בעיית התנהגות

מלי555

New member
בעיית התנהגות

יש לי בן בגיל 6 שלא יודע להפסיד. כאשר משהו מנצח אותו הוא מגיב בהתפרציות זעם שאחר כך הוא מתחרט עליהם. אני מחפשת מידע איך לעבוד איתו על מנת לגרום לו לשלוט בכעס. אגב בתיאוריה הוא אומר שמי שמפסיד זה לא נורא אבל כשזה קורה הוא פשוט מתחרפן. אשמח לקבל טיפים.
 

Diana M

New member
סף תסכול

אני לא בטוחה שבנך סובל מבעיית התנהגות. אולי הוא סובל מתחרותיות מאוד גבוהה וסף תסכול נמוך שאינו מאפשר לו להכיל אכזבה שבאה עם הפסד. להרבה ילדים קשה מאוד להתמודד עם הפסד (יש גם מבוגרים). נסי להסתכל על הילד שלך באופן שלם. האם הוא ילד הישגי, האם הוא ילד שכל הזמן רוצה להיות ראשון, ששלמות חשובה שלו? או שקיים רק הקושי הזה בזמן משחק להפסיד? לא אחת המקור להתנהלות מסוג זה נמצא בבית. בבתים בהם מעודדים תחרותיות, מצויינות, בבתים בהם גם ההורים אינם עושים לעצמם הנחות וכל הזמן דורשים מעצמם את המקסימום, הילדים לומדים ששום דבר פחות משלמות ומקום ראשון אינו טוב מספיק. הצעות: א. לא חייבים לשחק במשחקים תחרותיים. יתכן והילד עדיין לא בשל להתמודד עם חווית האכזבה שמשחק כזה עלול לזמן. ניתן לדבר איתו על כך ולומר לו שזה בסדר לא לשחק במשחקים כאלה אם קשה לו להפסיד. ב. אפשר לשחק במשחק תחרותי "בכאילו" למשל כאשר מדובר בפוגים או קלפים שהילד מתקשה להפרד מהם. אפשר, מראש להגדיר שבסוף המשחק כל אחד חוזר הביתה עם הפוגים או הקלפים איתם הגיע. זו התנסות, הילד מתנסה בחווית ההפסד אבל לא מגיע למקום שמאוד קשה לו להיות בו. עם הזמן לאחר שיסתגל אפשר לעבור לדבר האמיתי. כמובן שלא כל הילדים ירצו לשתף פעולה. ג. כאשר מדובר במשחקי שולחן אפשר להכין טבלה עם ניקוד. מקבלים נקודות על : משחק הוגן, התנהלות נימוסית, וכד' ואז אולי מפסידים אבל מקבלים נקודות על הפסד מכובד. ד. דוגמא אישית, שחקו איתו אתם והראו לו כיצד אתם מגיבים בזמן הפסד. ה. שוחחו איתו ובקשו ממנו לספר לכם מה הוא מרגיש בזמן הפסד, מדוע קשה לו להתמודד עם הרגשות האלה ומה יעזור לו להתמודד? ה. חיזוקים על הפסד בכבוד. החזיקו בבית פרסים קטנים אותם תוכלו לתת לו כאשר הוא מפסיד אבל מצליח שלא להגיב בכעס ותוקפנות. בהצלחה דיאנה
 

רותם86

New member
התעמקות בנושא

הי.. גם אני רואה את הדברים שאת מדברת עליהם אבל בחוגים אחרי הצהריים, ילדים לא מוכנים לקבל הפסד, מתפרצים מקללים ולא נותנים כבול לאלו העומדים מולם.. הייתי רוצה לקבל כלים טובים יותר להתמודדות עם הנושא... נראה לי שאולי אפילו כדאי להתעמק וללמוד יותר.. איפה ניתן לקחת קורס או לימודים בנושא.. שיתנו כלים מתאימים להתמודדות אך בו זמנית יחזיר את "הכבוד" לנו... ?????? תודה
 
למלי- בעיית התנהגות

קודם כל שלום ושבוע טוב התופעה שאת מתארת כמו שציינה דיאנה בתשובתה מוכרת ונחלת ילדים רבים שחווים רמת תחורותיות גדולה. אם זאת חשוב לדעת מספר פרמטרים לפני שקובעים לכאן ולכאן בנוגע להפרעת ההתנהגות אותה הגדרת. ראשית- האם ההתנהגות של ילדך (פרצי התנהגות , זעם וכדומה ..) אופיינית רק להפסד או שמא גם בתחומים נוספים. חשוב לברר נקודה זו כדי לשלול הפרעת התנהגות, או הפרעות קשב וריכוז המלווה בפעלתנות יתר. יכול להיות שילדך סובל מ- ADHD לצורך העיניין, ומתקשה להביע את עצמו ולשלוט בדחפיו ואלו באים לידי ביטוי בעיקר שהוא מפסיד בצורה של התנהגות קיצונית וזעם.... אם ההתנהגות הנ"ל היא רחבה וכוללת מגוון מצבים, הייתי בודק הפרעת קשב וריכוז, הפרעת התנהגות כדי לדעת כיצד לטפל ולעזור לבנך... אם לא כך הדבר והתנהגותו הזועמת באה לידי ביטוי בהפסד בלבד אז חשוב להבין שכניראה כמו שכתבו לך כבר כניראה והילד תחורתי מאוד.... צריך לזכור כי גם אם תחרותיות טבועה בגנים ההורים הם כלי חשוב מאוד לפתח ול"טפח" אותה. לכן חשוב מאוד שתמעיטו בחשיבות הניצחון, הדרישה והעידוד לתחרותיות ולמצויינות כי היום זה הפסד במשחק מחר זה פרפקציוניזים ובגיל 16 זה חרדת בחינות ועוד תופעות שמקורן בדרישות שמעודדות צורך ל"הוכחה" אצל הילד. בהקשר זה: אם יש לך ילדים נוספים, תשתדלו לא להשוות בינהם (זה כשלעצמו יוצר תחרותיות ופרפקציוניזים אצל ילדים..... גם לא להשתמש במסרים עקיפים כגון "תיהיה כמו ...."). בהמשך לעצותיה של דיאנה אני הייתי מתמקד יותר בהתניית נגד : כלומר דרך בהוויוריסטית שמטרתה ליצור התנהגות תחליפית והפוכה להתנהגות הקיימת.... כמו כן חיזוקים הם נכונים רק חשוב מאוד מאוד מאוד לראות שהם ניתנים נכון ( ויש לכך כללים ברורים בנוגע לזמן החיזוק, דרך החיזוק, אופן החיזוק והחיזוק עצמו). על חיזוקים התנית נגד ופרפקציוניזים תוכלי לקרוא בהמון ספרים על פסיכולוגיה בהוויוריסטית העוסקת בהתניות של התנהגות כולל לוחות חיזוקים ועוד.... ולסיכום צריך לזכור כי אין אשמים בתהליך לא הוא כילד ולא אתם כהורים.... החשוב הוא להתקדם ולהתפתח!!! בהצלחה יוסי
 
למעלה