בעיית אלכוהול

[mini me2]

בעיית אלכוהול

אני בן 26 ושותה לעתים די קרובות ובעיקר בתקופות מסויימות באופן מוגבר. בדרך כלל כשאני שותה אני חוטף בלאקאאוט, עושה שטויות (נתפסתי נוהג שיכור) ולפעמים מגיע למצב פסיכוטי. אני נמצא בטיפול שנתיים אך עדיין לא גמלה בליבי ההחלטה להפסיק לשתות, למרות הנזקים שהאלכוהול גורם לחיים שלי אני כאילו חושב שאני יכול להפסיק ורק לא מספיק רוצה, וגם לא רוצה להיות היחיד שלא שותה שיוצאים למשל. אני גר בבית וההורים שלי הולכים לקבוצה למשפחות נפגעי שימוש בחומרים, אני חושב ללכת לקבוצת AA אבל לא בטוח, שוב, שאני ממש רוצה להפסיק אבל יודע שזה חייב לבוא ממני. זוהי פעם ראשונה שאני פונה לעזרה מעבר לטיפול האישי ואשמח לתגובות ממי שהולך או הלך בדרך הקשה הזו.

 

[shanhen]

צעד ראשון

מקריאת מכתבך נדמה שאתה בסתר לבך יודע את התשובות, אבל מתקשה עדיין לחיות לפיהן. אחד הדברים המוזרים בהתמכרות, כל התמכרות, הוא שהסיכוי הטוב להחלמה נמצא דווקא בקרב אלו ששוקעים עמוק, אלו מגיעים לקרקעית ולא בקרב אלו שנמצאים רק בתחילת הדרך. אחת הסיבות לכך היא כמובן תחושת הנזק מהאלכוהול, רק כששוקעים עמוק חשים בנזק. אבל יש גם את הצד השני, הצד של ההנאה מהשתיה. בשלב בו אתה נמצא יש עדיין מידה רבה של הנאה ובשלב הזה לא רוצים לאבד אותה, שהרי גמילה משמעותה זה להפסיד את ההנאה מן השתיה. אין ספק שכניסה לגמילה זה "פרויקט", אני מתכוון מההיבט האישי, זה לשנות את סדרי העדיפות בחיים, זה לשנות מנהגים ותכניות, זה להתגייס נפשית ורעיונית ולא לכולם יש את הכוח לכך. אלא, שמה שלא עושה השכל עושה הזמן. מה שלא תעשה מיוזמתך, תמצא עצמך נאלץ לעשות, בשל ההדרדרות שתגיע, ואז אולי זה יהיה שלא מרצונך ממש. ימי חשבון הנפש בהם אנו מצויים זה זמן טוב לבחון את חייך. בוא למפגש פתוח של AA, שב מהצד ותראה גם אנשים מאושרים שיודעים להודות בהתמכרות שלהם ולהשאר בחיים, ואפילו חיים טובים. אתה נמצא בטיפול שנתיים. למה הכוונה? איזה טיפול זה? תן למטפלים שלך לעזור לך, אל תתנגד להם ואולי יוליכו אותך לכוון הנכון. הוריך נמצאים בקבוצת משפחות, הלואי שכל משפחות המכורים היו כה מבינות וכה תומכות. נצל תמיכה זו עבורך. מי יודע כמה זמן הם יהיו שם בשבילך לפני שיתייאשו. את הצעד הראשון עשית - אתה מודה שאתה חסר אונים מול האלכוהול ואבדת את השליטה על חייך. תתחיל לעבוד על הצעד השני. בהצלחה נחום

 

[rach ה]

היי..

היי..תקשיב..זאת פעם ראשונה שלי בפורום הזאת..ולי ולשמחתי אין את הבעיה הזאת..אבל לאמא שלי יש אותה אני מקווה שזה לא מכעיס אותך שאני פונה אליך..כי אולי אחרי הכל אני באמת לא מבינה כ"כ את העיניין מהצד שלך.. אז ראשית אני רק רוצה להגיד מראש שזה לא נובע מהתנשאות כלשהי..ולא רוצה לפגוע חס וחלילה. רק רציתי להגיד שאני מכירה את המצב מהצד השני..אמא שלי היא בנאדם גם עם בעיות בין השאר אלכוהול..ואני רוצה להגיד לך שאני בתור הבת שלה..שחיה איתה זה קורע לי את הלב..וקשה לי מאוד להתקרב אליה אני הכי קטנה בבית האחים הגדולים שלי ברגע שיכלו ברחו מפה.. תקשיב..את הקטע של היציאה וכולם שותים אז מה ..אני לא אשתה?!! פדיחות!! מה יגידו עלי..אבל תקשיב.. אני רוצה להגיד לך שהגיע הזמן לתפוס את עצמך בידיים. נכון זה לא נעים אבל תאמין לי המראות והמצבים שאליהם אתה מגיע הם הרבה פחות נעימים תפתח לעצמך אופי חזק יותר אתה בטח אומר לעצמך שקל לי לדבר אבל זה לא נכון ואני גם בת 21 ואצלי כבר מזמן התחילו הדברים האלה של שתייה אבל מכיוון שאני מכירה את זה כל כך מקרוב מהבית..ברחתי מזה כמו מאש ואני שמחה שכך. תאמין לי אנשים אמיתיים חברים אמיתיים יעריכו אותך על כך שיש לך אופי חזק ותאמין או לא..ירגישו בתוך תוכם טיפשים בעצמם אפילו אם הם יזרקו לך כל מיני הערות מטומטות ואופיינות כמו "מה קרה מה אתה נגמל??" או לא יודעת מה.. אתה תגיד וואלה כן.. תזמין קולה.. תאמין לי שאולי כלפי חוץ הם מראים משהו אחד אבל בפנים..תאמין לי המחשבות הם אחרות..פשוט תנסה לחשוב שאתה זה שהיית בצד השני.. בצד שאומר "יאללה מה הקטע שלך למה אתה לא שותה??".. אולי אלו אנשים שאתה לא צריך בכלל לצאת איתם..אלו חברים לא כ"כ אמיתיים..אתה צריך להיות אתה עצמך..תאמין לי אתה תרגיש כ"כ טוב עם עצמך!! אין לך מושג עד כמה ואת זה אני אומרת מניסיון (לא של אלכוהול..אבל של בעיות אחרות..). אני מקווה שהבנת אותי כי כתבתי אולי בצורה קצת מבולבלת..שיהיה לך בהצלחה!! ואולי הגיע הזמן שתיגמל החלטה בליבך..