בעיות שינה לתינוק בן שנה ושבעה חודשים

[ronitrgs]

בעיות שינה לתינוק בן שנה ושבעה חודשים

אני פונה אלייך מאחר שאני עייפתי נפשית ופיזית, בנינו הקטן נרדם בממוצע בסביבות השעה 21:30 לערך בכל לילה וזאת רק כשהוא על הברכיים שלי מול הטלויזיה, אני יודעת שזהו הרגל רע אבל לא זאת הבעיה העיקרית שמטרידה אותי, הבעיה היא שמיד כשהוא נרדם אני מעבירה אותו למיטה שלו (אשר נמצאת בחדרנו) והוא ישן ברציפות עד לשעה: 02:30 לערך ואז מתעורר, נעמד במיטה ובוכה שארים אותו. אני מוציאה אותו מהמיטה ומאכילה אותו אופטימיל, לאחר שמסיים מחזירה אותו למיטתו ופה מתחילות הצרחות והבכי שהוא רוצה שארים אותו, אני מנסה להעבירו למיטתנו וגם אז הוא צורח ובוכה בכי נורא והסיפור הזה ממשיך לפעמים גם שעתיים וחצי, הוא גורם לכל הבית (יש לו עוד שני אחים גדולים) להתעורר והמצב הזה מקשה מאוד על כולנו. ניסיתי גם את שיטת להחזיר למיטה ולתת לבכות ומידי פעם לבוא לתת מוצץ ולחזור למיטתי אך החזקתי מעמד רק ארבעה ימים מכיוון שהבכי שלו היה כל כך חזק עד שהשכנים מקומה מתחתיי עלו אליי לבדוק אם הכל בסדר. איך אוכל לעזור לבני לישון לילה שלם ללא הפרעות וגם אם קם לאכול, איך לדאוג שיחזור לישון בחזרה במיטתו בלי ההיסטריה הנוראית הזאת?

 

[עינת גבע]

האם את מסכימה איתי?

שלום רב, קשיי הרדמות ופעוטות שמקיצים בלילה הם אחד הקשיים הגדולים בגידולם. אנחנו ההורים עייפים ומתעייפים. אלה זמנים שאנחנו לא רגועים, לפעמים רוגזים. אנחנו במצב פיזי ונפשי שמחבל בתהליך הטבעי להירדמות עצמאית. אנחנו אובדי עצות, מבולבלים,פועלים ככבאים מכבי שרפות מעבירים את המתח והלחץ לפעוט. ובעיקר את הבלבול שלנו בכך שאיננו עקביים. ילדים זקוקים להורים בטוחים, רגועים, שקולים ועקביים. פעוטות מקיצים מספר פעמים בלילה. כל ילד רגיל להירדם בדרך אחרת. בנך התרגל להירדם על הברכיים שלך ומול הטלוויזיה. כך הוא יודע להירדם. הוא מצפה רוצה וצריך את אותו טקס גם כשהוא מתעורר. בהתנהגותו הוא אומר קשה לי, אני לא יודע להירדם עצמאית. תעזרי לי. את מנסה לעזור לו על ידי אוכל- ילד בגילו לא זקוק לאוכל בלילה. האוכל מרגיע אותו לרגע. הוא ממשיך לבקש בהתנהגותו את עזרתך להירדם. כאילו אומר לך:"לא את זה ביקשתיך". לאחרונה, ניסית במשך 4 ימים גם לתת לו לבכות ולבסוף נכנעת. מה הוא למד? שבכי ורצוי חזק מאוד יכניע אותך. בקיצור, יש כאן רצף של טעויות שהטעו אותו וגרמו לכך שהוא מצפה ממך מה שהבטחת לו (במעשים) ואינך מספקת לו. האם עד כאן את מסכימה איתי? עינת גבע, יועצת משפחתית מכון אדלר

 

[ronitrgs]

תינוק בן שנה ושבעה חודשים עם בעיות שינה

קודם כל תודה על התייחסותך. אני מודעת לשרשרת ההרגלים המוטעים שלי ובהחלט אני מסכימה עם כל מה שרשמת, השאלה היא איך לנסות להרגילו לחזור לישון במיטתו לאחר כל יקיצה ועל הבקבוק הוא לא מוותר, האם לדלל בהדרגה במים?

 

[עינת גבע]

מבטיחה לחזור עם תשובה בקרוב.

מבטיחה לחזור עם תשובה בקרוב. עינת גבע, מכון אדלר

 

[עינת גבע]

פרוייקט מתוכנן

חוזרת אלייך, מעבירה שאלה ותשובה שכתבתי בפורום. מזמינה אותך לקרוא. ולספר לי האם הכיוון יכול לעזור גם לך? שלום רב, אני מבקשת את עצתך על מנת שאוכל להחזיר את בני בן השנה ו- 5 חודשים למיטה משלו. לפני כ 8 חודשים בני חלה לתקופה ארוכה, הוא היה מקיא תוך כדי שינה והחשש שזה יקרה כשהוא במיטתו ואני לא אהיה נוכחת, גרם לי להעבירו לידי במיטה הזוגית. כאשר הוא הבריא ניסיתי להחזירו למיטת התינוק שלו אך הוא סרב בתוקף. ניסיתי להתעקש איתו כמה לילות אך הוא בשלו! החלטתי לקנות לו מיטת נוער, ולהחזירו לשינה עצמאית, ואני מבקשת כלים כיצד לעשות זאת ולנחול הצלחה. אשמח לתגובתך המהירה תודה אתי ) נושא: ברגישות ובנחישות מאת עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר. אתי שלום רב, ההחלטות: 1. להחזיר את בנך להרדמות ושינה עצמאיות. 2. ללוות אותו ולעזור לו בתהליך. הן שתי החלטות חשובות. כאשר הורה יודע מה הוא רוצה, בודק ומאמין שזה לטובת הילד זו התחלה טובה. במצב כזה יוצא ההורה לפעולה מתוך החלטה שקולה שנוסכת בו בטחון ונחישות. ארבע מילות מפתח נוספות הן: הדרגתיות סבלנות, התמדה ורגישות. עד כאן כל התורה כולה על רגל אחת . הילד התרגל לישון אתכם בחדרכם . נעים לו יחד והוא לא מוכן לוותר. צודק. הדרגתיות – הכוונה להעביר אותו למיטה בחדרו כאשר אחד ההורים נמצא לידו (כלומר, ליצור תנאים דומים לאלו שהיו כשישן בחדרכם). בשלב ראשון אפשר לשבת לצידו ולנגוע בו. בשלב שני: לשבת בלי לנגוע. שרק ירגיש את הנוכחות. "אני איתך". שלב שלישי: לשבת עם הכיסא בפתח החדר. שלב רביעי :לשבת צמוד לחדר. עכשיו מובנת הסבלנות. נכון? תהליך זה דורש מאיתנו התגייסות סבלנית לזמן הנדרש לעשות את השינוי ולהתרגל למקום החדש . הארה: רצוי להקדים מידי ערב טקס קבוע לפני כיבוי האורות. מרגע כיבוי האורות לשמור על תנאי לילה: חושך ושקט. התמדה: הצלחה בחינוך בכלל ובהקניית הרגל חדש בפרט היא עקביות. ההורה חייב להיות עקבי. חוסר עקביות מעביר מסר של כוונות לא רציניות. הילדים מבחינתם בודקים למה אנחנו מתכוונים באמת ? זגזוג פוגע בסיכוי להצליח ב"פרוייקט". ו...מילת המפתח הנועלת את הרעיון : רגישות. רגישות לילד. בלי הטפות, ביקורת וכיוצ"ב בקול נעים עם אמפטיה רכות והבנה. אתי, האם קיבלת כיוון? אשמח אם תשתפי אותי בהתקדמות. בהצלחה, עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.