העצבים שלי על האנשים מבחוץ עכשיו אני מוציאה את זה בבכי... יותר נוח... ואנשים לא שונאים אותי בגלל זה אח"כ אני יודעת שאין לכם מה להגיד בנדון פשוט הייתי חייבת להוציא את זה החוצה אוהבת LOST SOUL (לא אומרת את הגיל שלי, לא רוצה שישפטו אותי בגלל זה)
