playtrip
New member
בעייה בקשר לשפה היפנית.
אני שואל את עצמי אם בכלל מותר ללמוד את השפה הזו על פי היהדות מפני שראיתי כמה וכמה פעמים שכאשר אני מנסה לדבר בשפה הזו אני אומר מילים וביטויים שליד יהודי מן המניין שאינו דובר יפנית הם ישמעו כמו לשון הרע וכן יש ביטויים שהם ממש עלבון כלפי בורא עולם...
למשל:
איתי - משמעותו כואב ביפנית ובעברית זה שם פרטי
קודאסאי - נשמע כמו קונדסאי
סאמוראי - שזה "משרת" ביפנית נשמע כמו אמוראי שזה "מפרש"
אדונאיקאנה - נשמע כמו ה' קנא, ז"א ה' אל קנא ונוקם
אטוראשי - שזה חדשני ביפנית נשמע כמו רש"י.
יש יותר מדי מקרים שניסיתי להתפאר בעבר בכך שאני יודע מילים ביפנית וסופו של דבר שנפלתי למבוכה גדולה מפני שרוב האנשים דתיים באיזור שלי וקיימים מבחר בתי כנסת שעקב נסיון להחזיר אותי בתשובה נכנסתי אליהם מדי פעם והמבוכה אף היתה גדולה, האם בכלל מותר ללמוד את השפה הזו? הייתי פעם "וויאבו" שמאד אהב את הנופך והגאות של סגנון האנימה ותרבות הפופ היפני, חשבתי שזה יהיה שימושי לדעת כמה מילים מפני שיצא לי לברך תאילנדי שפגשתי לילה מסויים בברכת לילה טוב והוא הבין את מה שאמרתי ובמקרה זה היה אדם נזקק שהיה צריך נדבה ולכן יכולתי לתת לו שטר, ידיעת שפה נוספת שבזמנו נהנתי ללמוד ולדבר היתה מאפשרת לי לעזור לכל מי שנזקק ודובר את השפה הזו או מכיר בה, הבעייה היא כל העניין של לשון הרע, מפני שהשפה הזו נשמעת יותר מדי כמו אראמית וגם כמו עברית, נבוכתי כמה פעמים כאשר דיברתי בה וגם ניסיתי לדבר לפני הבורא בשפה הזו מפני שבה הלב שלי נמשך בזמנו אליו אבל רק יצאתי נבוך בסופו של דבר, על פי ברסלב צריך לדבר אל ה' בשפה בה הלב נמשך ונכסף אליו, האם עשיתי נכון, זה מה שאני מבקש לדעת, וסתם רציתי לחלוק את החוויה שלי בקשר לשפה הזו.
אני שואל את עצמי אם בכלל מותר ללמוד את השפה הזו על פי היהדות מפני שראיתי כמה וכמה פעמים שכאשר אני מנסה לדבר בשפה הזו אני אומר מילים וביטויים שליד יהודי מן המניין שאינו דובר יפנית הם ישמעו כמו לשון הרע וכן יש ביטויים שהם ממש עלבון כלפי בורא עולם...
למשל:
איתי - משמעותו כואב ביפנית ובעברית זה שם פרטי
קודאסאי - נשמע כמו קונדסאי
סאמוראי - שזה "משרת" ביפנית נשמע כמו אמוראי שזה "מפרש"
אדונאיקאנה - נשמע כמו ה' קנא, ז"א ה' אל קנא ונוקם
אטוראשי - שזה חדשני ביפנית נשמע כמו רש"י.
יש יותר מדי מקרים שניסיתי להתפאר בעבר בכך שאני יודע מילים ביפנית וסופו של דבר שנפלתי למבוכה גדולה מפני שרוב האנשים דתיים באיזור שלי וקיימים מבחר בתי כנסת שעקב נסיון להחזיר אותי בתשובה נכנסתי אליהם מדי פעם והמבוכה אף היתה גדולה, האם בכלל מותר ללמוד את השפה הזו? הייתי פעם "וויאבו" שמאד אהב את הנופך והגאות של סגנון האנימה ותרבות הפופ היפני, חשבתי שזה יהיה שימושי לדעת כמה מילים מפני שיצא לי לברך תאילנדי שפגשתי לילה מסויים בברכת לילה טוב והוא הבין את מה שאמרתי ובמקרה זה היה אדם נזקק שהיה צריך נדבה ולכן יכולתי לתת לו שטר, ידיעת שפה נוספת שבזמנו נהנתי ללמוד ולדבר היתה מאפשרת לי לעזור לכל מי שנזקק ודובר את השפה הזו או מכיר בה, הבעייה היא כל העניין של לשון הרע, מפני שהשפה הזו נשמעת יותר מדי כמו אראמית וגם כמו עברית, נבוכתי כמה פעמים כאשר דיברתי בה וגם ניסיתי לדבר לפני הבורא בשפה הזו מפני שבה הלב שלי נמשך בזמנו אליו אבל רק יצאתי נבוך בסופו של דבר, על פי ברסלב צריך לדבר אל ה' בשפה בה הלב נמשך ונכסף אליו, האם עשיתי נכון, זה מה שאני מבקש לדעת, וסתם רציתי לחלוק את החוויה שלי בקשר לשפה הזו.