בעיות חמורות עם הבן שלי

סוזנה16

New member
בעיות חמורות עם הבן שלי

שלום רב אני רוצה לספר לך על הבעיות החמורות שיש לי עם הבן שלי שהוא בן 14 אני יספר בקצרה כי זה סיפור ארוך אני בת 41 נשואה + 3 הגדול בן 14 , 12 ו 9 הילד הגדול פשוט מתנהג בצורה זוועתית גם לי וגם לבעלי , היחסים שלי ושל בעלי טובים, אבל מכיוון שאנחנו כל הזמן עסוקים בבעיות שיש לנו עם הילד , אנחנו מוצאים את עצמנו כל הזמן רבים ועם האשמות הדדיות. הילד לא מקבל מרות בשום מקום גם לא בבית הספר. הוא מקלל אותנו ומרים ידייים בטענה שהוא מגן על עצמו אבל אנחנו לא מרביצים לו, הוא די גדול גם באופן גופני וגם בגיל , גם למשל כשאבא שלו בא אליו וצועק עליו או מעיר לו אז הוא מתחיל עם טינופי פה, קללות וזריקת חפצים שיש לו ביד, הוא פשוט לא שולט בעצמו והבעיה היא שהוא לא מוכן לקבל שום טיפול וטוען שאנחנו צריכים טיפול ולא הוא. הוא גם מטיל מרות ופחד על האחים הקטנים שלו כשהוא מקבל מה שהוא רוצה אז הכל בסדר אבל כשאנחנו לא נותנים לו מה שהוא רוצה אז הוא משתולל, לציין שלא חסר לילד הזה כלום. אני נסיתי ללכת איתו בדרך שונה, של כן לכל דבר ואם אבא שלו היה מתווכח איתו אני הייתי לטובתו ונגד בעלי, ואלה הזמנים שהוא הכי בסדר רק שאני ובעלי רבים ולא מדברים, אני רוצה לציין עוד דבר אחד , הריבים שלו עם בעלי הרבה יותר תכופים ויותר משמעותיים. אנחנו ניסנו לקבל טיפול אצל יועצת ופסיכולוגית ממכבי אבל הוא לא היה מוכן לשתף פעולה, היא המליצה לנו ללכת רק אנחנו לייעוץ, אבל אנחנו באמת משתדלים להיות איתו בסדר ונותנים לו אהבה וחום והוא כנראה מפרש את זה כחולשה, ואנחנו פשוט כבר לא יודעים מה לעשות. הילד הוא ילד חכם מאד מניפולטיבי וגם בלימודים הוא טוב כשהוא רוצה, לציין שהוא נרשם מצידו לפנימייה צבאית שנה הבאה , ואנחנו ממש לא רוצים לעבור את הזמן הזה של החופש הגדול בסיוטים, אני אפילו לפעמיים חושבת להזמין משטרה. בבקשה עזרו לנו תודה
 

survivorrr

New member
זה הסיפור שלך. ומה הסיפור האמיתי?

בואי תביני. אנחנו ההורים בהרבה מקרים לא מאשימים את עצמנו. זה הילדים, זה המצב, זה ניסים וניפלאות, אבל אנחנו..... בסדר גמור. אז זהו שלא. הדברים לא קורים בגלל הילד. "הילד קורה" בגלל הדברים. זה הסדר הנכון ובכלל אין כאן דילמה של הביצה והתרנגולת. ילדים מגיבים למצבים, ליחסים בין ההורים וכו'. הילדים בשום אופן לא יוצרים את המצבים, אלא אם תגידי לי שהילד מופרע וזקוק לפסיכיאטר - אז הפסיקי לקרוא כאן ועכשיו ולכי לקבוע תור. כיון שאני מניח שהבעיה לא אצל הילד - בואי נמשיך. קודם כל לפי דברי הילד - הוא מרגיש מאויים. נסי לבדוק ממה - בעיקר בהתנהגויות שלכם בבית. אחידות דעים בין ההורים, לא ויכוחים בנוכחות הילד, מדברים בשקט גם כשכועסים, לא לצעוק עליו ולא לגעור בו כל הזמן, לא לתת הוראות כל הזמן, למצוא זמנים לפעילות משותפת - רצוי מחוץ לבית. למצוא זמן שיהיה רק בשבילו (כמו לכל ילד). אם את אומרת שלא חסר לו כלום - תקני את עצמך מהר. חסרים לו גבולות קבועים, מהורים עיקביים ונחושים. לא משנים החלטה. "לא" בפעם הראשונה זה גם "לא" בפעם האלף שלוש מאות חמישים וארבע. הילד מנסה למשוך תשומת לב. חסר לו זמן איתכם וזמן רק בשבילו. שניים המליצו לכם לקבל ייעוץ - גם היועצת וגם הילד. שניהם צודקים. דחוף. את מציינת שהוא מניפולטיבי וזה הסימן הכי טוב שאין לו גבולות ברורים וקבועים וההורים לא נחרצים בדעתם. החופש האיום מגיע? קחו דחוף כמה ימי חופש גם בשבילכם, תקנו את המצב בינכם ההורים והקדישו זמן לילד. לא לכביסות ונקיונות, לא לסידורים וקניות, לא לביקורי דודות. רק לילדים וגם לכל ילד בנפרד. אחרי שלושה ארבעה ימים - הוא ירגע אם פעלתם נכון. ואם יש לכם סבלנות - חפשו באינטרנט את ההקלטות של התכניות האחרונות של סופר נני. תלמדו מזה הרבה. מתוארים שם מקרים דומים לשלכם. לפחות בארבע התכניות האחרונות.
 

סוזנה16

New member
המשך לבעיות חמורות עם הילד

קודם כל תודה על התשובה(למרות שאני לא יודעת ממי התשובה) יש מצבים שאתה צודק והוא באמת מחקה התנהגויות שונות , אבל כל היחסים שלי ושל בעלי הם בגדר הנורמלי, לא אני ולא בעלי אף פעם לא התנהגנו באלימות אחד כלפי השני,ולא מקללים אחד את השני אין לי מושג מאיפה הוא סיגל לעצמו התנהגות כזאת, האחים שלו אף פעם לא העזו להתנהג בצורה כזאת. כפי שציינתי לפני כן אנחנו רבים רק בגלל המצב עם הילד, ואנחנו (בעלי יותר)דווקא רוצים לבלות איתו זמן איכות ביחד אבל הוא לא מעוניין.אני מגבילה אותו בזמני גלישה באינטרנט במסננת, כל יום שהוא מתחצף או מתנהג לא בסדר אני מורידה לו חצי שעה בגלישה וזה מפריע לו מאד, אני מקווה שאולי זה יאזן אותו, אני גם קבעתי פגישת יעוץ לי ולבעלי במרכז שניידר לעזרה להחזרת הסמכות ההורית, אני גם מקווה שזה יעזור לנו, הפסיכולוגית שניפגשנו איתה בעבר אמרה לי שמתי שהוא מתנהג לא בסדר, מקלל או מרים יד אז לקרוא למשטרה וזה ילמד אותו לקח, אני קצת חוששת מזה , האם אתה חושב שזה רעיון טוב? אשמח לתשובה תודה נ.ב. אני רואה את כל התוכניות של סופר נני, אבל שם מדובר בילדים קטנים ולא בילד מתבגר בן 14 שיותר גבוה ממני ומבעלי
 

survivorrr

New member
אומרים שבשאלה טובה נמצאת כבר חצי התשובה.

ציינת שהיחסים בינך לבין בעלך הם נורמליים. אבל זה סובייקטיבי. קחי חוות דעת מצד שלישי מקצועי. חוץ מזה - נורמה זה מושג גמיש. בכל זאת אתם רבים על הילד. הוא זיהה את זה והכניס טריז בינכם. בדיוק את זה צריך לנטרל. כל המחלוקות - לא בנוכחותו. לפניו הוא יראה דעה אחת נחושה ועקבית. הילד לא מעוניים בזמן איכות איתכם? תבדקי למה. אולי העיסוקים שאתם מציעים לו לא מקובלים עליו. צריך לקחת בחשבון שהוא מעוניין יותר בחברים שלו מאשר בהורים שלו - ענין של גיל. את מגבילה אותו באינטרנט בגלל התנהגויות. וזה פתר את הבעיה? לא. אז למה את ממשיכה במשהו לא אפקטיבי? כאשר מדובר בנער מתבגר שזו בכלל בעיה מורכבת ורגישה ובאופן טבעי יש לו "פתיל קצר", הגישה צריכה להיות רגישה בהתאם. כשמדובר בבחור שגבוה משני הוריו זה עוד יותר בעייתי כי זה משהו שמוסיף לבילבול שלו. בגופו הוא ממש גבר ובנשמתו, נסיונו וגילו - עדיין ילד. לא קל לו. סבלנות ועיקביות. אין דרך אחרת כי הוא חייב להבין שאת כללי ההתנהגות ואורחות הבית קובעים ההורים ולא הילדים. לא צריך לזרוק לו את זה בפרצוף כל חמש דקות אבל בהחלט לעמוד על שלכם בנחישות. בלי משא ומתן קואליציוני. צריך להשאיר לו מירווח לשיקול שלו, חרויות מסויימות אבל את הגבולות של שיקולו וחירותו - אתם קובעים. בתוך הגבולות - אל תתערבו. משטרה - בשום אופן. לא מתחילים מחבל התליה. זה בסוף. ההתחלות תמיד יותר שקולות. אל תשכחי שכל זמן שהדבר בידכם - אתם שולטים. הוצאתם למשטרה - מבחוץ שולטים בכם ואין לכם יכולת לעשות דבר וחצי דבר. כבר עברתי מטחנת בשר על רקע פניה לאוטוריטות. לא מאחל לאף אחד. סיוט שלם בגלל סערה בכוס מים. כדי לכסות את התחת שלהם הם יכניסו אותך לכזאת סחרחרה שלא תדעי היכן ימין והיכן שמאל. בנוסף, נניח שבמשטרה יסכימו איתכם. מה אז? הוא כבר בגיל האחריות הפלילית. אתם באמת רוצים שיפתח לו תיק פלילי בגיל הזה? מה גם שמדובר בתיק אלימות. קחי רוורס ומהר. זה כתם לכל החיים גם אם לא יגיע לערכאות משפטיות. מספיק שיפתח תיק חקירה וזה כבר נמצא ברישום הפלילי שלו (מה שקוראים - תעודת יושר). מי שאמר לכם את זה - תסיקו את המסקנות בעצמכם בנוגע לטיב שיקולו ואחריותו המקצועית. המקום שממנו ראוי להתחיל זה פסיכולוג מומחה בתחום נוער מתבגר. תוכלו לפנות ללשכת הרווחה בישוב שלכם ולהיוועץ באדם שתפקידו "פקיד סעד לחוק הנוער - טיפול והשגחה". בישוב שלנו (שאיננו גדול במיוחד) יש אחד כזה. אדם חכם בצורה יוצאת דופן. שאבתי ממנו הרבה חוזק נפשי בשעותי הקשות. על אלימות - ענישה קשה (תנסי משהו אחר מטינטרנט כי כבר אמרת שזה לא משפיע). על אלימות חוזרת - איום בפניה לרשויות (רווחה קודם כל). רק על אלימות קשה החוזרת פעם שלישית - ניתן לשקול פניה למשטרה. אל תשכחי דבר חשוב. נשק שהשתמשת בו פעם אחת הופך להיות פחות יעיל בפעם השניה (לכן שוקלים היטב שימוש בנשק כל שהוא) וגם מגלה את עצמו בפני "היריב". רק תזכירו את המשטרה או תפנו אליה - עלול להביא לכך שדווקא הוא יהיה זה שירים טלפון למשטרה, יגיד שההורים אלימים כלפיו גם אם הכל מצוץ מהאצבע - ואני לא מקנא בכם על מטחנת הבשר שמצפה לכם. ילדים בגיל הזה לא מסוגלים לשקול התנהגויות בעלות השלכות מורכבות. הם פועלים בדחף ללא מחשבה. לכן קודם כל יעוץ אצל פסיכולוג ואצל פקיד הסעד שהזכרתי ואפילו ציינו בפניו את הסיכון שבפניה של הנער למשטרה רק כדי "להעניש" אתכם. למשפט הסיכום שלך - אין משמעות גדולה מדי לגיל. ילד הוא ילד בגיל חמש או בגיל חמש עשרה. אל תניחו לגודלו הגופני להטעות אתכם. אל תניחו לגילו להטעות אתכם. הוא ילד.
 

סוזנה16

New member
תודה

תודה תודה לך על התשובה הנהדרת שלך עזרת לי מאד , אני ובעלי מתכוונים ליישם כל מה שכתבת לנו תודה רבה
 
למעלה