סף תסכול
אני לא בטוחה שבנך סובל מבעיית התנהגות. אולי הוא סובל מתחרותיות מאוד גבוהה וסף תסכול נמוך שאינו מאפשר לו להכיל אכזבה שבאה עם הפסד. להרבה ילדים קשה מאוד להתמודד עם הפסד (יש גם מבוגרים). נסי להסתכל על הילד שלך באופן שלם. האם הוא ילד הישגי, האם הוא ילד שכל הזמן רוצה להיות ראשון, ששלמות חשובה שלו? או שקיים רק הקושי הזה בזמן משחק להפסיד? לא אחת המקור להתנהלות מסוג זה נמצא בבית. בבתים בהם מעודדים תחרותיות, מצויינות, בבתים בהם גם ההורים אינם עושים לעצמם הנחות וכל הזמן דורשים מעצמם את המקסימום, הילדים לומדים ששום דבר פחות משלמות ומקום ראשון אינו טוב מספיק. הצעות: א. לא חייבים לשחק במשחקים תחרותיים. יתכן והילד עדיין לא בשל להתמודד עם חווית האכזבה שמשחק כזה עלול לזמן. ניתן לדבר איתו על כך ולומר לו שזה בסדר לא לשחק במשחקים כאלה אם קשה לו להפסיד. ב. אפשר לשחק במשחק תחרותי "בכאילו" למשל כאשר מדובר בפוגים או קלפים שהילד מתקשה להפרד מהם. אפשר, מראש להגדיר שבסוף המשחק כל אחד חוזר הביתה עם הפוגים או הקלפים איתם הגיע. זו התנסות, הילד מתנסה בחווית ההפסד אבל לא מגיע למקום שמאוד קשה לו להיות בו. עם הזמן לאחר שיסתגל אפשר לעבור לדבר האמיתי. כמובן שלא כל הילדים ירצו לשתף פעולה. ג. כאשר מדובר במשחקי שולחן אפשר להכין טבלה עם ניקוד. מקבלים נקודות על : משחק הוגן, התנהלות נימוסית, וכד' ואז אולי מפסידים אבל מקבלים נקודות על הפסד מכובד. ד. דוגמא אישית, שחקו איתו אתם והראו לו כיצד אתם מגיבים בזמן הפסד. ה. שוחחו איתו ובקשו ממנו לספר לכם מה הוא מרגיש בזמן הפסד, מדוע קשה לו להתמודד עם הרגשות האלה ומה יעזור לו להתמודד? ה. חיזוקים על הפסד בכבוד. החזיקו בבית פרסים קטנים אותם תוכלו לתת לו כאשר הוא מפסיד אבל מצליח שלא להגיב בכעס ותוקפנות. בהצלחה דיאנה