בעיות בעיות
שלום אני סטודנט. שבקושי סוחב. אני בתחום המחשבים. הרבה מקצועות מתמטיים. רובם ככולם למעשה. הבעיה היא שאני לא משקיע. אולי 5% מהדרוש. ואיכשהו שורד. לא מרוכז בהרצאות. לא מספיק לסכם. ואם מסכם אז כמו תוכי. נלחץ לפני ובזמן המבחנים. איכשהו עובר את מועדי ב'. לא מצליח להושיב עצמי על התחת ללמוד. כל רגע קם. לא ישן בלילות. מעשן כמו קטר. מקבל סטרסים עצבניים. תקופות שאני פשוט ישן רוב היום וער כל הלילה. ובכלל אני בן-אדם עייף. כל הזמן עייף. זה בגלל הלחץ וחוסר פעילות גופנית. פעם בחודשיים אני משכנע את עצמי להתחיל בספורט, רץ קצת ואז נח חודשיים. זה קטע מטורף שאנשים רוצים ללמוד איתי. אני מסביר להם את החומר. בסוף הם מוציאים ציונים גבוהים יותר ממני. עשיתי אבחון באונ' ת"א. קיבלתי הארכת זמן למבחנים. היא התרשמה שיש לי בעיה בהתארגנות לכן מבזבז זמן יקר. אז נתנה. וזה עוזר לי ממש. כי אני איטי בטרוף עם חישובים. כתיבה וחשיבה. מאבד ריכוז כמו כלום. מקבל סטרס ועוזב הכל....ואז חוזר...ושוב עוזב. לוקח לי זמן להטמיע את החומר יותר מלמישהו אחר. בפרוייקטים שאנחנו מקבלים לבית. הציון המינימלי יהיה 100 עגול. אבל מבחנים יהיו תמיד נמוכים יותר. אני חושב שאין לי לקות למידה. וגם אין לי אופי. אין משמעת עצמית. כל יום עושה החלטות עם עצמי ולא עומד בהם. איפה קונים אופי? אז מה עושים? אני חייב להוסיף משהו. זה לא היה כך בעבר. אם היום אני כמו סמרטוט. אז שנים קודם, נאמר בתקופת הצבא הייתי אדם שונה לגמרי! אני הייתי קם ב05:00 כמו שעון. מעיר את המחלקה שלי. ועד 01:00 לפחות הייתי עסוק בפעילות שדורשת אחריות ומסירות. לאיפה נעלמתי? אני ממש לא יודע. אני כאילו פחות מחצי ממה שהייתי. הפכתי להיות אותם אנשים שהייתי לועג להם. הכתיבה שלי לא מאורגנת. מצטער על זה.
שלום אני סטודנט. שבקושי סוחב. אני בתחום המחשבים. הרבה מקצועות מתמטיים. רובם ככולם למעשה. הבעיה היא שאני לא משקיע. אולי 5% מהדרוש. ואיכשהו שורד. לא מרוכז בהרצאות. לא מספיק לסכם. ואם מסכם אז כמו תוכי. נלחץ לפני ובזמן המבחנים. איכשהו עובר את מועדי ב'. לא מצליח להושיב עצמי על התחת ללמוד. כל רגע קם. לא ישן בלילות. מעשן כמו קטר. מקבל סטרסים עצבניים. תקופות שאני פשוט ישן רוב היום וער כל הלילה. ובכלל אני בן-אדם עייף. כל הזמן עייף. זה בגלל הלחץ וחוסר פעילות גופנית. פעם בחודשיים אני משכנע את עצמי להתחיל בספורט, רץ קצת ואז נח חודשיים. זה קטע מטורף שאנשים רוצים ללמוד איתי. אני מסביר להם את החומר. בסוף הם מוציאים ציונים גבוהים יותר ממני. עשיתי אבחון באונ' ת"א. קיבלתי הארכת זמן למבחנים. היא התרשמה שיש לי בעיה בהתארגנות לכן מבזבז זמן יקר. אז נתנה. וזה עוזר לי ממש. כי אני איטי בטרוף עם חישובים. כתיבה וחשיבה. מאבד ריכוז כמו כלום. מקבל סטרס ועוזב הכל....ואז חוזר...ושוב עוזב. לוקח לי זמן להטמיע את החומר יותר מלמישהו אחר. בפרוייקטים שאנחנו מקבלים לבית. הציון המינימלי יהיה 100 עגול. אבל מבחנים יהיו תמיד נמוכים יותר. אני חושב שאין לי לקות למידה. וגם אין לי אופי. אין משמעת עצמית. כל יום עושה החלטות עם עצמי ולא עומד בהם. איפה קונים אופי? אז מה עושים? אני חייב להוסיף משהו. זה לא היה כך בעבר. אם היום אני כמו סמרטוט. אז שנים קודם, נאמר בתקופת הצבא הייתי אדם שונה לגמרי! אני הייתי קם ב05:00 כמו שעון. מעיר את המחלקה שלי. ועד 01:00 לפחות הייתי עסוק בפעילות שדורשת אחריות ומסירות. לאיפה נעלמתי? אני ממש לא יודע. אני כאילו פחות מחצי ממה שהייתי. הפכתי להיות אותם אנשים שהייתי לועג להם. הכתיבה שלי לא מאורגנת. מצטער על זה.
שוב תודה רבה
