בעיה.

[קיר לבן]

בעיה.

לאחר שנה וחצי בשירות צבאי(לא קרבי) נכנסתי למצב חרדתי-דיכאוני - סבלתי מהתקפות חרדה ופאניקה, פציעה עצמית ונטיות אובדניות. עקב המצב הנ"ל החלטתי לפנות לקב"ן אשר שיחרר אותי באופן כמעט מיידי. מאז השחרור מצבי חזר אל ה"נורמה"(למרות שעלי לציין שאני מצוי כיום בטיפול). הבעיה מתעוררת ביחס של משפחתי אל השחרור בשל סעיף נפשי. לפני השחרור הם נפגשו עם הקב"ן ותמכו ברצוני להשתחרר, גישתם לנושא הייתה "אנו נעשה מה שתחליט שטוב עבורך". כיום עם העלמות המצב הנ"ל הם מתייחסים אל השחרור כגחמה רגעית שנבעה מחולשה וחוסר יכולת התמודדות, מתייחסים לכך כאל "שטות שאין דוגמתה", ואליי כ"כשלון" שלא עמד בציפיותיהם. ברצוני לציין שוב ששוחררתי עקב מצב נפשי קשה(חרדות, סיוטים, התקפות פאניקה, נטיות אובדניות, חתכים) ולא עקב חוסר רצון לשרת. אשמח לתגובות..

 

[kaban]

התייחסות

על פי דבריך אני מניח כי השחרור אז היה כנראה מוצדק היות ואתה מתאר נטיות אובדניות וחתכים. כיום אתה מציין כי המצב משתפר אינני יודע מה שאלתך או רצונך אבל אני מציע לך, אם השחרור כל כך מפריע לך לשקול חזרה לשירות, אולי בתנאים קלים יותר ניתן לחזור לשירות גם עם פרופיל 21 שנה לאחר שניתן אם החייל היה במהלך השנה בטיפול ויש חווד פסיכולוג על פיה המצב כיום מאפשר לחזור לשירות עליך לפנות למפקדת קצין רפואה ראשי אך איני יודע בדיוק לאן - ובכל אופן דע כי זה אפשרי אני שמח כי אתה נמצא בטיפול היות וזה מראה על כוונה אמיתית לקבל עזרה ולהרגיש טוב יותר אוכל להתייחס עוד אם תרצה אך לא ב7 הימים הקרובים תרגיש טוב

 

[סהר-תמיכה]

קיר לבן יקר

הצטערנו מאד לקרוא את סיפורך. אנחנו יכולים רק לתאר לעצמנו איך זה לסבול את הקשיים הנפשיים שלך מצד אחד ואת הלחץ המשפחתי מצד שני. פשוט נורא

לא, אנחנו לא מצטרפים להצעה שהועלתה כאן לחזור לשירות הצבאי, ולו רק כדי לרצות את הלוחצים עליך. נראה לנו שאתה שלם עם השחרור המוקדם, שאתה יודע שאי-אפשר היה אחרת, שאין לך רגשות-אשם בעקבות זה. אנחנו מתרשמים שהתפיסה המוטעית של המשפחה שלך היא-היא זו שצריכה טיפול ושינוי, לא רק כדי להקל עליך (בוודאי שכן) אלא גם כדי להקל על עצמם. אולי כדאי שתתייעץ עם המטפל/ת שלך לגבי זה? אולי כדאי להזמין אותם לשיחה להבהרת הדברים? ואם זה לא ילך, אולי הכי טוב זה להתעלות מעליהם, ללמוד להתעלם מהלחצים ומהטרוניות, עד שיום אחד זה ידעך... נכון, בעיה. נקווה שתתגבר...

 

[קיר לבן]

תודה על ההתייחסות לבעיה שהעליתי..

אז קודם כל- וכפי שציינתי בכותרת- תודה על היחס לבעיה. בנוגע להצעות שהועלו: אני אכן שלם עם העזיבה היות ולהשארות בו היו עשויות להיות תוצאות הרסניות לגבי. לא אוכל, ואין בי רצון לחזור לצבא היות והוא היה הטריגר למצב (לא הבהרתי זאת בהודעה הקודמת ולכן נוצרה אי הבנה מסוימת לגבי דעתי בנושא שיבה לצבא). בנוגע לשיתוף המטפל במצב אעשה כן, אך לדעתי גם הוא לא יוכל לשנות את הנסיבות, איני סבור כי ישנה אפשרות לשינוי מהותי במשפחתי, לפחות בנקודה זו. הצורה בה יוכל לעזור לי היא ע"י מתן אוזן קשבת(וזו אגב גם הייתה מטרת פנייתי..) אני מקווה שככל שהזמן יעבור, ובייחוד עם עזיבתי את הבית, הקולות השליליים המופנים כלפי ידעכו, או שיתמתנו במידה כזו ולא יפריעו לי יותר. ושוב תודה על היחס, אשמח לקבל תגובות נוספות או תגובות המשך..