בעיות שינה אצל תינוקות-דיעה אישית
לכל האימהות שלא יושנות בלילה ומחפשות פתרון. עם הילדה שלי הייתי אצל כל ה"מומחים" ששולחים אתכן אליהם ועשיתי לכן את העבודה של לרוץ לשם (מעבדות שינה, פסיכולוגים, רופאי שינה, נירולוגים וכו´). המסקנה שלי היא כזאת, תינוק נולד עם יכולת הרגעה עצמית מסויימת, אצל כל תינוק זה שונה, ולכל תינוק צרכים שונים. יש שמתעורר כל שלוש שעות לאכול ויש שצריכים להעיר אותו. שום דרך ושום פתרון לא עוזרים עד גיל שנה ואפילו קצת יותר. תנסו לעייף אותם, תנסו לא לגשת ולתת להם לבכות, תנסו קורנפלור ועוד מליון פטנטים שימכרו לכם בכסף או בחינם - שום דבר לא עוזר- ותאמינו לי! יש רופאים שטוענים שאם תתנו לתינוק תרופה לשינה (טריכולם) זה "יסדר לו את השינה" - גם שטויות, התינוק ישן עם התרופה ובלעדיה הוא ער, אז מה תסממו אותו?! אמהות יקרות, קודם כל בעצם זה שתדעו שזה זמני, תרגעו (זה חשוב כי התינוקות קולטים את חוסר האונים שלכן ונילחצים), כשהקטנטנים גדלים ומבינים, כשמיטת התינוק הופכת למיטה רגילה ולא נראת כמו "מעצר בית" והתינוק יכול לצאת ממנה ולחזור אליה חופשי, העיניינים נירגעים. חשוב להיות סבלנים (וזה נורא קל להגיד-אני יודעת) ולהתמיד יותר מאוחר. לבת שלי זה לקח חודשיים קרוב לגיל שנתיים, והיא ישנה כמו גדולה בלילה. שיהיה לכולן לילות טובים ורגועים ובהצלחה
לכל האימהות שלא יושנות בלילה ומחפשות פתרון. עם הילדה שלי הייתי אצל כל ה"מומחים" ששולחים אתכן אליהם ועשיתי לכן את העבודה של לרוץ לשם (מעבדות שינה, פסיכולוגים, רופאי שינה, נירולוגים וכו´). המסקנה שלי היא כזאת, תינוק נולד עם יכולת הרגעה עצמית מסויימת, אצל כל תינוק זה שונה, ולכל תינוק צרכים שונים. יש שמתעורר כל שלוש שעות לאכול ויש שצריכים להעיר אותו. שום דרך ושום פתרון לא עוזרים עד גיל שנה ואפילו קצת יותר. תנסו לעייף אותם, תנסו לא לגשת ולתת להם לבכות, תנסו קורנפלור ועוד מליון פטנטים שימכרו לכם בכסף או בחינם - שום דבר לא עוזר- ותאמינו לי! יש רופאים שטוענים שאם תתנו לתינוק תרופה לשינה (טריכולם) זה "יסדר לו את השינה" - גם שטויות, התינוק ישן עם התרופה ובלעדיה הוא ער, אז מה תסממו אותו?! אמהות יקרות, קודם כל בעצם זה שתדעו שזה זמני, תרגעו (זה חשוב כי התינוקות קולטים את חוסר האונים שלכן ונילחצים), כשהקטנטנים גדלים ומבינים, כשמיטת התינוק הופכת למיטה רגילה ולא נראת כמו "מעצר בית" והתינוק יכול לצאת ממנה ולחזור אליה חופשי, העיניינים נירגעים. חשוב להיות סבלנים (וזה נורא קל להגיד-אני יודעת) ולהתמיד יותר מאוחר. לבת שלי זה לקח חודשיים קרוב לגיל שנתיים, והיא ישנה כמו גדולה בלילה. שיהיה לכולן לילות טובים ורגועים ובהצלחה