בעייה רצינית

[shean3263]

בעייה רצינית

התחתנו לפני מס' שנים ומצפים לתינוק ויש לנו בעייה רצינית. רצינו לרכוש דירה וסגרנו את דמי ההרשמה לקראת חוזה. "בדקה ה-90" משפחתי עצרה את העסקה וטענו שהיות שאני מביא 60% מהסכום הון עצמי במזומן אזי ההורים של אשתי צריכים להשתתף ומייד בסכום מסויים לא קטן. הם יכולים "או רוצים" לתת רק אחוז קטן מאוד מהסכום של כ- 8% מהסכום שאני נותן בש"ח ולאשתי אין כסף משלה. (יש להם עוד שני ילדים לא קטנים כלכך) משפחתי פיצצה את הנושא ודרשה ממני לבטל את העסקה היות ואני גם שם כלכך הרבה כסף וגם בסוף שנינו נהייה רשומים על הדירה 50% 50% וזה לא הוגן לפי מה שמשפחתי טענה. הצעתי פשרה וללכת לעו"ד ולבצע הסכם ממון אך ללא הצלחה. יש לציין שנאי היחידי שעובד וכל העול עלי כולל המשכנתא של 44% מסכום הדירה עלי!. יש לציין שהדירה הינה דירה ברמה גבוהה ביותר עם פוטנציאל גבוה לעתיד. עכשיו פיצצנו את העניין וכולם ברוגז. אני חושש שעכשיו לא נרכוש דירה ומחירי הדירות רק יעלו ובסוף לא כוכל לרכוש דירה ברמה כזו. האם לדעתכם המשפחה שלי צדקה בנושא? מה נעשה עכשיו? לא נרכוש אי פעם דירה? נרכוש דירה ללא משכנתא? אני ממש מבולבל לצערי....

 

[maybesure]

אם כרגע לא עומדים על הפרק

גירושים אז מה משנה בכלל כמה אחוזים רשומה הדירה על שמכם וכמה כל אחד תורם למאמץ הכלכלי הזה? המטרה היא קורת גג, ואפילו משובחת לפי דבריך - למען עתיד משותף. אני הייתי מסתכלת על זה כך שהדירה 100% על שמכם ותשרת אתכם כל חייכם או עד שתחליטו לעבור ממנה - ולא כפי שמשפחתך רואה זאת -"עד שתתגרשו".. חד משמעית - הייתי מסתפקת שמה שהורי האשה יכולים להעניק, אומרת יפה תודה ועושה את שאר המאמץ להשגת המטרה. בנוסף, אם אתה ומשפחתך מרגישים כ"כ לא בטוחים בזוגיות שלך עם אשתך - אפשר לכמת אחרת את אחוזי הרכוש בחוזה. בהצלחה!

 

[ק א סי]

לדעתי הסוגיה היא בכלל אחרת

ומתאימה לפורום זוגיות... תקרא מה שכתבת. תעזוב את הפרטים הכלכליים. מה האווירה שעולה כאן? אתה ומשפחתך כנגד אישתך ומשפחתה (מעניין לאיזו משפחה שייך התינוק שבדרך). אבל... מי זו המשפחה שלך ושל אישתך? האם אתם לא באותה משפחה? האם המשפחה הגרעינית שלכם לא באה במקום ראשון ואח"כ המשפחה המורחבת? האם אתה ואישתך לא צריכים לשבת יחד ולבדוק איך אתם יכולים להגיע יחד לדירה? שכל צד יתן מה שרוצה (אף אחד לא חייב) אבל בלי התניות. אתם צריכים לעשות את השיקולים שלכם. והמטרה של שניכם צריכה להיות זהה. לכו על דירה זולה יותר. אבל שתהיה שלכם בלי כל הבלגן של המשפחה המורחבת.

 

[chenshotokan]

היי... יש משהו לא מובן

1. אמרת שאתה משלם - לא הוריך אז מה הם בכלל מתערבים??? ולמה אתה נותן להם להתערב? 2. אתם נשואים מספר שנים ומצפים לתינוק - האם אתם לא מצפים להשאר ביחד??? 3. למה הם לא מסכימים להסכם ממון? העיניין נשמע מאוד הגיוני. 4.אם אתה רוצה להתבונן על ההבט הכספי שבעיניין - זה שאתה העובד היחידי לא אומר שאשתך לא תורמת את חלקה בבית ובכך "חוסכת" ממך הוצאות נוספות. כלומר 44% מסכום הדירה עליך - הרי זה לא בדיוק נכון כי כשהיא תלד היא בטח תיהיה עם התינוק ובמקרה שהיתה עובדת באותו הזמן היא היתה מכניסה את אותו הכסף שהיה הולך למטפת... - זה גם סוג של "הכנסה". אני בכלל לא מבינה את הראיה הזאת - פקח את העיניים אתה נשואים! אם לא מתאים לכם - תתגרשו, אם כן מתאים לכם - חיו בשיתוף! הרי זה הרעיון של נשואים. ו"להכריח" את המשפחה שלה להשתתף זה לא הוגן. ולדעתי כל סכום מכובד. בנוסף אני שולחת לך מסר פרטי

 

[goldy]

מדובר בבעיית זוגיות../images/Emo140.gif

מי שהיתחתן עים אישתך זה אתה, לא המישפחה שלך. אני בטוח שאימא שלך, חמותה של הכלה, הצליחה להסית את כולם נגדה (כי מה פיתאום אישתך ניראית יותר טוב מימנה). אני לא יודע עד כמה אתה קשור לאימא שלך, אני כן יודע שאים תיתן לה להיתערב בחייך אתה תישאר לבד, העיקר שעכשיו אין לאימך עים מי להיתחרות.

 

[dify]

בעיה זוגית אך גם בעיה כלכלית

דעתי קצת שונה משאר המגיבים. אמנם נכון להגיד שעולה פה השאלה של תקשורת ואמון בין שני הצדדים. אבל לדעתי גם יש פה שאלה כלכלית עקרונית. אני לא מאמינה בשיטת "עכשיו הכל בסדר אז בואו נדאג רק לעכשיו" אני מסכימה עם הוריך- אם הם נותנים סכום גדול, הם רוצים להרגיש בטוחים שהסכום הזה עוד שנה-שנתיים לא ילך לכלתם שאולי תחליט לקום וללכת. אני לא מישפטנית, וצריך לוודא את זה עד הסוף, אבל לדעתי גם אם הוריך מימנו את קניית הדירה במאה אחוזים, וגם אם הדירה רשומה רק על שמך, אם זה נעשה אחרי שהתחתנתם, ולא חתמתם בינכם על איזשהי הסכמה- פירוש הדבר שהדירה מתחלקת בינכם חצי חצי. ולכן אני ל-ח-ל-ו-ט-י-ן מסכימה עם הוריך! לגבי הכספים שאתה מכניס ממשכורת שוטפת לזוגיות, אני לא הייתי עושה דיון, אחרי הכל אתה תורם בעבודה בחוץ וזוגתך בעבודה בבית. אבל לגבי כסף מההורים, ללא צל של ספק, הייתי חותמת על הסכמה כי במקרה של פרידה, אחוז מסוים מהדירה (השווה לאחוז המימון שהם נותנים היום) הולך אליך אוטומטית, מחוץ לחלוקת הרכוש המקובלת (והמזונות והשאר). יכול להיות שתכסימו שהיא תוכל לגור בדירה עד שהילדים יגיעו לבגרות ורק אז הדירה תהפוך לשווה כסף, לא משנה, אפשר לדון על זה, אבל בכל מקרה, אילו הייתי הוריך, הייתי נוהגת בדיוק באותה דרך. בעיני נ-א-י-ב-י(!) להאמין שיהיה בסדר. וכשאנשים מתגרשים פתאום הם מגלים כמה הצד השני יכול להיות חמדני ונקמני. ולכן, על מה ששלכם במשותף- אולי תריבו בעתיד, אבל מה שמגיע מההורים שעבדו למענו ונתנו רק כדי לעזור לבנם- את זה תשאירו מחוץ למערכת הזוגית שלכם, מעוגן בחוזה. ולכן, אני מאמינה שאולי שווה ללכת לתהליך גישור או להתייעצות עם עו"ד שיסביר את המצב החוקי, אני חייבת להגיד שיש היתממות בנושא "אבל אנחנו יחד" כי אחרי הכל היא דואגת לעתיד שלה בזה שהיא לא רוצה לחתום על הסכם כזה, והוריך דואגים לכסף שלהם וזו זכותם המלאה. ולכן אין מקום להתייפיפות נפש לגבי המשפחה שלי והמשפחה שלה והמשפחה שלנו, יש פה אינטרסים מנוגדים, כולם נועדו להגן ממקרה של חס וחלילה תפרדו, ולדעתי הוגן לחלק את ההרכוש כפי שהוא התקבל. אני לא הייתי מוותרת, ואם אין ברירה הייתי חיה מוותרת על הדירה הזו וחיה בדירה שכורה, כי זה סוג של סחיטה כלכלית. אז אולי היום זה פחות נוח אבל אם חלילה תפרדו זה אומר שאתה עלול למצוא את עצמך עם שווה ערך לחצי דירה, כשהוריך מלכתחילה מימנו בעצמם 60 אחוז ממנה... כמה נוח זה יהיה אז...ואז זו תהיה בעיה כלכלית אמיתית ביותר.

 

[אריק יועץ ומאמן]

בעיה כלכלית או בעיית זוגיות?

שלום לך. מנסיוני בעיות כלכליות גורמות לבעיות בזוגיות אך במקרה הזה הבעייה הכלכלית מציפה את בעיית הזוגיות. לדעתי טוב המצב מכפי שהוא מתואר כי הבעיות צצות וזה אומר כי קשרי הזוגיות שלכם לא לובנו דיי הצורך. טוב שעדיין לא קניתם ולא התחייבתם. הצעתי היא כי תשבו לשיחה על מהות הקשר המשותף על קבלת החלטות משותפות ועל גבולות ההתערבות של מעגל המשפחה החיצוני. מארוע כזה אתם יכולים לצאת מחוזקים לדרך חדשה וברורה יותר.

 

[מיקוש היחידה]

הבעיה שלך לא כלכלית

אלה חוסר היכולת שלך ושל אשתך לקבל החלטות ולבצע אותן בלי להיות מושפעים מהמשפחה. מה זה משפחתך דרשה ? המשפחה שלך זה אשתך וילדיך וכל ההחלטות שלכם צריכות להתקבל על ידכם ועל סמך היכולות הכלכליות שלכם. אם המשפחות משני הצדדים רוצות לעזור מעט, נפלא. אם לא אז לא. ובוודאי שאין מקום לחייב צד אחד עפ"י מה שנתן הצד השני. עזבו עכשיו את נושא קניית הדירה והתרכזו אתה ואשתך בזוגיות שלכם ואיך אתם יכולים לעזור אחד לשני. והערה קטנה: זה באמת קצת בעייתי לקחת משכנתא גדולה כאשר רק אחד מבני הזוג עובד.

 

[רות 2]

.לתת למשפחה לנהל אותכם ...

זה יכול להיות....ההתחלה של הסוף קנייה משותפת ועשייה משותפת ה חלק מעיסקתהחבילה שניקראת נישואים... זהלא העניין של משפה צדקה או לא צדקה הרי ברור שיש כאן אינטרס חומרי הרואה רק אותך ולא את המיכלול שאתה בונה כאן...... מ ש פ ח ה

 

[amazone]

רוצה לשמוע עצה שלי מכל הלב?

מה אתה נותן שיתערבו לך בזוגיות? מה המשפחה שלך מעדיפה - שאתה תגור בבית מפואר ושאישתך והילד יגורו ברחוב או בדירת עמידר? אישתך לא נותנת לזוגיות? היא שוטפת כלים בשביל עצמה? נושאת את הילד במשך חודשים ואז יולדת אותו בשביל עצמה? מטפחת את הילדים והבית בשביל עצמה? תעמיד את המשפחה שלך במקומה - אתה הוא זה שצריך לישון עם אשתך והילדים באותו הבית ולא הם. כל מה שאתה מביא הביתה זה בסך הכל את הכסף ואת עצמך שזה כלום לעומת מה שאשתך מביאה מעצמה