בעיה..

[miracle of life]

בעיה..

אני צמחונית, ובעלי הטרי יודע ומכבד שאני בוחרת להימנע ממזונות מהחי.. אמה מה?... הוא לא מפסיק לנג'ס שאבשל לו מאכלים בשריים בהתחלה אמרתי לו בסדר כל עוד הבשר לא מגיע בצורתו הגולמית (חלקי גופות) ..אלא טחון או משהו זוועתי מעובד אחר ... אבל הכל אני עושה בלב כבד ונגעלת לאורך כל התהליך גם המשפחה שלו שבא לאכול עימנו הם קרניבורים(כל שבת פק"ל מנגל) ולא מכבדים את זה ועוקצים.. אני יודעת להתעלם ו"לזרום" אבל זה כבר גובל ברוע. יש לכם עצות איך לבשר לו שאני לא רוצה לבשל גוויות / לקבל מעט הבנה מהמשפחה בטרם אוציא את הקלצ'ניקוב מהסליק ואבצע טבח המוני ??

תודה מראש..

 

[d a p h n a]

להגיד חד וחלק

"רוצה לאכול בשר? אתה מוזמן לבשל אותו בעצמך". יש לבעלך ידיים, עיניים, מוח ואני משערת שהוא גם מסוגל לקרוא ספר מתכונים. ממילא הבישולים לא חייבים להיות התפקיד שלך באופן בלעדי בבית, ואין כאן שום דרך "להחליק" את זה. פשוט תגידי לו "אני לא רוצה לבשל בשר. זה מגעיל אותי. זה לא מתאים לי. אני מכבדת את זה שאתה רוצה לאכול בשר בבית, וזה בסדר, אבל אם זה המצב - אתה צריך לבשל אותו כי אני צמחונית ואני לא רוצה להתעסק עם זה". גם אני צמחונית שנשואה לאוכל בשר, ומן הסתם יש בזה אלמנט של פשרה (כלומר, אני אולי הייתי רוצה שלא יהיה בשר בבית, אבל מן הסתם זה לא הוגן כלפיו וכו'), ועם השנים יצא שהגעתי למצב עם עצמי שבו אני מוכנה לבשל לו בשר בלי יותר מדי הגעלות - בהגבלות מסויימות (כלומר יש דברים שאני לא מוכנה שהוא יכניס הביתה). אבל אצלנו התהליך היה מאוד הדרגתי, כלומר התחלנו מזה שלא בישלתי כלום, ואחר כך הוא הביא דברים לבשל ואני רק עזרתי לו עם הוראות, ובסוף יצא שהתחלתי גם לבשל - אבל תמיד הוא הבהיר שאם אני לא רוצה, הוא יבשל, ותמיד הוא עמד בהגבלות (כלומר אם אמרתי שאני מוכנה שהוא יביא רק X ולא Y, הוא לא עשה שום בעיות). בשום שלב שהוא הוא לא לחץ עליי, ואם הוא היה לוחץ עליי "לבשל לו", זה היה מעצבן אותי נורא. במקרה שלכם - מאחר ומגעיל אותך להתעסק עם זה, אין גם שום סיבה שתתרגלי לזה או שתעשי את זה בניגוד לרצונך. הוא אדם מבוגר והוא לא צריך שאף אחד אחר "יבשל לו". ולגבי המשפחה שלו, לדעתי בפעם הבאה שיש אירוע משפחתי ועוקצים אותך על זה שאת צמחונית, פשוט תגידי, לא בעצבים, "כן, אני צמחונית. אני יודעת. זה מאוד משעשע. צחקנו על זה הרבה. אבל הבדיחות כבר די מיצו את עצמם, אז אולי נמצא משהו חדש להתבדח עליו?" לפחות עם המשפחה של בעלי זה עבד די טוב.

 

[p e b b l e]

גם אני נשואה לאוכל בשר

והאמת היא שאני מכינה לו בשר אבל אני בהחלט לא עושה את זה בלב שלם ומפחיתה עד כמה שניתן את ההתעסקות שלי עם זה. אני מסכימה עם דפנה וחושבת שאת חייבת להושיב אותו לשיחה ולהסביר לו שזה לא נעים לך ומגעיל אותך לבשל לו אוכל עם בשר. אני אישית הייתי מנסה לתת דוגמה של בישול כלב כדי להמחיש עבורו את ההרגשה שלך בעזרת משהו שככל הנראה מגעיל גם אותו. הייתי גם מוסיפה שאת מוכנה בשמחה לבשל בשבילו אבל מאכלים צמחונים, כדי שהוא לא ירגיש שאת לא רוצה לפנק אותו. בקשר למשפחה אני מסכימה שחייבים להגיד משהו, אבל אם לא נעים לך אולי אפשר לבקש מבעלך שידבר איתם, אחרי הכל זו המשפחה שלו.

 

[miracle of life]

משהו שמגעיל..

חצילים זה הסיוט שלו , דווקא התבדחתי על זה שבטח האכילו את התרנגולת חצילים ואתה אוכל בעקיפין אוי אוי אוי ... הבעיה עם המשפחה, היא לא שאין לי אומץ להגיב , אלא שהם פשוט אטומים , וחמי אומר לאשתו שתכין רק דברים בשריים... ושאני בטח אהיה רעבה אז נזרום על מה שיש ... ממש סיכול ממוקד ! ובעלי אין לו פה לדבר

 

[miracle of life]

הכי מצחיק..

שאני קונה לו שניצלים , והוא אוכל ועושה פרצוף מסכן... והרמה שלו בבישול מגיעה לידי להצליח למרוח שוקולד על לחם בלי לצאת מהקווים... אני מקווה שיעזור שנשב ונדבר על זה, פשוט הנושא עלה בזמן האחרון כי די נמאס לו שהכל ירקות וירקות , והוא שומע סויה או טופו בכלל ..."את מנסה להרעיל אותי".. (למרות שניסיתי מתכון בולונז צמחי מהאתר) ולא גיליתי לו..ומאוד אהב.. אבל תחבולות ומרמה בנושא כזה בסיסי זה מיותר... אני מקווה שיגלה הבנה, בכל זאת לא שווה לריב

 

[d a p h n a]

יש סוד קטן ולא ידוע לגבי בישול

לא צריך להיות גאון גדול בשביל להצליח לעשות אותו.

כלומר, בשביל להיות שף אדיר או טבח מעולה צריך כשרון וכו'. אבל בשביל להצליח לבשל לעצמך ארוחת ערב האדם הממוצע צריך פחות או יותר שני דברים: 1) ספר מתכונים טוב ופשוט 2) יכולת לקרוא ולעקוב במדויק אחרי הוראות אז גם אם עד כה הוא רק מרח ממרח שוקולד על לחם, אני מאמינה שזה בטח בגלל שעד כה לא היתה לו סיבה לעשות יותר מזה. מן הסתם זה תלוי באופן שלו, אבל את יכולה גם להגיד שתוכלו למשל לבשל ביחד, את תעשי את החלק של הירקות והוא יעשה את החלק של הבשר, ואת תסבירי לו דברים שהוא לא בטוח איך לעשות - ואז זה גם יהיה משהו שכיף לכם לעשות ביחד, פעילות זוגית כזו. אנחנו מאוד אוהבים לבשל ביחד. לגבי המשפחה שלו, זה אכן נשמע כמו מקרה קשה, ואם זה אז יש לי שתי הצעות אפשריות: 1) לכל ארוחה משפחתית, להביא מנה צמחונית בשביל עצמך (או אפשר בכמות מספקת בשביל כולם). רצוי מנה ממש שווה ומגרה שתגרום לכל שאר השולחן להזיל ריר. אצלי במשפחה נחשב מנומס להביא משהו כשמוזמנים לארוחה, אבל אני יודעת שאנשים אחרים כאן אמרו שאצלם זה כאילו נחשב "מעליב" - אבל תכל'ס, גם אם זה נחשב מעליב, הרי שהם כל הזמן מעליבים אותך ומתייחסים אלייך בגסות, אז נראה לי שזה מתבטל. 2) אם את מעזה: אם חמך אומר לאשתו להכין רק דברים בשריים אז מיד כשאת שומעת את זה תגידי בצורה ברורה - "טוב, חבל, אני דווקא מחבבת אתכם ואוהבת את האוכל אצלכם. חבל שלא אוכל לבוא לאכול כאן יותר."

 

[taliF454]

../images/Emo45.gif לגבי העצה הראשונה

לגבי העצה השנייה- הרגת אותי

את רוצה להגיד לי שבאמת אמרת את זה? אצלי היה מקרה דומה: היינו מגיעים אליהם פעם בשבוע לארוחת השבת. בחודשים הראשונים אני הייתי מביאה לעצמי אוכל- למשל פסטה או סלט חתוך מראש עם דברים טובים (אגוזים וכד').עם הזמן הם התחילו להבין אותי ולדאוג שיהיה לי מה לאכול.למקרים שמכינים לי משהו שאני לא אוהבת או שקצת שוכחים ממני (בעיקר בארוחות משפחתיות גדולות), אני דואגת שיהיה לי משהו לאכול בתיק,או בבית- כשאני חוזרת,שלא אגווע ברעב. (

וכמובן שאוכלים ארוחה טובה לפני,כדי לא להיות לגמרי מסכנים)

 

[d a p h n a]

לא אמרתי את זה

כי לשמחתי המשפחה שלו לא מגיע למצבים האלה. אם אני מבינה נכון את ההודעות של פותחת השרשור, הרי שהמשפחה שלו לא רק שלא "לומדת להבין אותה", אלא שהם מנסים בכוונה לעצבן אותה והם רוצים בכוונה להגיש רק בשר כדי שהיא תהיה חייבת לאכול בשר. כשאנשים נוהגים כך, אין לי הרבה סנטימנטים. אבל תכל'ס, למרות שהמשפחה שלו הרבה יותר מתחשבת ממה שמתואר כאן, בהחלט כבר יצא להבין שלפעמים פשוט צריך להוציא את הביצ'ית הקטנה שבתוכי. דוד שלו מדי פעם היה מריץ כל מיני בדיחות לגבי צמחונות ובמיוחד אהב לשאול כל מיני שאלות מתקילות. הכל כאילו ברוח טובה ובלי כוונה רעה, אבל בפועל זה היה די מציק. פעם אחת, רק אחת, אמרתי משהו יחסית בוטה חזרה (לא זוכרת מה זה היה בדיוק), ומאז הוא הפסיק. אותו הדבר עם חלקים אחרים במשפחה. היה איזה קטע שצד מסויים של המשפחה התחיל להציק לנו, די בעצבנות, על הנושא של ילדים. כל מילה שנייה שאמרתי הם קישרו איכשהוא לילדים וניסו להבין למה אין לנו. תמיד מלמלתי משהו. בסוף יום אחד פשוט אמרתי "אנחנו לא מתכננים כרגע ילדים. אם וכאשר נחליט להביא ילדים לעולם, אל תדאגו, אתם תדעו מזה. עד אז, אני לא רוצה שהנושא הזה יעלה." בואי נאמר שהוא לא נעלם לגמרי, אבל הוא עולה עכשיו רק לעיתים מאוד מאוד רחוקות.

 

[taliF454]

../images/Emo127.gif הבנתי. מה שלדעתי שבר את אמא של..

שלימים נהייתה חמותי היה לדעתי העובדה שהבאתי איתי אוכל,שכנראה בבתים מסויימים זה עלבון למארחים. למזלי האדישות הזו עובדת בשני הצדדים ולא עושים במשפחה שלו אישיו ממה שיש (או אין) לאנשים בצלחת,כך שלא נתקלתי בשאלות מעצבנות מצדם. (

לגבי שאלות לגבי מצב הילודה אני חושבת שאין מה לעשות...אנחנו פשוט מתעלמים משתי ה"סבתות" שמנדנדות לנו)

 

[p e b b l e]

לי אין שום בעיה לומר את זה (העצה השניה)

נכון שעדיף לומר דברים בעדינות ולא תוך התרסה, אבל אם שום דבר לא עוזר, אני חושבת שחייבים לנער קצת את מי שעומד מולך. אם הם חושבים שכל עוד הם יגישו רק בשר היא תישבר (ויש שחושבים את זה) אז הם ימשיכו בשלהם, אם הם יבינו שהיא לא תבוא יותר במידה וזו הגישה שלהם אולי הם ישנו כיוון. זה מזכיר לי שלפני שנים היתה לי שיחה עם מישהו והוא אמר לי שכשרות וצמחונות זה לא אותו דבר כי אדם דתי בחיים לא יכניס לפה משהו לא כשר, אבל צמחוני, אם יראה בשר וממש יתחשק לו, הוא יאכל קצת. יש אנשים שחושבים שצמחונות זה כי לא מתחשק או לא אוהבים בשר, אם זו גם הגישה של החמים זה יכול להיות מועיל אם יובהר להם שאם ימשיכו כך יהיו לזה השלכות.

 

[כלב טיפש]

גם אצלי זה ככה

בארוחת שישי אצל חמותי, אחרי כמה פעמים שלא היה לי מה לאכול ואחרי תלונות בסגנון של "נו מה אני אעשה אתה לא יכול לאכול כלום..." אמרתי בסדר, אני אביא מנה בשבילי...

 

[motior]

התלבטתי אם להגיב

ואחרי כמה מחיקות אני בכ"ז מגיב (ההתלבטות היא כי הנושא אישי, אבל בכ"ז שאלת באינטרנט) גם אני צמחוני הנשוי לאוכלת בשר - כבר למעלה מ-15 שנים. לשמחתי, מעולם אשתי לא ציפתה ממני לבשל אוכל לא צמחוני והמשפחה שלה מקבלת את הצמחונות שלי בקלות (אני כן מוכן לחמם אוכל לא צמחוני... לא יותר מזה) אני חושב שמכיוון שאת נשואה טריה את צריכה לקבע קווים ברורים - את לא מבשלת בשר- נקודה. בעלך יכול ללמוד לבשל או לקנות אוכל מוכן. אין סיבה שתבשלי לו בשר. לא אהבתי את זה שהוא "מנג'ס" - נראה כאילו הוא לא מקבל את הצמחונות שלך. לגבי המשפחה - "משפחה לא בוחרים" ואני מקווה שזה יעבור להם. קיבלת כבר עצות טובות בנושא, אבל אני חושב גם שבעלך אמור לתמוך בך מול המשפחה שלו. בהצלחה

 

[אין לירעיון לכינוי]

נשמע לא סימפטי...

דבר ראשון, לגבי בעלך - מה פתאום שתבשלי בשבילו בשר?! אני לא רואה שום סיבה שבגללה את צריכה להסכים. אם לא בשם הצמחונות, אז לפחות בשם הפמיניזם... אם את לא מכריחה אותו להיות צמחוני - למה הוא מכריח אותך להתנהג כמו אוכלת בשר? דבר שני - לגבי המשפחה. במשך שנתיים היה לי חבר שהמשפחה שלו גם הייתה מציקה לי עם טבעונות, וכשהוא נהיה צמחוני הציקו גם לו. אמנם לא ברמה חריפה כמו שאת מתארת, אבל היה לא נעים. בסופו של דבר הייתה ארוחת שבת אחת שפשוט לא הגעתי אליה, וגם יידעתי אותם (או שהוא אמר להם, אני כבר לא זוכרת) שהסיבה שאני לא נוכחת היא שפשוט היה לי מאוד לא נעים בשבוע שלפני כן. בשבוע שלאחר מכן חזרתי לשולחן - ומאז היה הרבה יותר נעים.

 

[purpur]

רוע וחוסר התחשבות...

מה הקשר לצמחונות? ועוד בזוגיות/משפחה??? אם לא תציבי גבולות עכשיו זה בטח יגיע לתחומים נוספים... באופן עקרוני הוא צריך להגיד תודה אם את מרשה לו לחמם שניצל מוכן בטוסטר עטוף בשתי שכבות של נייר אלומיניום !