מדבר חופשי
New member
בעיית דיכאן של קרוב משפחה-מבוי סתום
בס"ד
אני רוצה להתייעץ מה עליי לעשות בקשר לקרוב משפחה שיש לו בעיית דיכאון כבר כמה זמן. אשתדל לקצר ככל האפשר.
הבן אדם בן 63 בערך. עבר חיים לא פשוטים. מצד אחד יש לו שכל וגם תכונות אופי טובות. מצד שני מתנהג לפעמים ככסיל-ראש בקיר. עבר חיים לא פשוטים. חיים ממושכים של זוגיות הרוסה עם אישה גם היא עצמה סיפור של אדישות והזנחה. בן שחולה בעצמו בנפש (או שם אחר יש לזה בטוח). תמיד היה לא הכי נקי והגייני אך בשנים האחרונות זה החמיר.
לפני מספר שניפ נפטר אחיו, והשנה אימו. יש לו בעיה ברגל שהוא לא מטפל. בקיצור בן אדם מתוסבך מהרבה כיוונים. ובשנים האחרונות רק עולה וגוברת ההזנחה האישית. יש לו בעייה כנראה של חוסר שליטה בצרכים. חוסר תיפקוד. סליחה אבל הריח שנודף ממנו נורא. והחוסר מודעות לעצמו. לפני מספר שנים נכנס לבימ"ד(בית מדרש-כולל) ועובר תהליך של התקרבות לדת (לא בקטע קיצוני הוא תמיד היה מסורתי.) גם ביתו התחתנה לפני שנתיים שלוש. מצד אחד זה לכאורה היה אמור להסב לו שמחה. אך המצב לא זז. אימא שלי מאוד מנסה לעזור לו. לדחוף אותו שילך לפסיכולוג , תרופות, שיקום, תיפקוד. הבן אדם מטפל בלחץ של אימא שלי בבריחת שתן אבל מעבר לזה לא משתמש בחיתולים, לא מתעניין איך להיות נקי, גם לא אכפת לו. סוג של תלותי שחי בבועה שלו. (קראתי פעם בגמרא שבגדים שמלוכלכים באופן קיצוני יכולים לשגע את האדם ובכלל מכירים את ההרגשה של חוסר ניקיון שמוביל להרגשת חוסר סדר במחשבה).
אני עצמי די מתרחק במצבים שהוא נמצא. אני מאוד מרחם עליו. אך גם על הסובבים אותו. בכולל . במשפחה. כשהוא בא לארוחת ערב זה באסה מבחינת הריח.
הבעיה שלא משנה כמה אימא מדברת ואחרים (לי לא כל כך נעים) הוא לא הולך לטיפול. וכמה שגם אני לא הכי מאמין במערכת ובתרופות הנפש. אבל חייב לטפל מישהו. גם בשבילו. ובשביל כולם.
כולו מתוסבך. גם בנהיגה אפילו תמיד הוא היה נוהג לאט בצורה קיצונית. אובסיסיביות לנעילת דלתוות כל מיני דברים. אבל כל עוד זה נסבל עוד אפשר להבין. אבל מצב העכשווי ממש מבוי סתום.
יש למישהו עצה בסייעתא דשמייא מה לעשות?
ודברים פרקטיים שלא כלולים במבוכה. שיניעו את הבן אדם לצאת מהבור.
בס"ד
אני רוצה להתייעץ מה עליי לעשות בקשר לקרוב משפחה שיש לו בעיית דיכאון כבר כמה זמן. אשתדל לקצר ככל האפשר.
הבן אדם בן 63 בערך. עבר חיים לא פשוטים. מצד אחד יש לו שכל וגם תכונות אופי טובות. מצד שני מתנהג לפעמים ככסיל-ראש בקיר. עבר חיים לא פשוטים. חיים ממושכים של זוגיות הרוסה עם אישה גם היא עצמה סיפור של אדישות והזנחה. בן שחולה בעצמו בנפש (או שם אחר יש לזה בטוח). תמיד היה לא הכי נקי והגייני אך בשנים האחרונות זה החמיר.
לפני מספר שניפ נפטר אחיו, והשנה אימו. יש לו בעיה ברגל שהוא לא מטפל. בקיצור בן אדם מתוסבך מהרבה כיוונים. ובשנים האחרונות רק עולה וגוברת ההזנחה האישית. יש לו בעייה כנראה של חוסר שליטה בצרכים. חוסר תיפקוד. סליחה אבל הריח שנודף ממנו נורא. והחוסר מודעות לעצמו. לפני מספר שנים נכנס לבימ"ד(בית מדרש-כולל) ועובר תהליך של התקרבות לדת (לא בקטע קיצוני הוא תמיד היה מסורתי.) גם ביתו התחתנה לפני שנתיים שלוש. מצד אחד זה לכאורה היה אמור להסב לו שמחה. אך המצב לא זז. אימא שלי מאוד מנסה לעזור לו. לדחוף אותו שילך לפסיכולוג , תרופות, שיקום, תיפקוד. הבן אדם מטפל בלחץ של אימא שלי בבריחת שתן אבל מעבר לזה לא משתמש בחיתולים, לא מתעניין איך להיות נקי, גם לא אכפת לו. סוג של תלותי שחי בבועה שלו. (קראתי פעם בגמרא שבגדים שמלוכלכים באופן קיצוני יכולים לשגע את האדם ובכלל מכירים את ההרגשה של חוסר ניקיון שמוביל להרגשת חוסר סדר במחשבה).
אני עצמי די מתרחק במצבים שהוא נמצא. אני מאוד מרחם עליו. אך גם על הסובבים אותו. בכולל . במשפחה. כשהוא בא לארוחת ערב זה באסה מבחינת הריח.
הבעיה שלא משנה כמה אימא מדברת ואחרים (לי לא כל כך נעים) הוא לא הולך לטיפול. וכמה שגם אני לא הכי מאמין במערכת ובתרופות הנפש. אבל חייב לטפל מישהו. גם בשבילו. ובשביל כולם.
כולו מתוסבך. גם בנהיגה אפילו תמיד הוא היה נוהג לאט בצורה קיצונית. אובסיסיביות לנעילת דלתוות כל מיני דברים. אבל כל עוד זה נסבל עוד אפשר להבין. אבל מצב העכשווי ממש מבוי סתום.
יש למישהו עצה בסייעתא דשמייא מה לעשות?
ודברים פרקטיים שלא כלולים במבוכה. שיניעו את הבן אדם לצאת מהבור.