בעיות לפני החתונה

קולומבו

New member
בעיות לפני החתונה

טוב, אז שלום לכולם אני נמצא במצוקה די גדולה: אני עומד להנשא בעוד פחות משבועיים. אני כבן 31 ונמצא במערכת יחסים זו כשנה וחצי מתוכה אנו גרים יחד שנה. החלטנו להנשא לפני מספר חודשים ולאחר התלבטויות בחרנו לעשות זאת בשיטה המסורתית - מסיבת חתונה... (אבל בלי רבע עוף ובורקס). במשך תקופת הקשר בינינו נראו ניצנים של בעיות אך מיד הייתה רגיעה שבאה בד"כ כתוצאה מזה שאני הייתי מוכן להתפשר ולהודות בשגיאות/טעויות גם כאשר נפגעתי בצורה מאוד עמוקה. במקביל לחתונה הקרבה רכשנו דירה ואנו גרים בה כחודשיים. הבעייה העיקרית נובעת כתוצאה מזה שבת זוגי רואה בדעתה את ה"אמת המוחלטת" אשר ממנה אינה זזה, אמת זו מצדיקה כניסה לויכוחים מרים הנובעים מכך שכאשר היא מתווכחת הכל שחור, היא משמיצה ופוגעת ללא אבחנה. גם כאשר במקרים רבים אנו רואים למעשה את הדברים שעלינו לעשות בצורה דומה. קצב השיחה, והדומיננטיות שלה בשיחה לא מאפשר לה להקשיב לצד השני, מיד לאחר מכן היא מודיעה על פירוד וביטול החתונה ומסתגרת בעצמה (כמובן לא מוכנה להקשיב). מעשית היא לא מקבלת החלטה לעזוב ואני פגוע בצורה שלא תאמן לאחר מסע השמצות נורא - שלא חוזר מצדי כלפיה גם מתקשה לקבל החלטה. היא אינה מוכנה לגלות קשב או הבנה וסובלנות היא מילה שלא קיימת כאשר קיימים בינינו חילוקי דיעות. הכל נשמע די נורא אך בכל זאת אוהב אותה ורואה בה בת זוג לכל אורך חיי, הבעיה היא מה עושים איך מתמודדים אם מצבי רוח משתנים וכעס שמסוגל לסחוף אחריו מערכת יחסים שסך הכל טובה (ואני לא מתכוון לסקס - הייתי במערכות יחסים טובות יותר מבחינה זו). אני פשוט מאבד לאיטי את שפיותי - הדבר האחרון שהייתי רוצה זה לפגוע בה כי כאמור אני אוהב אותה. מה לעשות????
 

מיכללב

New member
סליחה על השאלה

אבל..חוץ מזה שאתה כותב שאתה אוהב אותה... למה אתה מתחתן איתה? לא פחות חשוב - זה לדעת לריב, לא לפגוע ולא להגיע למצב של השפלות... ואתה טוען שבמצב כזה היא פוגעת ומעליבה ללא אבחנה.. התנהגות קצת ילדותית...ואולי גם מעוורת מחשבה.. לא יודעת מה לייעץ לך באשר מה לעשות..אבל כהתחלה נראה לי שאתה צריך לשתף אותה...בכל המחשבות והרגשות שלך.
 

קולומבו

New member
בעיקרון את לגמרי צודקת

תודה על התשובה
אני פשוט כנראה מנסה להזדהות עם הצד שלה כל הזמן, בתקופה הנוכחית קיימים על שנינו המון לחצים, היא מארגנת את רוב הדברים של החתונה יש לה עבודות ללימודים שהיא צריכה להשלים ואימא שלה מוציאה אותה מדעתה, אני מבין את כל זה השאלה מה יהיה בעתיד זה שאני לא מראה שאני נסער כמוה גורם לה לחשוב שאני לא תורם ולא אכפת לי וכן הלאה כשכמות הדברים שיש לי על הראש והאחריות שמוטלת עלי הן כמפרנס הנוכחי, בעבודה ובבית (כשהיא כמובן לא רואה) ואני כל הזמן אומר לה כמה היא תורמת ועוזרת בדברים שאני מתקשה להגיע אליהם במשך יום עבודתי. הבעיה היא שהיא די מתפרקת תחת הלחץ, ומכוונת את כל הכעסים עלי. איך פותרים את זה, כשהיא רק מתחיל ויכוח קטן ברור לי לאן זה הולך, כשזה מגיע לכעס פשוט לא ניתן לקיים שיחה. התגובות הן או צעקות או אטימות. שנינו אנשים אינטיליגנטיים אבל המטען שהיא באה איתו לקשר לפעמים נראה לי כמשהוא שאני לא יכול להתמודד איתו. חתונה במצב כזה בטח נשמעת רעיון מצחיק, אבל יש לנו גם תקופות טובות ונעימות כך שאני פשוט לא יודע מה לעשות. אני עומד להתחתן עם ד"ר ג´קיל ומר הייד, כאשר מצבי הרוח מכתיבים את קיום או אי-קיום הקשר. בכל אופן גם כשאני מדבר איתה בעת רוגע על הדברים היא פשוט לא מפנימה- היא פשוט לא יודעת לווסת את הכעס שלה. השאלה האם לזמן ולהרגל יש אפקט משכך או מקצין (בייחוד לאור כל הדברים והשינויים שאנחנו חווים כעת), כלומר האם אני צפוי לעתיד שילך וישתפר או יחריף, אני מצידי משתדל ומנסה לפעול כמובן לשיפור. מה דעתך?
 
אפשר גם להביע דעה? ../images/Emo13.gif

אני הייתי במערכת יחסים לפני שנה שבה אני הייתי הבחורה העצבנית שכועסת ונאטמת לגמרי, אפילו על שטויות. הבחור שהייתי איתו אמר לי כמה פעמים שהמצב מפריע לו ואני פוגעת בו, אבל לא הצלחתי להשתלט על עצמי. בסופו של דבר הוא נפרד ממני וזה בא לי די בהפתעה כי הוא פשוט אגר הכל בפנים (מלבד כמה שיחות שלא עזרו) ובסוף התפוצץ. אולי אם היה יושב איתי ואומר לי שהוא מתכוון להיפרד ממני ומתחיל להרגיש פחות ופחות מאוהב בי, הייתי משתנה, אבל זה די בספק. בכל אופן תנסה. אבל מנסיוני האישי כל עוד אין טעם להשתנות (בן הזוג נשאר למרות הכל) פשוט לא משתנים. אם יש לה בעיות של כעס טיפול זוגי יכול אולי לעזור ו/או טיפול אישי רק שלה, כי ממקור ראשון אני יכולה לומר שכעס בלתי נשלט, אטימות ופגיעה במישהו שאוהבים נובעת מכל מיני בעיות אישיות שלה. מה שכן, חבל להתחיל את הנישואים ברגל שמאל כשאתם אמורים להיות מאוהבים ומאושרים, כי אחר כך יהיה לכם את כל החיים להתמודד עם בעיות של שגרה ולחץ מעבודה וילדים וכו´ וכו´... אתה בטח מבין.
 

פולונית

New member
רק אתה יודע ....

... בהכירך את הנפשות הפועלות (אותה ואת עצמך), אתה הוא המקור הטוב ביותר ל"חיזוי העתיד". גם אצלינו.... אין קטע של הטחת עלבונות או "ברוגזים" מתמשכים, אבל אני היא "ההסטרית", שמייצרת את רוב המשברים, ובן זוגי, מתוך היותו מחושב יותר, הרבה פעמים לוקח על עצמו להוציא את שנינו מהבורות האלה ... ומה שהלך לפני החתונה -- חבל על הזמן, זו אכן תקופה לחוצה ביותר. אבל, אם בן זוגי לא היה חש בנוח עם התפקיד שלו בקשר, ואם הוא לא היה בטוח שזה שווה לו ... זו אכן היתה בעיה רצינית, שאין להתעלם ממנה ! פולונית.
 

מיכללב

New member
זה מצויין שאתה ../images/Emo9.gif

מנסה להבין את הצד שלה ולתמוך בה,אבל גם היא צריכה לעשות את אותו הדבר. לדעתי,אתה צריך לדבר איתה על התחושות האלה שלך..והיא מצידה תצטרך לווסת את הכעסים שלה ולשלוט בפה כשהיא עצבנית ולא מרוצה..אחרת זה לא יילך. אתה יכול להציע את עזרתך..ולהגיד שתתמוך בה ושתהייה שם- זה יכול מאד לעזור. אני בטוחה שכל דבר אפשרי עם מודעות וכוח רצון-ויש לך את שניהם. באהבה גם מלמדים אחד את השני-למד אותה בהצלחה ושיהיה במזל טוב
 

עיניים

New member
שום מזל טוב - קולומבו

קח את הרגליים ותברח! באחריות! אתה עומד להינשא לאשה שלא יודעת להקשיב. שלא מוכנה לשמוע. שלא יודעת לקבל דעה אחרת משלה. שלא מוכנה להפסיד בשום מקרה. חה, היה לי תכשיט כזה הרבה שנים. היה לי גם קשה להיפרד ממנו כי הוא לא רצה לשמוע,,,,, אהבה? היא באה, והולכת. אתה נשאר עם האדם.
 

אלה_ה

New member
אתה חייב לעשות משהו ומהר

כי מה שאתה מתאר הוא מתכון די בטוח למערכת זוגית שתשחוק אותך ותאמלל את שניכם. וחבל לחכות שנים עד שיהיה כמעט בלתי אפשרי להציל משהו. דווקא עכשיו שאתם על סף הנישואין אתה צריך לקחת אותה לשיחה רצינית על הנושא. שתבין את חומרת המצב. ואז לחשוב יחד איך ממשיכים ואיך פותרים את הבעיה. ומה שהכי טוב לכם לדעתי הוא יעוץ. קחו יעוץ שיעזור לכם לבנות מערכת יחסים נכונה מהיום הראשון של הנישואין. הרבה יותר קל לבנות משהו נכון מלתקן משהו פגום. קראתי פעם שיש סדנאות לזוגות לפני נישואין, אולי גם זה פתרון טוב. אבל מה שלא תעשה, אל תזניח את במצב. טוב שאתה מודע לבעיה אבל מודעות היא רק חצי הדרך לפיתרון, תמשיך בדרך עד לפיתרון הבעיה. בהצלחה ו-
לחתונה
 

אלי.מ

New member
בעיות לפני החתונה?

לא, אלו בעיות להרבה שנים! אני חושב אחרת מהנשים שבחבורה ואולי זה טבעי כי אני בא מזוית ראיה של גבר ומתוך מבנה מחשבה ומבנה רגשי שונה.יש הרבה חכמה ורגישות בעצות שקיבלת אבל לא בטוח שהכל מעשי ויוביל אותך לאן שהיית מצפה להגיע. אהבה ושתהיה גדולה ככל שתהיה,אינה מרכיב יחיד בחיי נישואין.לכן, זה שאתה אוהב אותה....יופי,אבל השאלה היא אם אתם יכולים לחיות ביחד לאורך זמן ובקשר תורם ולא קשר הורס.אני למשל אהבתי פעם מישהי בטירוף שקרע לי את הבטן, והייתי בטוח שאין לי חיים בלעדיה. עד שהבנתי שאני לא מסוגל לחיות איתה וכאב לי יותר כי הייתי חייב לחתוך וזה היה מאד מאד מאד קשה. עד שהכרתי מישהי אחרת שאותה אהבתי פחות מהקודמת אבל איתה התחתנתי ואני נשוי לה עד עצם היום הזה,לא בלי בעיות תודה לאל אבל משתדלים לשפר. אתה מציג בעיות קשות ותהומות שפעורים ביניכם עוד לפני שהתחתנתם,אבל אחרי שנה של חיים משותפים. השנה הזו צריכה לדעתי להספיק לך כדי להבין מה מחכה לך בהמשך, וכאן המקום לחשוב ולהסיק מסקנות.אני לא מבין למה מיהרתם לרכוש דירה כשהקשר בסימן שאלה מצד שניכם.אבל דירה אפשר למכור וגם אם תפסיד קצת, הכסף לא העיקר בסיפור.להתיר נישואין זה קצת יותר מסובך מה גם שזה משנה את הסטטוס שלך מרווק לגרוש.לדעתי ולפי נסיוני ונסיון חברים מסביבי קשר כזה אין לו סיכוי מלכתחילה ועדיף לסיים מהר עם כל הכאב, אבל אם אתה בכל זאת רוצה לנסות לשפר, לטפל, לדבר, אז בכמה תנאים: קודם כל דוחים את החתונה עד ששניכם והדגש על שניכם, תהיו בטוחים שזה מה שאתם רוצים בצורה בוגרת.לדחות זה לא אומר לבטל אבל זה אומר שאם הטיפול לא יצליח הקשר מסתיים.וכך להעמיד את זה, או שהולכים לייעוץ וטיפול שיניב פרי וישפר את הקשר או שאין קשר, ואין כאן מי שאשם פחות או מי שאשם יותר. דע לך שאחד הסימנים המעידים על קשר טוב ובריא הוא היכולת להגיע להחלטות משותפות בהסכמה. אבל אם קשה להגיע בהסכמה והחלטות צריך לקחת קובעים נוהל: אני מחליט בתחומים אלה ואלה ואת מחליטה בתחומים אלה ואלה.לא ייתכן וויכוח והשלטת דיעה בכל נושא וזה גם מה שמוציא אותך מדעתך. אז הצעתי לדחות חתונה. עכשיו, לטיפול הולכים ומתייעצים עם המטפל לגבי הזמן הסביר שלדעתו טיפול כזה צריך לקחת. למטפל טוב יש מספיק נסיון כדי להגדיר טווח זמן סביר פלוס מינוס. מצב כזה מאלץ את שניכם להתאמץ ולהקדיש את המירב להצלחת הטיפול ולא מאפשר למשוך זמן, כי טיפול הוא דבר כואב לפעמים.אם מסתבר לך שזה טיפול שיכול לקחת שנים, אני מציע לך קח את הרגליים וברח.האהבה תיגמר הרבה לפני הטיפול. אתה יכול לשאול את המטפל בדיסקרטיות אם לדעתו יש בכלל סיכוי לטיפול משותף. והיה והשיב בלא תבין לבד. אז אתם בטיפול ועדיין לא התחתנתם, והזמן יגיד לך היכן אתה ניצב. ודרך אגב, סתם לנסות לדבר איתה לא יעזור כך אני מסיק מקריאה חוזרת ונישנית במכתבך. בהצלחה חבר,וקח לך נשימה ארוכה.
 

מיכללב

New member
חס וחלילה.לא מדובר בתחרות

קראתי שוב את שכתבתי..ואולי הייתי קצת נאיבית, אני תמיד מקווה שהאהבה תנצח בסוף..ואחרי שקראתי את מה שכתבת הבנתי שאתה צודק.
 

אלי.מ

New member
האהבה תנצח

ובשבילה אנחנו קיימים. צריך רק למצוא אהבה מתאימה וזה מהזה קשה.... ותודה על הפירגון
 
האהבה האמיתית תנצח... ../images/Emo23.gif

ומהי בעצם אותה אהבה אמיתית שתנצח, את כל תהפוכות החיים ותשאירנה שלמה. סליחה אם אני מביעה דעה רק עתה, אבל... לא מספיקה אהבה להתגבר על כל הקשיים שמגיעים לאחר הנישואים, ואני מדברת על כל השנים הבאות. יש ילדים, התחייבויות, משכנתא, ואם עתה הכל מבוסס על אהבה והתחשבות חד צדדית, אז לדעתי חבר, ה"עגלה" שלכם תקרטע מהר. צד אחד לא יכול לקחת הכל על כתפיו. צריך שיתוף פעולה בין שני הצדדים. אתם צריכים לדבר, להבהיר דברים, וללכת ליועץ אם צריך. ב ה צ ל ח ה !!!!!
 

אלה_ה

New member
אתם צודקים אבל (גדול)

צריך להיזהר כשמציעים למישהו לפרק קשר. משהו כל כך החלטי וסופי. מה שכן טוב שמישהו מתריע שיש בעיה חמורה שזקוקה לטיפול מיידי.
 
למעלה