לא בדיוק. גם אם זה נובע מכוח עליון, הרי
שעדיין הדירה צריכה להיות ראויה למגורים.
חוק השכירות קובע כך:
חובת תיקון המושכר
7. (א) המשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שברשותו המשמש את המושכר, כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות (להלן - פגם), בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן, זולת פגם שהשוכר אחראי לו לפי חוק השומרים, תשכ"ז–1967, או שתיקונו, לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות, אינו חל על המשכיר.
ובהמשך:
תרופות בשל אי-תיקון
9. (א) לא תיקן המשכיר את הפגם תוך זמן סביר לאחר שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר -
(1) לתקן את הפגם ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות;
(2) להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן הפגם, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם לעומת שוויה לפי החוזה.
והנה פסק דין בעניין:
הנתבעת טענה כי האירוע ארע כפועל יוצא מכח עליון – שכן, בימים בהם ארעה ההצפה היו באיזור גשמים חריגים. בתמיכה לטענתה זו צירפה הנתבעת פרוטוקול דיון
--- סוף עמוד 4 ---
מישיבת המליאה של הרשות המקומית המעידה על כך שבמועד הרלוונטי ירדו באיזור גשמים בשיעור חריג.
זאת ועוד, הנתבעת הוסיפה וטענה כי שלחה אל הדירה איש מקצוע מטעמה – אינסטלטור אשר , בניגוד לטענת התובע, לא טען כי המקור להצפה הוא ניקוז לקוי, אלא טען כי ניתן לתקן את כלל הנזקים הנובעים מההצפה ואולם, יש להמתין לירידת המים.
בהקשר לקיומו של כח עליון, הנני סבורה כי הנטל להוכחתו מוטל על הנתבעת והנני סבורה כי הנתבעת לא הרימה הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה כי אמנם מקור ההצפה הוא בכח עליון ואין מדובר באירוע שהוא פרי רשלנותה ו/או פרי תשתית לקוייה בביתה. כך - הגם שהנתבעת צירפה כאמור את פרוטוקול ישיבת המליאה של הרשות המקומית, אינני סבורה כי די בכך בכדי להוכיח כי מקור הליקוי הינו בכח עליון שכן הנתבעת לא הראתה כי התשתית בביתה – דהיינו תשתית הניקוז לא היתה לקוייה. בהקשר זה, הנתבעת לא צירפה כל חוות דעת המעידה על האמור ובכלל זה, לא צירפה ולו אישור של איש המקצוע מטעמה, אשר אין עוררין כי ביקר במקום , המעיד על כך שהתשתית במושכר היתה תקינה ומשכך, כי המקור להצפה הינו כמות הגשמים החריגה אשר ירדה.
