בעיניה של אישה - מבט חסידי לתורת חיים

בעיניה של אישה - מבט חסידי לתורת חיים

בס"ד מאת נחמה גרייאזמן. לעילוי נשמת הרוגי המלכות - השם ייקום דמם. לרפואתם והחלמתם המלאה והמהירה של הפצועים. פורים
- המכה והתרופה. המשך... כולכן בוודאי שמעתן מה שקרה כאשר בימי מלחמת המפרץ טיל סקאד נפל על בניין אמריקאי בערב הסעודית - עשרים ושבעה חיילים נהרגו ומאות אחרים נפצעו, וכל זה בעקבות נפילתו של טיל אחד. ועתה, שערו בנפשכן, שלושים ותשעה טילים נפלו על ישראל, ואף לא אדם אחד נהרג בגלל פגיעה ישירה. אדם אחד נהרג, לא מן הטיל אלא ממה שמכנים "תוצאה". האם מישהו יכול לתת לכך הסבר? בית יכול להיבנות מחדש, רהיטים - ניתן לקנות אחרים במקומם. כל מי שביתו נהרס, היה מלא שמחה על שנשאר בחיים. אתן יודעות, כאשר מישהו ניצל ממצב כזה, הוא איננו בוכה על מערכת הריהוט הסאלונית שלו. הוא פשוט אומר, ברוך השם שאלה הרהיטים ולא אני. אם זה לא היה נס, אינני יודעת מהו נס. אלוקים, ללא כל ספק פועל למעננו, אין לכך שום הסבר אחר. עתה, כאשר היהודים חטאו בכך שנהנו מסעודתו הבלתי כשרה של אחשוורוש, הצביע הדבר על התרופפות אמונתם בשם, וזה האיץ את גזירת המן, למרות העובדה שאסתר היתה המלכה ומרדכי שר בממשלה. כאשר הבינו היהודים את חומרת הגזירה, הם לא שלחו משלחות דיפלומטיות לאחשוורוש, הם לא ניסו לבטל את הגזירה באמצעים טבעיים. במקום זה, הם חזרו בתשובה. הגזירה לא היתה אלא אזהרה. והיא נקרעה והתבטלה בגלל התשובה שהם עשו. זו היתה מטרתה - להשיבם הביתה. אחד הדברים הראשונים שמרדכי עשה, היה להכריז על צום. הוא גם אסף את התינוקות של בית רבן כדי ללמוד עמם תורה ולהתפלל. תורה, תפילה וצום, הם שלושת המרכיבים של תשובה. מרדכי הבין היטב את חומרת המצב. הוא אמר ליהודים, "מוטב שנעשה תשובה מיד!" אילו היתה אסתר חושבת במונחים של דרך הטבע, היא היתה אומרת "כיוון שאחשוורוש נשא אותי בגלל יופיי, הבה אנסה להקסימו עוד יותר ולשדלו לבטל את הגזירה". אנו רואים שהיא לא אמרה שום דבר דומה לזה. היא אמרה, "גם אני ונערותי אצום כן שלושת ימים!" אנו יודעות כיצד אנו נראות אחרי שאנו מחסירות את ארוחת הבוקר. ואם את צמה יום שלם, הסתכלי על עצמך בראי. לאחר תשעה באב או צום יום כיפור, אינך נראית הכי נפלא, אפילו אם את מאופרת. אם את רעבה, זה ניכר עלייך. נסי לחשוב כיצד תיראי אחרי שלא תאכלי שלושה ימים. שקיות תחת עינייך, עורך מאפיר. את נראית נורא. והיא, לאחר שלושה ימי צום, אמרה, "אבוא אל המלך אחשוורוש". מרדכי יכול היה לומר לה, "מה זאת אומרת? הוא נשא אותך בגלל שאת יפה. ועתה את הולכת אליו כך!? את נראית כמו שבר כלי. קודם תאכלי טוב ותיארי יפה ואז, אולי הוא יקשיב לך. אם את הולכת אליו לאחר שלשה ימי צום, הוא אפילו לא יסתכל עליך, מכיוון שהוא איננו אדם רוחני; הוא אוהב אותך רק בגלל מראך". אך אסתר ומרדכי הבינו שהסיבה לכך שאסתר מצאה חן בעיני אחשוורוש, לא היתה רק מפני שהיתה יפה. אדרבה, אחד המפרשים אומר שאסתר לא היתה יפה. מה שהיה יפה בה, היו מעשיה הטובים. אפשרי שאדם יהיה בעל אישיות יפה ועור פנים לא יפה. אין הכוונה שהוא אדם מכוער. לפי דעה זו, מדוע באמת בחר אחשוורוש דווקא באסתר? הדבר הוא למעלה מטעם ודעת. הוא לא התעניין במעשיה הטובים ויראת השמיים שלה. כל מה שחפץ היה, אישה יפה; אך השם עשה נס שאסתר מצאה חן בעיניו, אף כי יתכן שאילו השתתפה בתחרות יופי, לא היתה זוכה בפרס. גם אסתר וגם מרדכי ידעו שאפילו לאחר צום של שלשה ימים, הדרך היחידה שבה תבוא ההצלה וברכת השם היא חיזוק הקשר הרוחני עמו. הם הבינו כי ההליכה אל המלך היא רק אמצעי חיצוני. הצלחתה האמיתי של אסתר לא היתה תלויה במה שהיא אמרה או איך היא נראתה, אלא רק בשאלה אם השם הוא איתה. בסוגריים יש לומר, שזו גם הסיבה לכך שכאשר אנו צריכים לצאת לשליחות מאוד מסוכנת, או לפגישה חשובה, ויש חשש שלא נצליח, אנו לא בהכרח צריכים ללכת לקורס כדי ללמוד איך לבטא את עצמנו יותר טוב. העצה הטובה ביותר היתה תמיד, לומר פרק תהילים לפני שיוצאים לדרך. את מבקשת מהשם שדברייך ישאו חן בעיני כל מי שאת צריכה לדבר איתו. כי זה בסופו של דבר, מה שקובע אם תצליחי בשליחותך, תהיה איזו שתהיה, או לא. בעזרת השם משיח בן דוד
וגאולת עם ישראל במהרה בימינו עכשיו ו ב ר ח מ י ם. שבוע טוב וחודש טוב לכל עם ישראל
 
קודם כל יישר כח גדול /tapuzforum/images/emo45.gif

אישית קצת חשתי כאילו הקטע מנסה למזער את ה``התערותא דלתתא`` שהיתה... ושצריכה להיות. גם אתם חשים כך? ובכל מקרה, ה``התערותא דלעילא`` לא תסולא בפז, כמובן.
 
קודם כל תודה :)

בס"ד ושנית, לא ממש הבנתי את מה שכתבת. הרי בלי התעוררות רוחנית של מרדכי ואסתר שהעירו את כל העם לתשובה, לא היתה יכולה להיות התעוררות משמיים לרחמים וגאולה. וכי הצום והתשובה של עם ישראל לשינוי הגזירה של המן הרשע הם לא אתעורתא דלתתא?
 
זהו שאת מסתכלת רק על סוג אחד (וחשוב)

של התערותא דלתתא. ואני התכוונתי לצד המעשי, של להיות "פועלים עם א-ל".
 
לפענ"ד אסתר ומרדכי כמו יעקב אע"ה בזמנו

פעלה בשני המישורים- הרוחני- בתענית ותפילות. כפי שציינת לעיל. ובצד הגשמי- בהגעה למלך אחשוורוש ללא שנקראה ובארגון המשתאות ותרגיל העוקץ להמן... גבורה נשית-יהודית. מסירות נפש למען כלל ישראל. משהו מהפן הזה קצת נראה לי ממוזער בד"ת לעיל. מבינה אותי כעת?
 
כן, אני מבינה אותך

בס"ד אלא שאני לא רואה את הדברים כמוך. אני לא רואה הפרדה של "שני מישורים". הגאולה של עם ישראל מידי המן הרשע, כולה היתה גאולה שבהסתר, לכן נוטים רבים לפרש את מעשי אסתר כמעשה גבורה הירואי ויש כאלה שאף טועים לייחס את הגאולה כגאולה טבעית, אלא שזה לא כך. למעשה, גם אם אסתר היתה בעלת אומץ רב, הרי שגדולתה היתה באמונתה הבלתי מעורערת בקב"ה. אסתר לא התנדבה למשימה זו. היא נבחרה על ידי הקב"ה בשל צניעותה וההסתר שלה את הליכותיה ויופי מעלותיה. חז"ל מתארים את הזמן שקדם לבחירתה: "אמר ר' שמואל: כשגזר אחשורוש לקבץ לו בתולות, היו הנערות נכללות ומתקבצות מכל מקום, והיו בנות הגויים לובשות מלבושים נאים ומראות את עצמן לשלוחין של מלך, שהיו מבקשות להינשא למלך; ואסתר היתה מטמנת עצמה, ולא נראתה לכל אדם עד ארבע שנים, משנת שלוש למלכותו עד שנת שבע למלכותו. והיו הסריסים מביאים את הבתולות לפני המלך ולא היו מוצאות חן וחסד בעיניו. עד שמצאו את אסתר בשושן הבירה, ומטמנת עצמה, ולקחוה על כורחה, שכך הוא אומר - 'ותלקח אסתר אל בית המלך' (ב', ח); 'ותלקח' - בעל כורחה ושלא בטובתה" ('אגדת אסתר' ב, ה). אסתר נבחרה על ידי הקב"ה שרק ממנו נבחרה על ידי אחשוורוש להיות לו למלכה. הרי לא ייתכן לחשוב כי אסתר מכל הנשים שבאו לחצר המלכות נבחרה על ידי אחשוורוש להיות לו למלכה דרך "מקרה" - הכל מהשם, והשם רקם. השם רקם כי וושתי לא תרצה להגיע למסיבת אחשוורוש. השם רקם כי אסתר תיבחר למלכה. השם רקם כי דווקא בזמן הזה בו בגתן ותרש יחרשו מזימות נגד אחשוורוש יעבור מרדכי וישמע שיחתם. השם רקם כי שנתו של אחשוורוש תנדוד והוא יקרא בספר הזכרונות שלו ודווקא בזמן הזה יגיע אליו המן ואחשוורוש יבקש ממנו להדר את מרדכי היהודי. וישנם עוד "מקרים" רבים כאלה בסיפור המגילה. כל העלילה מתרחשת אמנם לכאורה בהסתר, אולם כולה נרקמת על ידי האלוקים. בשעה שהמלך מושיט לאסתר את שרביט הזהב, הוא שואל אותה: "מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך, עד חצי המלכות וינתן לך. ותאמר אסתר, אם על המלך טוב, יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו" (ה', ג-ד). אומר על כך המהר"ל ב'אור חדש': "יבוא המלך והמן היום" - ... ראש התבות הוא השם המיוחד" (עמ' קסה). בכל המקרים בהם מוזכרת המילה "מלך" במגילת אסתר, הכוונה היא לקב"ה כי הוא המלך. וכאשר נשאלת אסתר מה תבקש, היא מבקשת שהמלך יבוא איתה, היא מבקשת את הקב"ה. אז בוודאי ברור לכל קורא את המגילה כי המעשים נעשים על ידי בני אדם והכל לכאורה תלוי במעשיהם של בני אדם, אלא שידו של המלך, מלך מלכי המלכים, הקב"ה, היא שפעלה בכל עניין ודבר במאורעות שקרו. והיכן היתה אסתר בכל הסיפור הזה, ומהי גדולתה? אמונתה הבלתי מעורערת בקב"ה והידיעה כי הגזירה הזו נעשתה מאיתו יתברך כדי לעורר את העם היהודי לתשובה, וכי על מנת לשנות אותה ולהפוך אותה, העם היהודי צריך לחזור בתשובה - זו היתה גדולתה. זו היתה מסירות הנפש של אסתר - להחזיר את העם היהודי בתשובה כדי להפוך את הגזירה.
 
למעלה