אין ייאוש בעולם
New member
בעיניה של אישה - מבט חסידי לתורת חיים
בס"ד מאת נחמה גרייזמאן לעילוי נשמת עודד בן צביה, לעילוי נשמת אימי ולרפואתו של אחי שיחיה. לגאולת עם ישראל. פורים
- המכה והתרופה. המצב שבו מצאו עצמם היהודים בזמן מגילת אסתר היה צריך להיות אחד הזמנים הטובים והבטוחים ביותר מכל התקופות שעברו על העם היהודי. כאשר אנו מתבוננים בהיסטוריה היהודית, אנו רואים תקופות רבות שבהן היו היהודים במצב קשה, הם היו מיעוט, היה להם שליט אנטישמי, ולכן גזירות שניחתו עליהם לא הפתיעו אותם, אך בתקופת המגילה, לא זו בלבד שמרדכי היה ראש הסנהדרין, הוא היה גם אחד מיועציו של המלך. וזה היה דבר טוב ליהודים - מישהו כמו מרדכי שייצג אותם, הוא היה יכול לשמש כדוברם; הוא היה יכול להשתדל עבורם בעת הצורך. ומי היתה המלכה? יהודיה, ועוד יהודיה דתית בכל עומק נשמתה. מתי עוד, בכל ההסטוריה היהודית, היתה מלכה יהודיה במדינה זרה, שהיתה יראת שמיים? היינו חושבים שלאור זה, כשאסתר היא המלכה ומרדכי שר הממשלה, יכלו היהודים לשבת בשלווה גמורה, לפחות כל עוד נמשך מצב זה, אך אנו רואים שבדיוק בתקופה זו, לא רק שהיתה גזירה רעה נגד היהודים, אלא אחת הגרועות ביותר שהיו אי פעם. הרבי מסביר שבשלשה דברים היתה גזירה זו גרועה מכל גזירה אחרת שהיתה לפניה או לאחריה: 1. גזירת המן היתה כלל עולמית, נגד כל היהודים שבמדינות מלכות אחשוורוש. הוא מלך על 127 מדינות מהודו ועד כוש - כל העולם המאוכלס על פי מה שהיה ידוע באותו זמן. לפי זה לא היה שום מקום שאליו יכלו לברוח. בתקופתנו, למרות שהיטלר ימ"ש היה רשע מאין כמוהו, היו יהודים רבים שחבו את חייהם לעובדה שהיה להם מקום כלשהו לברוח אליו. 2. המן רצה להרוג את כולם, אנשים נשים וטף. פרעה רצה להרוג רק את הילודים הזכרים. גזירות אחרות נגעו רק לגברים יוצאי צבא. ברוסיה הצארית היתה גזירה על נערים יהודים שנחטפו והוכרחו לשרת בצבא בגיל צעיר (הקנטוניסטים), אך אז לא יצאו השלטונות להרוג את הגברים הנשים והטף. יותר מאוחר, תחת שלטון הקומוניסטים, היתה הגזירה בעיקר נגד המבוגרים, אם כי תכליתה היתה לבודד את הילדים כדי שהשלטונות יוכלו לחנכם בדרכי הקומוניזם. המן רצה להרוג אנשים נשים וטף. את כולם, ללא השאר שריד. 3. היהודים בתקופת המגילה היו אמורים להיהרג ביום אחד. בזמנו של היטלר, אף כי הגזירה היתה חמורה עד מאוד, היא נמשכה על פני תקופה של כמה שנים. ואפילו יהודים שהיו במחנות הריכוז ביום שנסתיימה המלחמה, ומי יודע מה היה עולה בגורלם בעוד שבוע, ניצלו הודות לכך שהם שוחררו באותו יום. לכן, כשגזירה נדחית לזמן מה, קיימת תקווה שאותו רשע שהנחית את הגזירה, ימות או ייכבש, אך כשהכל קורה כל כך מהר, אין זמן להימלט. בשלשה דברים אלה היתה גזרתו של המן גרועה מכל גזרה אחרת, וזאת בדיוק בתקופה שנראתה לכאורה כל כך בטוחה. הנקודה היא שאם כי באופן הגיוני וטבעי הם היו צריכים אז להיות בטוחים מכל רע, הנה בטחונם של ישראל אינו תלוי בגורמים טבעיים. אנו הננו אומה על טבעית ולכן תנאים טבעיים אינם משחקים תפקיד חשוב בהסטוריה היהודית. לפי כל סברה הגיונית ולפי כללי הטבע, לא היינו צריכים אפילו להיות כאן; לא היתה לנו שום הצדקה טבעית להתקיים. אימי הראתה לי פעם קטע מתוך ספרו של מרק טווין שהופיע תחת הכותרת "הסוד של היהודי". בקטע זה, בקיצור, הוא אומר שהעם היהודי הינו פחות מאחוז אחד מכל אוכלוסיית העולם. אחוז אחד הרי הוא שום דבר. הוא כותב שזה כאילו שערה משערות השפם. ומהי שערה אחת - כלום. באופן טבעי היו היהודים צריכים להיעלם כמעט, בתוך 99 ומשהו אחוזים של אוכלוסיית העולם. הם היו צריכים לכל היותר, להיות פחות מאחוז אחד בכל אחד מתחומי העשייה. ובכל זאת - כותב הוא - אנו רואים כי הם תופסים מקום בולט לא רק ברפואה ומשפטים אלא גם בתחומים רבים אחרים. הוא מונה את כל התחומים שבהם בלטו היהודים: מדינאות, פיננסים, אמנויות, ספרות, רפואה, מדע וטכנולוגיה, וכיום גם בממשלה. בכל כך הרבה תחומים הצטיינו היהודים, הרבה מעבר למספרם היחסי בין האומות. אפילו עצם העובדה שהעם היהודי שרד, מדהימה היא - כותב הסופר. כמובן, הדברים אינם חדשים לנו, אך הוא היה גוי ובכל זאת הבחין בעובדה זו: "היכן, היום, הרומאים והיכן כל העמים האחרים שרדפו את היהודים?" הוא שואל. היהודי שרד והמשיך להתקיים הרבה אחרי שכל העמים אשר ניסו להחניקו עברו מן העולם. שרידותו של העם היהודי איננה טבעית ואנו מעולם לא הסתמכנו על סיבות טבעיות להמשך קיומנו. הסיבה היחידה שאנו קיימים היא שהשם חפץ בכך. המשך יבוא. בעזרת השם משיח בן דוד
וגאולת עם ישראל במהרה בימינו עכשיו ו ב ר ח מ י ם.
בס"ד מאת נחמה גרייזמאן לעילוי נשמת עודד בן צביה, לעילוי נשמת אימי ולרפואתו של אחי שיחיה. לגאולת עם ישראל. פורים