בעיות התנהגות גיל 2.2

בלונד23

New member
בעיות התנהגות גיל 2.2

הי לכולן,
ילדון מתוק בן 2.2 שלאחרונה יש איתו כמה תופעות:
1. בערך מגיל שנה מעיף את צלחת האוכל בשנייה שלא בא לו יותר. אם לא נותנת צלחת אלא מגש בכיסא האוכל, מעיף ידנית מהמגש. לא עוזרים הסברים ולא עוזר ענישה (=פסק זמן בחדר). זה קורה בערך בחצי מהארוחות ופשוט מטריף אותי כבר. כאשר שמים אותו בחדר לחשוב על התנהגותו הוא אומר: "נו נו נו, אסור. למה זרקת על הרצפה." כלומר - הוא מבין היטב מה הגורם המפריע.
2. מרביץ לאחותו הגדולה. זה גם משהו שבטיפול כבר המון זמן כולל ייעוץ ארוך ממדריכת הורים, שלא עזר. העצות שלה היו בעיקר לתת לו תפקידים בבית, כמו לעזור לי בכביסה ובמטבח, להעצים... להיות איתו לבד... אבל זה לא עובד. ממשיך להרביץ אבל פחות - אם לא מרביץ אז מטיח אוכל ברצפה. כלומר, הוא בוחר מה שהכי מרגיז אותי וזה מה שהוא מבצע, וצוחק לעצמו בהנאה. לוחץ לי על הכפתורים.
3. משהו חדש: לפעמים אחרי אמבטיה בועט בי על שידת ההלבשה ואומר: לא רוצה אמא.
4. קבוע בכל לילה בשעה 1:30 מתחיל ליילל שרוצה בקבוק. מעיף את המוצץ ומיילל שרוצה מוצץ, וכו'. עד גיל שנתיים עוד נתתי בקבוק בלילה, עכשיו אני כבר לא מוכנה.

עד כה בגן היה מלאך. עכשיו התחיל גם בגן:
1. דוחף ילדים.
2. מעיף צעצועים בגן אל מעבר לגדר.
3. מרבה לשבת בצד ולא להשתתף בפעילויות, אך לא תמיד.

מה עושים עם הילד?
אני בכוונה מתנסחת ככה כי אני כבר מרגישה שהיה לי על מעל לראש ומאוד קשה לי איתו. מאוד. לפעמים "בורחת" לנייד מרוב שנמאס לי שהכול הוא מטיח, מפרק, זורק.

רק עם אמא שלי (אבל זה אולי פעם ב3 שבועות לשעתיים) הוא מתנהג למופת, לא מעז להרביץ או לזרוק אוכל.

מישהי עם עצה?
 

אמאלה114

New member
מנסה

לגבי זריקת האוכל -
ניסית את דרך האדישות ?
כשזורק אוכל תני לו מבט של ... "מכירה את זה ולא מתרגשת"
אומנם תצטרכי לנקות (מראש לשים כל פעם מעט)
אבל שלא ירגיש שזה משפיע עלייך .
לגבי ההרבצות לאחותו-
הייתי אומרת לו " אני צריכה להגן על אחותך ...
ולכן לא תוכל להיות איתנו באותו מרחב (מניחה שבסלון)
ולשים אותו בחדר ל 2 דקות ..ואח"כ להוציא אותו תוך אזהרה
שאם מרביץ לה שוב, ייכנס שוב לחדר .
אבל תשתדלי לא להתעצבן (למרות שממש קשה) ולא להראות שזה
ממש משפיע עלייך...אלא שאת יודעת מה את צריכה לעשות וזה להגן עליה.
לגבי הבקבוק - מניחה שאם תתמידי הוא בסוף יבין .
בהצלחה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אימאלה, איך הזמן טס! איך הוא גדול כבר


לגבי המזון- יש לי את זה עם הקטנה- זורקת בכוונה ונקרעת מצחוק מעצמה.
אני פשוט שמה יריעת ניילון מתחת ואז פשוט אוספת וזורקת לפח וזה קצת פחות מעצבן אותי
.
אני מקפידה לומר לה לא לזרוק ואם היא מנסה פעמיים, בפעם השלישית אני לוקחת את האוכל ואומרת שסיימנו ומציעה יותר מאוחר.
&nbsp
לגבי ההתנהגות- גבולות, גבולות, גבולות ומול זה כמה שיותר לחזק אותו ולהעצים. זה לא פשוט בכלל
 

Paziel Mor

New member
מאתגר...

היי, אני שומעת את התסכול שלך בתוך המצב. לא פשוט להתמודד יום יום עם סיטואציות כה מרגיזות. אני סטודנטית לתואר שני לייעוץ חינוכי ואנסה לענות לשאלה הראשונה שלך ברוח מחומש ההורות להורות מיטבית. המודל מציע חמש עקרונות; עיקרון ראשון- שותפות – הכוונה היא לשיתוף פעולה בין האנשים הקרובים ביותר לילד. מה דעתו של בן זוגך על ההתנהגות הזאת? איך הוא חושב שנכון להגיב? האם הדעות והתגובות שלכם אחידות? חשוב לקיים על כך שיח ולגבש תגובה אחת מודעת ששניכם תוציאו לפועל באופן עקבי (אם זה לקחת ממנו את הצלחת מיד כשאתם מזהים שהוא שבע, או לגעור בו על הזריקה של האוכל או כל תגובה אחרת המקובלת על שניכם). כדאי לברר גם עם הגננת האם ההתנהגות הזאת מתרחשת בגן וכיצד היא והצוות מגיבים לכך. ציינת גם שאצל אמך זה לא קורה. תנסי להבין ממנה מה ההבדל בין התגובות שלכם. עיקרון שני -מנהיגות הומאנית– הפנייה שלך לעזרה/ ייעוץ מראה על מודעות וזאת כבר מנהיגות. הרעיון במנהיגות הוא להיות מודעים לערכים החשובים לכם כהורים (כמו- התנהגות חברתית נאותה על יד שולחן האוכל), להגדיר אותם לעצמכם ולכוון את הילד אליהם תוך שאתם מאמינים ביכולתו לממשם. (לדוגמא: לדבר על התנהגות חברתית נאותה על יד השולחן גם בהקשרים שאינם זמן האוכל עצמו). עיקרון שלישי- אהבה – אם יש דבר אחד שכל הילדים (וגם המבוגרים ��) רוצים מההורים שלהם זה להרגיש אהובים. חשוב להדגיש, גם במצבים מתסכלים, שאנו מאוכזבים מהתנהגות מסוימת של הילד אך לא מהאישיות שלו או ממי שהוא (למשל, אפשר להציע חיבוק אחרי שגוערים בו על התנהגות מסוימת). עקרון רביעי- עצמאות- רצוי לאפשר לילד לקבל החלטות ולקחת חלק בפעילויות התואמות את השלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא. ייתכן ואם הוא ייקח חלק בהכנת האוכל לא ירצה לזרוק אותו על הרצפה. עקרון חמישי ואחרון- כללים- יש צורך בהגדרה ברורה של הכללים. לפי מה שאת מספרת, קיים אצלכם כלל בו- "לא זורקים אוכל על הרצפה". את יכולה להזכיר לו את הכלל (אצלנו בבית לא זורקים אוכל על הרצפה) ולדרוש כי יעמוד בו. ניתן גם להוסיף השלכה לאי עמידה בכלל כמו- מי שזורק אוכל על הרצפה לא יהיה חלק משולחן האוכל. מקווה שהאינפורמציה תועיל לך ובהצלחה!
 
למעלה