אמא ותינוקי
New member
בעיות התנהגות ילד בן 4.5
שלום רב
הילד הגדול שלנו בן 4.5. לפני חצי שנה נולד לנו עוד ילד קטן
אתחיל בתאור הילד הגדול: ילד מאוד חכם ונבון, מאוד וורבלי. סך הכל ילד טוב מאוד, מקשיב למבוגרים, לא אלים. מאוד דברן, משחק המון במשחקי דמיון.
מאז שנולד לו אח קטן התחילה בעיה של התעוררות בלילות. אציין שהתינוק ישן היטב וקם רק פעמיים בלילה מיום לידתו, לא בוכה רק אוכל וחוזר לישון. אני מניקה כך שהכל נעשה במהירות וללא כל סיבה שתעיר את הילד הגדול.
עד שנולד לו אח היה ישן היטב, אמנם תמיד היה קם מוקדם (סביבות 6) אך מכיוון שזה מתאים ללו"ז שלנו (אנחנו מתחילים לעבוד מוקדם) לא היתה עם כך שום בעיה.
מהרגע שנולד האח- הילד קם בלילה, לפעמים ב3, לפעמים ב4, לפעמים ב5. הולך לשרותים אבל מסרב לחזור לישון במיטה שלו. לפעמים מצליחים להרגיע אותו ולהרדים ולפעמים לא. מתחיל לצרוח, לעשות רעש, לפעמים מדליק אורות בכל הבית. מעיר את כולם.
בהתחלה עוד היינו מאפשרים לבוא למיטה שלנו לישון אבל כשהבנו שזה יותר יותר מבלבל הפסקנו.
בהתחלה ניסנו להתמודד בשיטה של חיזוקים חיוביים כל אימת שמצליח לישון לילה שלם במיטה וזה החזיק מעמד לתקופה קצרה ואז הפסיק.
עכשיו זה הגיע למצב שאני פשוט שמה גבול מאוד ברור- הולכים לשרותים ואז חוזרים לחדר ולא קמים מהמיטה. הוא כבר ילד גדול וכדי להציב את הגבול הזה אני נדרשת להחזיר אותו כל פעם למיטה, להרים אותו ולהחזיר. זה מאוד מתיש ומאוד פיזי וזה קשה לי נפשית ופיזית. שלא לומר אני גם ככה בקושי ישנה בילות כי אני קמה להניק אז להתמודד גם עם זה זה פשוט קשה מנשוא. בנוסף זה כמובן כולל צרחות וצעקות. אני משתדלת לא לענות אלא ללטף, לומר: שששש.... בשקט ובעדינות אבל כן לשים את הגבול של לא קמים מהמיטה ולא עושים רעש. כשאני עונה ומתחילה להסביר זה רק יותר מעורר אותו ומחזק אותו- הוא ילד וורבלי מאוד ורוצה את השיחה ודווקא כשאני שותקת זה חיזוק שלילי עבורו.
כשבעלי קם הוא לא מצליח לשים לו גבול, ובסוף מתעורר איתו בסביבות 5 ורבע 5 וחצי ולדעתי זה רק מחזק את ההתנהגות שלו.
בקיצור אני מותשת ומבולבלת ועייפה ולא יודעת מה לעשות
אשמח לעצה ועזרה ותמיכה
שלום רב
הילד הגדול שלנו בן 4.5. לפני חצי שנה נולד לנו עוד ילד קטן
אתחיל בתאור הילד הגדול: ילד מאוד חכם ונבון, מאוד וורבלי. סך הכל ילד טוב מאוד, מקשיב למבוגרים, לא אלים. מאוד דברן, משחק המון במשחקי דמיון.
מאז שנולד לו אח קטן התחילה בעיה של התעוררות בלילות. אציין שהתינוק ישן היטב וקם רק פעמיים בלילה מיום לידתו, לא בוכה רק אוכל וחוזר לישון. אני מניקה כך שהכל נעשה במהירות וללא כל סיבה שתעיר את הילד הגדול.
עד שנולד לו אח היה ישן היטב, אמנם תמיד היה קם מוקדם (סביבות 6) אך מכיוון שזה מתאים ללו"ז שלנו (אנחנו מתחילים לעבוד מוקדם) לא היתה עם כך שום בעיה.
מהרגע שנולד האח- הילד קם בלילה, לפעמים ב3, לפעמים ב4, לפעמים ב5. הולך לשרותים אבל מסרב לחזור לישון במיטה שלו. לפעמים מצליחים להרגיע אותו ולהרדים ולפעמים לא. מתחיל לצרוח, לעשות רעש, לפעמים מדליק אורות בכל הבית. מעיר את כולם.
בהתחלה עוד היינו מאפשרים לבוא למיטה שלנו לישון אבל כשהבנו שזה יותר יותר מבלבל הפסקנו.
בהתחלה ניסנו להתמודד בשיטה של חיזוקים חיוביים כל אימת שמצליח לישון לילה שלם במיטה וזה החזיק מעמד לתקופה קצרה ואז הפסיק.
עכשיו זה הגיע למצב שאני פשוט שמה גבול מאוד ברור- הולכים לשרותים ואז חוזרים לחדר ולא קמים מהמיטה. הוא כבר ילד גדול וכדי להציב את הגבול הזה אני נדרשת להחזיר אותו כל פעם למיטה, להרים אותו ולהחזיר. זה מאוד מתיש ומאוד פיזי וזה קשה לי נפשית ופיזית. שלא לומר אני גם ככה בקושי ישנה בילות כי אני קמה להניק אז להתמודד גם עם זה זה פשוט קשה מנשוא. בנוסף זה כמובן כולל צרחות וצעקות. אני משתדלת לא לענות אלא ללטף, לומר: שששש.... בשקט ובעדינות אבל כן לשים את הגבול של לא קמים מהמיטה ולא עושים רעש. כשאני עונה ומתחילה להסביר זה רק יותר מעורר אותו ומחזק אותו- הוא ילד וורבלי מאוד ורוצה את השיחה ודווקא כשאני שותקת זה חיזוק שלילי עבורו.
כשבעלי קם הוא לא מצליח לשים לו גבול, ובסוף מתעורר איתו בסביבות 5 ורבע 5 וחצי ולדעתי זה רק מחזק את ההתנהגות שלו.
בקיצור אני מותשת ומבולבלת ועייפה ולא יודעת מה לעשות
אשמח לעצה ועזרה ותמיכה