בעיות בזוגיות
שלום רב
אני סטודנטית בת 25 ויש לי בן זוג בן 23 שעובד.
לא מזמן עברנו לגור ביחד כי האמנו שזה יעשה טוב לקשר שלנו כיוון שעד אז היו לנו הרבה בעיות...וכעת עולות בעיות אחרות.
בן זוגי לא עושה שום דבר בבית, לכל דבר אני צריכה לדאוג, הרבה דברים אני מזכירה לו לעשות, אחרת זה לא היה קורה.
כל נסיעה וכל אירוח שאנו עושים בבית , אני זאת שחושבת מה לקנות, מה להכין,מה לא לשכוח.
אני צריכה לדאוג גם לעצמי וגם לו.
אם אני לא ישים לב שמשהו חסר, או שלא לקחנו משהו ,אז אף אחד אחר לא יעשה זאת.
הוא חושב שאני צריכה לדאוג להכל והוא לשום דבר.
גם על הדברים שלו אני צריכה לדאוג- הוא שוכח המון, ואומר לי הרבה פעמים " למה לא הזכרת לי? בשביל מה יש אותך? את צריכה לזכור הכל"
הוא עצלן מאוד
שטיפת כלים ובישול כמובן זה עבודה שלי.
רק לאחר הצקות רבות הוא מסכים לקום ולעזור בשטיפה,סידור ונקיון הבית והדברים שלו.
הוא מפונק מאוד, אגואיסט וחושב שהכל מגיע לו: "תעשי לי מסז'" "תעשי כלים" "תכיני משהו לאכול אני רעב" - זה חלק מהדיבור היומיומי שלו.
גם כל הזמן יש לו טענות. שזה לא בסדר, לא טעים , ולא כיבסת טוב, שכחת דברים וכו'.
הרומנטיות שלנו ירדה, התשוקה ירדה, ושוב עולות לי תהיות רבות לגביי הקשר...
אני רוצה לראות איתו את העתיד אבל קשה לי
לא טוב לי ולא רע לי איתו...אבל אני לא רוצה להתפשר
מבחינת הזוגיות בינינו אני לא חושבת שאני מקבלת מה שמגיע לי.
אני משקיעה, מתעניינת בו, מראה המון אהבה, עושה בשבילו המון...דואגת, מציעה דברים שונים שאפשר לעשות ביחד.
כל הזמן עובדת על עצמי ועל הזוגיות כדי לשפר ולשמור על האהבה
אך מהצד שלו אני לא מקבלת שום דבר.
לא אכפת לו מכלום והוא לוקח הכל כמובן מעליו.
הוא לעולם לא יביא פרחים או יעשה בשבילי משהו רומנטי.
לא תשומת לב, לא התעניינות.
גם כשאנחנו יושבים לדבר הוא לא מקשיב לי ,משחק בפלאפון ועסוק בדברים שלו.
כל פעם שאנחנו מחליטים להיות ביחד ולדבר אני צריכה להתחנן שיעזוב את הפלאפון כדי שנהיה קצת ביחד.
אני מרגישה שאני צריכה בכוח להכריח אותו לעשות דברים ביחד ,לצאת ,לטייל ואפילו סתם לשכב ביחד מחובקים
הוא מתנהג אליי כמו לחבר טוב..הוא מביא לי צ'פחות כאלו כאילו אני חבר שלו ולא בת זוג. הוא אומר שהוא עושה זאת מאהבה ואני בטוחה שזה נכון, אבל מידי פעם אני צריכה להרגיש אישה,
שהוא יתנהג אלי בעדינות , שיראה לי יחס רומנטי ואינטימי (ולא רק בסקס).
גם מבחינת נושאי שיחה, אני תמיד מחפשת לפתח שיחות מעניינות , על נושאים שונים, לשתף במה עובר עליי, ולנסות להבין מה עובר עליו , לדבר מהלב ולהפתח...
אך הוא אינו נפתח,לא מדבר ולא משתף מה עובר עליו ביומיום (בטענה כי אין מה לספר , עובד וזהו)
והוא מיצידו אומר שאני מדברת יותר מידי .
גם כשנסענו לבריכה (ביוזמה שלי, כדי להיות קצת ביחד ולשנות אווירה) הוא ישב עם עצמו, לא דיבר איתי,
לא נתן לי יחס,לא ניסה להיות אינטימי ,ואפילו לא רצה לתת נשיקה ולהתחבק ...
שאלתי אותו "למה אתה לא רומנטי אף פעם?"
אז הוא ענה: "אנחנו בבריכה מה רומנטי בזה?"
אני בחורה שנראית בסדר גמור, והרבה פעמים מקבלת יחס מאנשים בחוץ שמחמיאים לי , ואני מאוד מתרגשת מהמחמאות
ורומזת לו שיש לו אישה טובה ושהוא צריך לשמור עליי....
אז הוא מתעצבן עליי שאני מתלהבת מהמחמאות.
הסברתי לו שאם הייתי מקבלת את זה ממנו אז לא הייתי מתרגשת כלכך מהמחמאות שבחוץ...
אבל הוא לא לקח את זה לתשומת ליבו.
מבחינתו, הוא יכול לבוא מהעבודה, לשכב לראות טלויזיה וזהו. שאני יעזוב אותו בשקט. בלי יחס בלי אהבה ובלי אינטימיות ושיחות בינינו.
כל פעם אני יוזמת שנצא ליטייל, נסע לכינרת, מזמינה כרטיסים להופעות ומתכננת שנצא לאירועים שונים, והוא רק מתלונן שאין לנו כסף ואני מבזבזת כסף.
אני מרגישה שאני מתאמצת כלכך אבל לא מקבלת כלו בחזרה.
הוא לעולם לא יוזם שום דבר, וגם כשקובעים לנסוע לאנשהו אני צריכה להעיר אותו בכוח שיקום, כאילו לא בא לו
זאת הרגשה מאוד לא נעימה... גם אני הרבה פעמים עייפה אך מתעוררת ומתארגנת , כי זה חשוב לי .
מה יהיה כשיהיה לנו ילדים? אני יצטרך לדאוג גם לו וגם לילדים?
אני לא יודעת איך להמשיך
חייבת עצה...
פעמים רבות ניסיתי לדבר איתו על זה, הוא לא הסכים למה שאמרתי, אומר שהבעיה בי ושאם אני עושה הרבה בשבילו אז שאני לא יעשה.
הסברתי שאני עושה הרבה כי אני אוהבת אותו ורוצה לשמח אותו ורוצה לשפר את הקשר.
אבל הוא שוב ממשיך בהתנהגות שלו, בחוסר יחס ותשומת לב.
בבקשה תעזרו לי....
האם זה משהו שאפשר לשפר? האם הוא אוהב אותי בכלל??
תודה מראש 3>
שלום רב
אני סטודנטית בת 25 ויש לי בן זוג בן 23 שעובד.
לא מזמן עברנו לגור ביחד כי האמנו שזה יעשה טוב לקשר שלנו כיוון שעד אז היו לנו הרבה בעיות...וכעת עולות בעיות אחרות.
בן זוגי לא עושה שום דבר בבית, לכל דבר אני צריכה לדאוג, הרבה דברים אני מזכירה לו לעשות, אחרת זה לא היה קורה.
כל נסיעה וכל אירוח שאנו עושים בבית , אני זאת שחושבת מה לקנות, מה להכין,מה לא לשכוח.
אני צריכה לדאוג גם לעצמי וגם לו.
אם אני לא ישים לב שמשהו חסר, או שלא לקחנו משהו ,אז אף אחד אחר לא יעשה זאת.
הוא חושב שאני צריכה לדאוג להכל והוא לשום דבר.
גם על הדברים שלו אני צריכה לדאוג- הוא שוכח המון, ואומר לי הרבה פעמים " למה לא הזכרת לי? בשביל מה יש אותך? את צריכה לזכור הכל"
הוא עצלן מאוד
שטיפת כלים ובישול כמובן זה עבודה שלי.
רק לאחר הצקות רבות הוא מסכים לקום ולעזור בשטיפה,סידור ונקיון הבית והדברים שלו.
הוא מפונק מאוד, אגואיסט וחושב שהכל מגיע לו: "תעשי לי מסז'" "תעשי כלים" "תכיני משהו לאכול אני רעב" - זה חלק מהדיבור היומיומי שלו.
גם כל הזמן יש לו טענות. שזה לא בסדר, לא טעים , ולא כיבסת טוב, שכחת דברים וכו'.
הרומנטיות שלנו ירדה, התשוקה ירדה, ושוב עולות לי תהיות רבות לגביי הקשר...
אני רוצה לראות איתו את העתיד אבל קשה לי
לא טוב לי ולא רע לי איתו...אבל אני לא רוצה להתפשר
מבחינת הזוגיות בינינו אני לא חושבת שאני מקבלת מה שמגיע לי.
אני משקיעה, מתעניינת בו, מראה המון אהבה, עושה בשבילו המון...דואגת, מציעה דברים שונים שאפשר לעשות ביחד.
כל הזמן עובדת על עצמי ועל הזוגיות כדי לשפר ולשמור על האהבה
אך מהצד שלו אני לא מקבלת שום דבר.
לא אכפת לו מכלום והוא לוקח הכל כמובן מעליו.
הוא לעולם לא יביא פרחים או יעשה בשבילי משהו רומנטי.
לא תשומת לב, לא התעניינות.
גם כשאנחנו יושבים לדבר הוא לא מקשיב לי ,משחק בפלאפון ועסוק בדברים שלו.
כל פעם שאנחנו מחליטים להיות ביחד ולדבר אני צריכה להתחנן שיעזוב את הפלאפון כדי שנהיה קצת ביחד.
אני מרגישה שאני צריכה בכוח להכריח אותו לעשות דברים ביחד ,לצאת ,לטייל ואפילו סתם לשכב ביחד מחובקים
הוא מתנהג אליי כמו לחבר טוב..הוא מביא לי צ'פחות כאלו כאילו אני חבר שלו ולא בת זוג. הוא אומר שהוא עושה זאת מאהבה ואני בטוחה שזה נכון, אבל מידי פעם אני צריכה להרגיש אישה,
שהוא יתנהג אלי בעדינות , שיראה לי יחס רומנטי ואינטימי (ולא רק בסקס).
גם מבחינת נושאי שיחה, אני תמיד מחפשת לפתח שיחות מעניינות , על נושאים שונים, לשתף במה עובר עליי, ולנסות להבין מה עובר עליו , לדבר מהלב ולהפתח...
אך הוא אינו נפתח,לא מדבר ולא משתף מה עובר עליו ביומיום (בטענה כי אין מה לספר , עובד וזהו)
והוא מיצידו אומר שאני מדברת יותר מידי .
גם כשנסענו לבריכה (ביוזמה שלי, כדי להיות קצת ביחד ולשנות אווירה) הוא ישב עם עצמו, לא דיבר איתי,
לא נתן לי יחס,לא ניסה להיות אינטימי ,ואפילו לא רצה לתת נשיקה ולהתחבק ...
שאלתי אותו "למה אתה לא רומנטי אף פעם?"
אז הוא ענה: "אנחנו בבריכה מה רומנטי בזה?"
אני בחורה שנראית בסדר גמור, והרבה פעמים מקבלת יחס מאנשים בחוץ שמחמיאים לי , ואני מאוד מתרגשת מהמחמאות
ורומזת לו שיש לו אישה טובה ושהוא צריך לשמור עליי....
אז הוא מתעצבן עליי שאני מתלהבת מהמחמאות.
הסברתי לו שאם הייתי מקבלת את זה ממנו אז לא הייתי מתרגשת כלכך מהמחמאות שבחוץ...
אבל הוא לא לקח את זה לתשומת ליבו.
מבחינתו, הוא יכול לבוא מהעבודה, לשכב לראות טלויזיה וזהו. שאני יעזוב אותו בשקט. בלי יחס בלי אהבה ובלי אינטימיות ושיחות בינינו.
כל פעם אני יוזמת שנצא ליטייל, נסע לכינרת, מזמינה כרטיסים להופעות ומתכננת שנצא לאירועים שונים, והוא רק מתלונן שאין לנו כסף ואני מבזבזת כסף.
אני מרגישה שאני מתאמצת כלכך אבל לא מקבלת כלו בחזרה.
הוא לעולם לא יוזם שום דבר, וגם כשקובעים לנסוע לאנשהו אני צריכה להעיר אותו בכוח שיקום, כאילו לא בא לו
זאת הרגשה מאוד לא נעימה... גם אני הרבה פעמים עייפה אך מתעוררת ומתארגנת , כי זה חשוב לי .
מה יהיה כשיהיה לנו ילדים? אני יצטרך לדאוג גם לו וגם לילדים?
אני לא יודעת איך להמשיך
חייבת עצה...
פעמים רבות ניסיתי לדבר איתו על זה, הוא לא הסכים למה שאמרתי, אומר שהבעיה בי ושאם אני עושה הרבה בשבילו אז שאני לא יעשה.
הסברתי שאני עושה הרבה כי אני אוהבת אותו ורוצה לשמח אותו ורוצה לשפר את הקשר.
אבל הוא שוב ממשיך בהתנהגות שלו, בחוסר יחס ותשומת לב.
בבקשה תעזרו לי....
האם זה משהו שאפשר לשפר? האם הוא אוהב אותי בכלל??
תודה מראש 3>
