במשעול ההבנה
אני חושב כי הבעיה המרכזית העשוייה ליישב את הבעיה נעוצה בשאלות:כיצד יש להבין את דברי חז"ל? ובשאלה מהי אמונה? האם אמונה אמורה להיות רק שיכנוע פנימי של האדם ללא קשר אם מבחינת המציאות הדבר קיים אם לאו? או שמא אמונה אמורה לכלול שתי מרכיבים. שיכנוע פנימי אך בנוסף לזאת שיהיה התאמה בין מה שבלב לבין מה שבמציאות. אמחיש את דברי בדוגמה הבאה: אם נצא מתוך הנחה שאמונה היא רק שיכנוע הפנימי ללא תלות וקשר למציאות שמחוץ לנפש, הרי שאני יכול להאמין כי יש סוס ירוק עף בשמיים ושאליו צריך לסגוד. ברם אם נצא מתוך הנחה כי לא די בשיכנוע פנימי, אזי האמונה שיש סוס ירוק עף בשמיים תחשב כבדייה וכאמונת כזב. בעיה זו סורכת עימה שאלה אחרת נוספת. האם האמונה היא אמצעי או תכלית? אם היא אמצעית אזי אין כל עניין לבחון את מהותה ותוכנה. כל עוד והיא מספקת את החוסן לנפש יש לאחוז בה. ברם אם היא בבחינת תכלית, אזי יש לבחון מה הם הכלים המוליכים והמובילים אליה. וכאן יש צורך להבחין בין אמונת כזב לאמונת אמת.אם איני טועה שאלות אלו הם העומדות בבסיס כל חילוקי הדעות הקיימות בין הדתות השונות,ואף בין קבוצת דת אחת לרעותה. השאלה האחרת היא: כיצד אנו ניגשים לטקסט בעל איפיון דתי. התלמוד עצמו מבחין בין תחומי דעת שונים. בין הלכה לאגדה. ההלכה מבוססת על חשיבה משפטית. ברם לאדגה פנים רבות לה. עניינה העיקרי הוא במישור הרעיוני. לאור זאת, בהכרח שהלשון מופיעה בדרך ציורית ומטאפורית. מכאן שמתיחת ביקורת על בסיס הבנת הדברים כפשוטם היא עדות נאמנה על גישה הלוקה בשיטחיות. לצורך העניין אמחיש זאת בדוגמה הבאה: תפיסה עממית רווחת כי המשיח יבא על חמור. ללא ספק מי שמבין זאת במישור הפשטני בצדק ימצא עצמו משתומם כיצד יכלו אנשים הנקראים חכמי וגדולים לחשוב כך. ברם אם בטרם יניף חרבו לכרות את דברי חז"ל יבחן את דיעותיו הוא. וישאל אולי בכל יש משמעות אחרת לדברים, בוודאי ימצא מזור לתהייתו. ואכן כאשר מחפשים בפרשנות האגדה, מוצאים כי כוות חז"ל אינה שהמשיח יבא על חמור אלא הוא רמז לחומר. עני ורוכב על חמור הכוונה לאדם אשר מצליח לכבוש את החומריות שבו ולרתום אותם לצו השכל והתבונה. כך מפרש האברבנאל את הפסוק בעניין העקידה ´ויכבש את חמורו, כבש את החומריות שבו. והוא מוסיף וכותב וזהו החמור שעליו רוכב המשיח. אם כן, הזנת הטקסט הדמיוני במובן פילוסופי מעמידה אותנו כי המוזרות שהויעו בדברי חז"ל, אינה נובעת בגלל שתפיסתם דמיונית, אלא בשל חוסר התמצאותינו אנו במובנים של הסיבוליקה החבויה באמתחות המילים הפשוטות.
