Butterfly 4 ever
New member
בעיה...
טוב אני אנסה לעשות את זה הכי קצר שאפשר- יש לי חבר שלוש וחצי שנים לפניו הייתי "גברת כל יכולה" כלומר חושבת על עצמי שאני יודעת יותר טוב מכולם, הכי מוצלחת, הכי מוערכת, הכי מצחיקה בחבר'ה וכו' וכו'. כמובן שאיפהשהו ידעתי שזה לא כך ושיש מוצלחים ויפים ממני בעולם ופרגנתי תוך הרגשה שעדיין אני משהו מיוחד והאמונה הגדולה הזו בעצמי עזרה לי להתקדם ולהשיג דברים רבים. ברגע שהיה מישהו בסביבה שהרגשתי שהוא גונב לי את ההצגה הייתי מתחרפנת, אך עם זאת- כשהכרתי את בן זוגי הנוכחי הוא היה מהסוג הזה, ודווקא בגלל זה התאהבתי בו. עם הזמן התרגלתי שהוא באור הזרקורים כשאני מפנה לו את הבמה, ומילא זה אבל התפיסה שלי בעולם השתנתה, פתאום ליד כל אחד אני כבר לא מרגישה כל כך מוצלחת כמו פעם, בכל מסגרת חדשה כלשהי, והדבר מקשה עליי. האם התבגרתי או שזה בא ישירות מהקשר איתו? איך אפשר לשנות את זה?? דבר נוסף שאני חייבת לציין זה שאני בחורה עם ביטחון עם עצמי מאוד גבוה אך לפעמים כשבן זוגי נמצא בסביבה או אפילו לאחר שיחת טלפון ממנו הביטחון העצמי שלי יורד משמעותית. מה יכול להיות הגורם לכך?? איך אפשר לתקן את זה?? נ.ב. הערה חשובה לציון היא שבן זוגי חושב שאני ממש "מושלמת" וכל זה, לא משפיל אותי בשום צורה, רק לפעמים לא משקיע מאה אחוז מעצמו עם תירוצים סבירים שמתקבלים על הדעת. מה יכולה להיות הבעיה??? הערה אחרונה- מצד שני יש לי תחושה שאני חייבת את האלמנט הזה בקשר, אחרת אני אזלזל בבן זוגי אם ארגיש שהשליטה יותר מדי בידיים שלי לפעמים עד לרמה של "לדרוך" עליו. עצות?? מישהו?? תודה רבה..
טוב אני אנסה לעשות את זה הכי קצר שאפשר- יש לי חבר שלוש וחצי שנים לפניו הייתי "גברת כל יכולה" כלומר חושבת על עצמי שאני יודעת יותר טוב מכולם, הכי מוצלחת, הכי מוערכת, הכי מצחיקה בחבר'ה וכו' וכו'. כמובן שאיפהשהו ידעתי שזה לא כך ושיש מוצלחים ויפים ממני בעולם ופרגנתי תוך הרגשה שעדיין אני משהו מיוחד והאמונה הגדולה הזו בעצמי עזרה לי להתקדם ולהשיג דברים רבים. ברגע שהיה מישהו בסביבה שהרגשתי שהוא גונב לי את ההצגה הייתי מתחרפנת, אך עם זאת- כשהכרתי את בן זוגי הנוכחי הוא היה מהסוג הזה, ודווקא בגלל זה התאהבתי בו. עם הזמן התרגלתי שהוא באור הזרקורים כשאני מפנה לו את הבמה, ומילא זה אבל התפיסה שלי בעולם השתנתה, פתאום ליד כל אחד אני כבר לא מרגישה כל כך מוצלחת כמו פעם, בכל מסגרת חדשה כלשהי, והדבר מקשה עליי. האם התבגרתי או שזה בא ישירות מהקשר איתו? איך אפשר לשנות את זה?? דבר נוסף שאני חייבת לציין זה שאני בחורה עם ביטחון עם עצמי מאוד גבוה אך לפעמים כשבן זוגי נמצא בסביבה או אפילו לאחר שיחת טלפון ממנו הביטחון העצמי שלי יורד משמעותית. מה יכול להיות הגורם לכך?? איך אפשר לתקן את זה?? נ.ב. הערה חשובה לציון היא שבן זוגי חושב שאני ממש "מושלמת" וכל זה, לא משפיל אותי בשום צורה, רק לפעמים לא משקיע מאה אחוז מעצמו עם תירוצים סבירים שמתקבלים על הדעת. מה יכולה להיות הבעיה??? הערה אחרונה- מצד שני יש לי תחושה שאני חייבת את האלמנט הזה בקשר, אחרת אני אזלזל בבן זוגי אם ארגיש שהשליטה יותר מדי בידיים שלי לפעמים עד לרמה של "לדרוך" עליו. עצות?? מישהו?? תודה רבה..