בעיה

rusty plusty

New member
בעיה

שלום לכולם,, שמי ירדן ואני מאושפזת כבר 10 חודשים בבית חולים עקב כמה בעיות,, כמה מהבעיות הללו הן חרדות שתוקפות אותי בזמן האחרון בלי סוף לפחות מאז שהורידו לי את המרוניל והעלו לי את הרספרידל,, בין השאר אני סובלת גם מOCD ולעיתים קרובות אני מרגישה מנותקת מהמציאות,, רואה נקודות אדומות,, מרגישה שאני נחנקת כל פעם שאני שוכבת במיטה ישר יש לי מחשבות שאין לי אוויר ואז אני לא מצליחה לנשום.. אני בטיפול כבר המון זמן קרוב לשנה וחצי ועדיין לא הצליחו לעזור לי בקטע הזה,, כדאי כבר להתייאש?! מישהו הצליח לצאת מזה?! ד.א אני בת 15.5 תודה
 

דנה צ

New member
לירדן

קודם כל, אני שמחה ששיתפת אותנו. את מתארת חוויה שנשמעת מאד קשה, אבל אני בהחלט חושבת שחשוב שלא תתייאשי. עלייך לזכור שאת עדיין צעירה, ושנה וחצי, על אף שזה זמן משמעותי, זו רק נקודה אחת בחייך - תקופה קשה שאני בהחלט מקווה שתעבור כמה שיותר מהר. את מספרת שאת סובלת מOCD, יש תופעות שהטיפול כן סייע בהעלמתן? יש דברים מסויימים שאתה חשה שכן חל שיפור בהם? את מוזמנת להסתכל בהודעות קודמות בהן העלו פחדים וקשיים בהירדמות, ואף תחושה של חנק, בדומה למה שסיפרת. אולי תקבלי רעיונות מהתגובות השונות. תהיי בטוחה שאת לא לבד בתחושותייך ובמצבך... אולי יש מישהו שעבר חוויות דומות, הצליח לצאת מזה, בין אם בעזרת טיפול ובין אם לא, ומוכן לשתף אותנו?
 
לירדן

אני אמנם לא פסיכיאטר...אולם מצבך מתואר כקשה מאוד וכנראה בעיה נוירוטית מאוד קשה...אני רק יכול להגיד לך שהיום הרפואה בתחום הנפש כל כך חזקה עד שכמעט אין צורך יותר באישפוז במצבים הכי קשים הללו... פשוט מאוד...תאמרי הכל אבל הכל למטפל או מיש זה לו יהיה ותעשי כל מה שאומרים לך ...ודעי שבמצבים הכי קשים האלו היום...תמיד יש מוצא
 

rusty plusty

New member
כן אני שם

אחלה פורום אבל חשבתי שהנושא שהבאתי לפה יותר יתאים לפורום חרדה
 

rusty plusty

New member
תודה על כל התגובות

היום עברתי לאישפוז יום במחלקה.... וממש לפני שבאתי ללכת היה לי התקף חרדה לא הצלחתי לנשום הרגשתי חנק ורופאה מאוד נחמדה תנה לי ואבן שהרגיע אותי לשם שינוי ((בדרך כלל ואבן די לא משפיע עלי)) אבל עד עכשיו אני מזועזעת מהמצב.. בשבוע הבא אני מתחילה ללכת חלקית לבית ספר לחינוך מיוחד ואני פוחדת ששם לא יהיה מי שיעזור לי בעת צרה כמו היום מישהו יודע איך זה הולך בבתי ספר כאלה?? תודה לכולם
 
עצה:

אני מסוג האנשים אשר בדרך כלל יקראו "משחיטים את הנוער"... :) אני אוהב כינוי זה. בכל אופן, כן - הייתי נחנק בלילה ולהשלים נשימה מלאה היה דיי קשה. הבנתי את העניין אחרי כמה זמן ומצאתי כמה רעיונות שאולי יעזרו לך: - לגבי נשימה חסרה, אותה נשימה שכאילו "זה לא זה" ולא מספקת - הבעייה לדעתי היא במוח ולא בכושר הריאות, ולכן אני פותר את ההרגשה על-ידי התעלמות. זאת אומרת שעל המשפט: "אני לא נושם מספיק טוב, אני הולך למות!" אני עונה: "שטויות במיץ, נחכה ונראה" ואפילו מקצין את העניין ומרגיע את הנשימה יותר. - לגבי חנק בלילה, כשזה קורה, מתעוררים מזה, וחוזרים לישון... :) אם המצב יותר חמור ולדעתך להתבדח עם עצמך לא עוזר, אני מציע לך לנסות את היוגה ההודית. ההודים הם אלופי הנשימה, ותוכלי ללמוד מהם דברים שבחיים לא היית חושבת שדורות על דורות ישבו ולמדו. אגב, היוגה אם תבחרי בה תפתח בפנייך עולם שלם שעיסוקו רחב הרבה יותר מתחום הנשימה...
 
למעלה