בעייה של דחיינות

בעייה של דחיינות

שלום ישראל. אני טנקרבל, או בשמי האחר- הדחיינית הראשית. כל דבר שעלי לעשות - אני דוחה למועד מאוחר יותר ולפעמים מרוב דחיות, אני מפספסת את המועד.
זה ניכר בכל תחומי החיים שלי - גם אני צריכה מרשם לתרופה כרונית שאני לוקחת/ גם אם עלי לעשות בדיקה מסויימת....כבר שלוש שנים אני רצה להתחיל לעשות כושר ודוחה.
מה שלא נמצא על צווארי ומאיים לחנוק אותי - לא יעשה.
יש בי מעין פאסיביות כזו לחיים.

איך היית מציע לי להתמודד עם הבעיה הנוראית הזו???
 
איך ניסית לפתור את העניין עד כה?

שלום, טינקרבל שלי
תודה על השיתוף.
לעתים קרובות בעיית הדחיינות יושבת על דפוסים מושרשים כתוצאה מאירועים שקרו לנו או צורות חשיבה שהוטבעו בנו בעבר. לגבי עצמנו, לגבי אחרים ולגבי העולם.
איך ניסית לפתור את העניין עד כה?
 
שלום ישראל ותודה על ההתייחסות

בגדול, אפעם לא ניסיתי להתמודד עם הבעיה הזו. קורה מצב שאני עושה הכל ברגע האחרון, בלחץ מטורף. אינני יודעת כיצד להתמודד עם המב. לכן פניתי לאליך.
איך אוכל לסגל לעצמי דפוסי התנהגות אחרים?
 
לפני שנרוץ קדימה, עוד שאלה

תודה, טינקרבל שלי.

שנינו מהר מאד הסכמנו שיש פה "בעיה",..
ולכאורה נשמע שאכן מדובר על "בעיה", אבל...

לפני שנרוץ קדימה, הייתי רוצה לדעת
למה למעשה התופעה של דחיינות בחיים שלך היא אכן בעיה מבחינתך?

במילים אחרות, אילו דברים את מפספסת בחיים שלך (שאולי חשובים לך יותר מלדחות את הדברים), ובכך הופכים את התופעה של דחיינות ל-"בעיה"?

(מציע לך שתקחי יומיים-שלושה - ללכת עם השאלה הזאת - לפני שאת עונה).
 
אוקיי


מה שמפריע לי זה שאני מאוד מוטרדת מהדברים בכל הימים שאני דוחה אותם. זה יושב לי על הלב ומטריד אותי - עצם המחשבה שאני דוחה - מקווה שאני מובנת בדברי.
הייתי מעדיפה לעשות אותם מוקדם ולהיפטר מהם בהדקם, ולא "לסחוב" את הדברים על גבי עד למועד האחרון.
 
מחירים ורווחים סמויים של דחיינות?

הי, טינקרבל שלי.

מטרד, לסחוב דברים על הגב, אולי עומס הם רק רשימה חלקית, אני מעריך, של דברים שאת נאלצת לשלם כ-"מחיר" תמורת הדחיינות שלך.

הייתי מציע לך להמשיך את הרשימה של המחירים ובצורה כזאת להמחיש אותם לעצמך בחיים שלך.

לדוגמה, זה יכול לפגוע במערכות יחסים שלך עם הקרובים אלייך. אנשים עשויים להפסיק לסמוך עלייך (רק לצורך דוגמה) או להפגע, בגלל שהם עשויים להרגיש שאת לא מחשיבה אותם מספיק.

תמשיכי את הרשימה הזאת, עד שתגיע לפחות ל-50 "מחירים" כאלו.
זה תרגיל נהדר.

במקביל, אני מבקשת ממך לבדוק מה את מרוויחה מכך שאת דוחה דברים.

ו... אני לא מקבל תשובה שאת לא מרוויחה דבר. אנחנו לא עושים כלום בלי שנדע שאנחנו מרוויחים מזה משהו.

אני אתן לך דוגמה. הרגשה של חופש, חוסר תלות בזמן, ספונטניות, לעשות מה שבא לך ולא מה שאת צריכה. הרי גם אם אלו רווחים "מדומים", כל עוד בנפשך את רואה בהן רווח, יהיה לך קשה לעשות את הבחירה החדשה.

שימי לב, חלק מהרווחים הם סמויים. כלומר לא גלויים לנו באופן מיידי.

לכן, לפני שאת ממשיכה הלאה, תלכי עם עצמך מספר ימים, ותבדקי בכל רגע שאת בוחרת לדחות דברים, על מה זה יושב? למה באותו רגע היה חשוב לך לא לעשות את הדבר ומה את מקבלת במקום? זהו למעשה עוד רווח. תני לו שם ותרשמי אותו במחברת.

בחירה זה באמת שלב הבא. אינך יכולה לעשות בחירה, אם לא תהיי מודעת לכל הרווחים שאת מקבלת ומחירים שאת משלמת בצומת הזאת של בחירה - לדחות את הדברים או לעשות אותם בזמן.

את יכולה לרשום את הדברים כאן, ואשמח לעזור לך להמשיך את החקירה.

בשלב השינוי, אם זה מספיק חשוב לך לעשותו, גם אם תעשי בחירה מחודשת, כוח ההרגל הישן, עשוי לסחוב אותך אחורה. יהיה צורך להתמיד לפחות 21 יום עד שהרגל חדש יהפוך לטבע שני וירגיש לך נוח מספיק.

אז מה בנוגע למחירים? והרווחים הסמויים?
את מוכנה לאתגר?
 
למעלה