rachelanat
New member
בעיות קשות בהנקה- חייבת עזרה דחוף
שלום לכם
אני אמא לתינוקת מקסימה בת 3 שבועות ויומיים שנולדה בניתוח קיסרי (מצג עכוז) במשקל 2.850
בהתחלה הייתי בטוחה שההנקה הולכת חלק אך לאחר יומיים של הנקה בדקו לקטנה סוכר והיתה ירידה חדה ו"הכריחו" אותי לתת לה מטרנה כי אמרו שזה סכנה להתפתחות המוח...כמו כן היא ירדה למשקל 2.620. זה היה רגע משבר מאוד גדול עבורי ולא הפסקתי לבכות במשך יום שלם...
מאז המשכתי להניק ולתת תוספת מטרנה במשך כל האשפוז כי איימו עלי שהיא לא תשתחרר אם לא תעלה במשקל לפחות קצת..המשפחה מאוד עודדה להניק ולתת תוספת כדי שנגיע הביתה כבר..הייתי בטוחה שבבית אתמיד בהנקה ואתעקש יותר רק על הנקה בלבד כפי שתמיד רציתי, וגם ארגיש יותר טוב כבר אחרי שבוע מהניתוח ואוריד לה את המטרנה.
בבית הצלחתי כמעט להניק מלא במשך שבוע וחצי. היו פעם-פעמיים ביום שהילדה היתה צורחת ולא נרגעת מהציצי, לא מוכנה לקחת את פטמה ואז הייתי נותנת לה בקבוק עם מטרנה.
בבדיקה של טיפת חלב שבוע לאחר השחרור היא עלתה חזרה למשקל הלידה ואף מעט יותר- 2.880.
אחרי הרבה לחץ מצד חמתי שאמרה שהילדה כל הזמן רעבה (היתה מבלה שעות על הציצי) הזמנתי יועצת הנקה.
יועצת ההנקה אמרה שייתכן שאין לי מספיק חלב. ברגע זה חייבת להגיד שהייתי בשוק כי תמיד שמעתי את המשפט "אין דבר כזה אין מספיק חלב" ושזה עניין של ביקוש ואם היא תהיה הרבה על הציצי יהיה מספיק חלב. בכל אופן יש לציין שגם לאמא שלי היתה בעיה של חוסר בחלב לדבריה והיא היתה משלבת ארוחה הנקה וארוחות תמ"ל (ארוחה ככה ארוחה ככה) וככה הניקה אותי 7 חודשים.
היועצת המליצה לי על דרך הפעולה הבאה: לתת לה הנקה קצרה מכל צד (5-10 דקות) ולאחר מכן בקבוק עם מטרנה עם צינורית כזו שאני מחברת לפטמה שלי...לאחר מכן לשאוב את שאריות החלב ולרוקן את השד. כך כל 3 שעות.כמו כן נתנה לי כדורים בשם "זבת חלב" שמכילים חילבה, סרפד, שומר ועוד כל מיני תוספים.
מה אגיד ומה אומר... ניסיתי במשך 36 שעות לעשות כהוראותיה- ונגמרתי...הייתי מתוסכלת, עייפה (כל פעם שהרדמתי אותה רציתי כל כך לישון אבל הייתי צריכה לשאוב ואז היא היתה מתעוררת באמצע השאיבה, ובלאגן גדול) והרגשתי שאני עומדת להיכנס לדכאון מאוד קשה...דיברתי עם היועצת והיא הורידה אותי ל 4 שאיבות ביום...
מאז עבר כבר שבוע וחצי..בפועל אני לא שואבת 4 פעמים ביום כי זה כואב לי מאוד מאוד (יש לי פאמפ אין סטייל שהשאלתי מגמ"ח) לשאוב וכל פעם שאני שואבת אני בוכה ונכנסת לדכאון ומחשבות על הפסקת ההנקה בכלל...
אני ממשיכה לקחת את הכדורי חילבה וממשיכה במתכונת של הנקה קצרה מכל צד (שונאת לתת 5 דקות אז נותנת כמעט 15-20 דקות מכל צד ) ואז מוסיפה את המטרנה דרך צינורית תו"כ יניקה...שואבת משהו כמו פעמיים ביום אחרי הנקות, ובד"כ יוצא כמות מאוד מאוד קטנה (בין 10-15 סיסי)
אני מרגישה חרא...אני מדוכאת מאוד מכל הנושא, יש מלא התעסקות סביב ההנקות (מה שבידיוק אהבתי ברעיון ההנקה, שאין התעסקות אלא ציצי וגמרנו בניגוד לבקבוקים ולמטרנה שצריך להתחיל לחמם לחטא וכו') שכוללות גם הנקה וגם צינוריות וגם בקבוקים ובנוסף גם את עול השאיבה שכואב לי כלכך ומכניס אותי לחור שחור...
אני לא יודעת מה לעשות...
ביום חמישי היינו בטיפת חלב והקטנה עלתה יפה במשקל עם כל המטרנה שהיא אוכלת (3.190 תוך שבוע מהשקילה הקודמת).
אני מרגישה שאני יוצאת קירחת מכל הכיוונים...אני לא מניקה ואין לי את הנוחות של ההנקה ואני לא נותנת תמ"ל בצורה נורמלית מה שאומר- נוחות- שכל אחד יכול לתת בקבוק ולא רק אני.
אני מרגישה שבמקום להגביר את ההנקה ולהוריד את המטרנה יוצא לי ההפך..ניסיתי שוב לדבר עם יועצת ההנקה והיא אמרה לי להמשיך ככה עד שהקטנה תגיע למשקל 4 ק"ג. אמא שלי אומרת לעשות כפי שהיא עשתה, להניק ארוחה הנקה מלאה וארוחה לתת בקבוק נורמלי וזהו זה..
אני מרגישה רע מאוד, יש לי תחושות מאוד לא טובות גם שאני כבר מניקה...שאין לי כוחות לכל ההתעסקות ושאני קרובה להישבר...ממש תחושה פיסית רעה שאני מניקה. כמו כן הפטמות שלי מאוד כואבות מהשאיבות (אפילו פעמיים ביום)
אני אבודה ולא יודעת מה לעשות
בבקשה עזרו לי....
שלום לכם
אני אמא לתינוקת מקסימה בת 3 שבועות ויומיים שנולדה בניתוח קיסרי (מצג עכוז) במשקל 2.850
בהתחלה הייתי בטוחה שההנקה הולכת חלק אך לאחר יומיים של הנקה בדקו לקטנה סוכר והיתה ירידה חדה ו"הכריחו" אותי לתת לה מטרנה כי אמרו שזה סכנה להתפתחות המוח...כמו כן היא ירדה למשקל 2.620. זה היה רגע משבר מאוד גדול עבורי ולא הפסקתי לבכות במשך יום שלם...
מאז המשכתי להניק ולתת תוספת מטרנה במשך כל האשפוז כי איימו עלי שהיא לא תשתחרר אם לא תעלה במשקל לפחות קצת..המשפחה מאוד עודדה להניק ולתת תוספת כדי שנגיע הביתה כבר..הייתי בטוחה שבבית אתמיד בהנקה ואתעקש יותר רק על הנקה בלבד כפי שתמיד רציתי, וגם ארגיש יותר טוב כבר אחרי שבוע מהניתוח ואוריד לה את המטרנה.
בבית הצלחתי כמעט להניק מלא במשך שבוע וחצי. היו פעם-פעמיים ביום שהילדה היתה צורחת ולא נרגעת מהציצי, לא מוכנה לקחת את פטמה ואז הייתי נותנת לה בקבוק עם מטרנה.
בבדיקה של טיפת חלב שבוע לאחר השחרור היא עלתה חזרה למשקל הלידה ואף מעט יותר- 2.880.
אחרי הרבה לחץ מצד חמתי שאמרה שהילדה כל הזמן רעבה (היתה מבלה שעות על הציצי) הזמנתי יועצת הנקה.
יועצת ההנקה אמרה שייתכן שאין לי מספיק חלב. ברגע זה חייבת להגיד שהייתי בשוק כי תמיד שמעתי את המשפט "אין דבר כזה אין מספיק חלב" ושזה עניין של ביקוש ואם היא תהיה הרבה על הציצי יהיה מספיק חלב. בכל אופן יש לציין שגם לאמא שלי היתה בעיה של חוסר בחלב לדבריה והיא היתה משלבת ארוחה הנקה וארוחות תמ"ל (ארוחה ככה ארוחה ככה) וככה הניקה אותי 7 חודשים.
היועצת המליצה לי על דרך הפעולה הבאה: לתת לה הנקה קצרה מכל צד (5-10 דקות) ולאחר מכן בקבוק עם מטרנה עם צינורית כזו שאני מחברת לפטמה שלי...לאחר מכן לשאוב את שאריות החלב ולרוקן את השד. כך כל 3 שעות.כמו כן נתנה לי כדורים בשם "זבת חלב" שמכילים חילבה, סרפד, שומר ועוד כל מיני תוספים.
מה אגיד ומה אומר... ניסיתי במשך 36 שעות לעשות כהוראותיה- ונגמרתי...הייתי מתוסכלת, עייפה (כל פעם שהרדמתי אותה רציתי כל כך לישון אבל הייתי צריכה לשאוב ואז היא היתה מתעוררת באמצע השאיבה, ובלאגן גדול) והרגשתי שאני עומדת להיכנס לדכאון מאוד קשה...דיברתי עם היועצת והיא הורידה אותי ל 4 שאיבות ביום...
מאז עבר כבר שבוע וחצי..בפועל אני לא שואבת 4 פעמים ביום כי זה כואב לי מאוד מאוד (יש לי פאמפ אין סטייל שהשאלתי מגמ"ח) לשאוב וכל פעם שאני שואבת אני בוכה ונכנסת לדכאון ומחשבות על הפסקת ההנקה בכלל...
אני ממשיכה לקחת את הכדורי חילבה וממשיכה במתכונת של הנקה קצרה מכל צד (שונאת לתת 5 דקות אז נותנת כמעט 15-20 דקות מכל צד ) ואז מוסיפה את המטרנה דרך צינורית תו"כ יניקה...שואבת משהו כמו פעמיים ביום אחרי הנקות, ובד"כ יוצא כמות מאוד מאוד קטנה (בין 10-15 סיסי)
אני מרגישה חרא...אני מדוכאת מאוד מכל הנושא, יש מלא התעסקות סביב ההנקות (מה שבידיוק אהבתי ברעיון ההנקה, שאין התעסקות אלא ציצי וגמרנו בניגוד לבקבוקים ולמטרנה שצריך להתחיל לחמם לחטא וכו') שכוללות גם הנקה וגם צינוריות וגם בקבוקים ובנוסף גם את עול השאיבה שכואב לי כלכך ומכניס אותי לחור שחור...
אני לא יודעת מה לעשות...
ביום חמישי היינו בטיפת חלב והקטנה עלתה יפה במשקל עם כל המטרנה שהיא אוכלת (3.190 תוך שבוע מהשקילה הקודמת).
אני מרגישה שאני יוצאת קירחת מכל הכיוונים...אני לא מניקה ואין לי את הנוחות של ההנקה ואני לא נותנת תמ"ל בצורה נורמלית מה שאומר- נוחות- שכל אחד יכול לתת בקבוק ולא רק אני.
אני מרגישה שבמקום להגביר את ההנקה ולהוריד את המטרנה יוצא לי ההפך..ניסיתי שוב לדבר עם יועצת ההנקה והיא אמרה לי להמשיך ככה עד שהקטנה תגיע למשקל 4 ק"ג. אמא שלי אומרת לעשות כפי שהיא עשתה, להניק ארוחה הנקה מלאה וארוחה לתת בקבוק נורמלי וזהו זה..
אני מרגישה רע מאוד, יש לי תחושות מאוד לא טובות גם שאני כבר מניקה...שאין לי כוחות לכל ההתעסקות ושאני קרובה להישבר...ממש תחושה פיסית רעה שאני מניקה. כמו כן הפטמות שלי מאוד כואבות מהשאיבות (אפילו פעמיים ביום)
אני אבודה ולא יודעת מה לעשות
בבקשה עזרו לי....