גזרה זו אינה נוחה להסבר
זה לא אני, זה ציטוט מילה במילה מבלאו, כך הוא פותח את דבריו בפרק על גזרת ע"ו/י (עמ' 290). הניתוחים שהוא מביא בהמשך טכניים מאוד וכוללים מעתקי תנועות ותופעות בלשונות שמיות, לא משהו שנלמד בתיכון וודאי שלא משהו שאני יכולה להסביר על רגל אחת. גם למי שלמד עליהם אך לא עוסק בנושא לא קל לעקוב אחריהם (ועבורך זה יהיה כמו לעקוב אחרי פתרון משוואה בחומר שעוד לא למדת).
 
הוא מפנה שם להסבר כללי יותר שנתן בפרק על העיצורים (עמ' 86) ואת הפסקה הזאת אביא לך כלשונה (חילקתי אותה לשתיים לנוחות הקריאה בתפוז):
 
קשה לקבוע את ההתנהגות המדויקת של ו ו-י בשורשי עו"י. כפי שנראה להלן (עמ' 290–291), אין לגזור בפשטות את פועלי עו"י משורשים תלת־עיצוריים. יש צורות לא מעטות אשר אין להסבירן על פי המעתקים המקובלים, וניאלץ לגזרן מצורות בעלות שני עיצורי שורש. יש להניח כי היו קיימים זה לצד זה יסודות דו־עיצוריים ותלת־עיצוריים. היסודות התלת־עיצוריים השפיעו על הדו־עיצוריים הדומים להם עד שהורחבו והשוו אליהם; וכן להפך: בגלל היסודות הדו־עיצוריים חלו התקצרויות בתלת־עיצוריים.
 
בנתחנו מבחינה היסטורית צורות מפועלי עו"י, קשה לומר בוודאות אם התהוו ממעתק הגאים שחל על ו/י או מצורות דו־עיצוריות. אם נניח, לשם הדגמה בלבד, כי בשמית הקדומה שימשו זה לצד זה yaqwum* התלת־עיצורי ויָרוּץ הדו־עיצורי, לא תהיה בידינו כל אפשרות לקבוע אם yaqwum* נעתק ליָקוּם בגלל המעתק wu ל־ū או בגלל היקש ל־יָרוּץ, הדו־עיצורי לפי הנחתנו.
 
מכאן ואילך הוא מונה רשימה של מעתקים ושינויים ותנאים שבהם הם חלו, כאמור, לא חומר קל לעיכול גם למי שהמונחים מוכרים לו, וזה ודאי שלא יגרום לך להבין יותר את התנהגות הגזרה או לזכור אותה טוב יותר לבגרות (כפי שהבטחתי מלכתחילה
). אם יש לך שאלות בעניין הבגרות, אתה מוזמן.
