בעיות התנהגות גיל 2.2
הי לכולן,
ילדון מתוק בן 2.2 שלאחרונה יש איתו כמה תופעות:
1. בערך מגיל שנה מעיף את צלחת האוכל בשנייה שלא בא לו יותר. אם לא נותנת צלחת אלא מגש בכיסא האוכל, מעיף ידנית מהמגש. לא עוזרים הסברים ולא עוזר ענישה (=פסק זמן בחדר). זה קורה בערך בחצי מהארוחות ופשוט מטריף אותי כבר. כאשר שמים אותו בחדר לחשוב על התנהגותו הוא אומר: "נו נו נו, אסור. למה זרקת על הרצפה." כלומר - הוא מבין היטב מה הגורם המפריע.
2. מרביץ לאחותו הגדולה. זה גם משהו שבטיפול כבר המון זמן כולל ייעוץ ארוך ממדריכת הורים, שלא עזר. העצות שלה היו בעיקר לתת לו תפקידים בבית, כמו לעזור לי בכביסה ובמטבח, להעצים... להיות איתו לבד... אבל זה לא עובד. ממשיך להרביץ אבל פחות - אם לא מרביץ אז מטיח אוכל ברצפה. כלומר, הוא בוחר מה שהכי מרגיז אותי וזה מה שהוא מבצע, וצוחק לעצמו בהנאה. לוחץ לי על הכפתורים.
3. משהו חדש: לפעמים אחרי אמבטיה בועט בי על שידת ההלבשה ואומר: לא רוצה אמא.
4. קבוע בכל לילה בשעה 1:30 מתחיל ליילל שרוצה בקבוק. מעיף את המוצץ ומיילל שרוצה מוצץ, וכו'. עד גיל שנתיים עוד נתתי בקבוק בלילה, עכשיו אני כבר לא מוכנה.
עד כה בגן היה מלאך. עכשיו התחיל גם בגן:
1. דוחף ילדים.
2. מעיף צעצועים בגן אל מעבר לגדר.
3. מרבה לשבת בצד ולא להשתתף בפעילויות, אך לא תמיד.
מה עושים עם הילד?
אני בכוונה מתנסחת ככה כי אני כבר מרגישה שהיה לי על מעל לראש ומאוד קשה לי איתו. מאוד. לפעמים "בורחת" לנייד מרוב שנמאס לי שהכול הוא מטיח, מפרק, זורק.
רק עם אמא שלי (אבל זה אולי פעם ב3 שבועות לשעתיים) הוא מתנהג למופת, לא מעז להרביץ או לזרוק אוכל.
מישהי עם עצה?
הי לכולן,
ילדון מתוק בן 2.2 שלאחרונה יש איתו כמה תופעות:
1. בערך מגיל שנה מעיף את צלחת האוכל בשנייה שלא בא לו יותר. אם לא נותנת צלחת אלא מגש בכיסא האוכל, מעיף ידנית מהמגש. לא עוזרים הסברים ולא עוזר ענישה (=פסק זמן בחדר). זה קורה בערך בחצי מהארוחות ופשוט מטריף אותי כבר. כאשר שמים אותו בחדר לחשוב על התנהגותו הוא אומר: "נו נו נו, אסור. למה זרקת על הרצפה." כלומר - הוא מבין היטב מה הגורם המפריע.
2. מרביץ לאחותו הגדולה. זה גם משהו שבטיפול כבר המון זמן כולל ייעוץ ארוך ממדריכת הורים, שלא עזר. העצות שלה היו בעיקר לתת לו תפקידים בבית, כמו לעזור לי בכביסה ובמטבח, להעצים... להיות איתו לבד... אבל זה לא עובד. ממשיך להרביץ אבל פחות - אם לא מרביץ אז מטיח אוכל ברצפה. כלומר, הוא בוחר מה שהכי מרגיז אותי וזה מה שהוא מבצע, וצוחק לעצמו בהנאה. לוחץ לי על הכפתורים.
3. משהו חדש: לפעמים אחרי אמבטיה בועט בי על שידת ההלבשה ואומר: לא רוצה אמא.
4. קבוע בכל לילה בשעה 1:30 מתחיל ליילל שרוצה בקבוק. מעיף את המוצץ ומיילל שרוצה מוצץ, וכו'. עד גיל שנתיים עוד נתתי בקבוק בלילה, עכשיו אני כבר לא מוכנה.
עד כה בגן היה מלאך. עכשיו התחיל גם בגן:
1. דוחף ילדים.
2. מעיף צעצועים בגן אל מעבר לגדר.
3. מרבה לשבת בצד ולא להשתתף בפעילויות, אך לא תמיד.
מה עושים עם הילד?
אני בכוונה מתנסחת ככה כי אני כבר מרגישה שהיה לי על מעל לראש ומאוד קשה לי איתו. מאוד. לפעמים "בורחת" לנייד מרוב שנמאס לי שהכול הוא מטיח, מפרק, זורק.
רק עם אמא שלי (אבל זה אולי פעם ב3 שבועות לשעתיים) הוא מתנהג למופת, לא מעז להרביץ או לזרוק אוכל.
מישהי עם עצה?