בעיני הפיצקי- חיווט נוירולוגי
הפיצקי שלי, בן 12, הוא כותב קבוע בעתון ביה"ס.
יומיים לפני יציאת המהדורה האחרונה, אמר לי:
"בעוד יומיים אני הולך לצאת מהארון".
שאלתי מה כוונתו, והוא השיב שהוא כתב טקסט בנושא חיווט נוירולוגי
ובו גם סיפר שהוא אוטיסט.
מודה שקצת דאגתי- שמא מה שכתב ישמש כלמיני ילדים נגדו,
אז שאלתי אותו האם מישהו מהצוות כבר ראה.
אמר שהמורה המרכזת את העתון וגם מורת השילוב.
כיוון שאני סומכת עליה, נרגעתי.
חיכיתי בציפייה לקרוא את הטקסט שלו.
הנה הוא לפניכם- שיניתי כמובן את שמו לפיצקי.
נדמה לי שאולי הורים שרוצים לספר לבנם/בתם על היותו/ה א"ס
ולא יודעים איך להציג את העניין, עשויים להעזר בו.
בעיני פיצקי - חיווט נוירולוגי
זהו מדור חדש,
סליחה שהשם שלו מוזר מדי, אולי אני אשנה אותו בהמשך.
במדור הזה אני אכתוב על נושאים שרוב האנשים לא מכירים כל-כך
או לא מכירים בכלל, ואני מכיר מהיכרות אישית עם הנושא.
והפעם זה יהיה על: (כמו שכתוב שבע שורות למעלה) חיווט נוירולוגי,
או "גיוון עצבי".
חיווט נוירולוגי זאת הדרך שבה המוח של בני-אדם עובד
לפי הדרך שבה הנוירונים, הסינפסות וכל מערכת העצבים פועלת.
המונח גיוון עצבי מתאר את זה שאצל אנשים שונים,
מערכת העצבים פועלת בצורה שונה,
וההבדלים בין אנשי אותה קבוצה נוירולוגית הם די קטנים.
יש אנשים "נוירוטיפיקלים" (בעברית: רגילים מוחית).
רוב האנשים הם נוירוטיפיקלים... כמובן.
יש אנשים שהם "שונים נוירולוגית", שתי הקבוצות השונות המוכרות ביותר הן:
אוטיסטים, ו"בעלי הפרעות קשב". בנוסף יש גם דיסלקטים, דיספרקסים, ועוד...
ועכשיו נעבור למסר שאני רוצה להעביר פה:
אבל רגע, אני כתבתי שאני כותב על נושאים ש"אני מכיר מהיכרות אישית
עם הנושא", אז איך הנושא הזה קשור אליי?
אז אני אסביר, אני אוטיסט.
אני חושב שזה הדבר שהכי התקשיתי לכתוב אי-פעם,
ולא בגלל שאני חושב "איזה נורא זה, אני אוטיסט",
אלא בגלל שבשיח החברתי הנוכחי אני נחשב ללא לגיטימי.
לפחות פעם בחודש, ובדרך כלל יותר, אני שומע אנשים משתמשים
במונח "אוטיסט" כמילת גנאי.
כשחיפשתי באינטרנט "אוטיזם", התוצאות שקיבלתי היו לדוגמא:
"אוטיזם היא לקות מוחית", יש איזשהו אתר שהכניס "אוטיזם"
כחלק מקטגוריית "מחלות".
רופאים שבעצם לא קשורים לאוטיזם אוהבים לפרט על "כל מה שרע באוטיזם".
ומתעלמים מזה שלאוטיסטים, כמו לכל בן-אדם,
יש דברים שהם טובים בהם, ודברים שהם לא טובים בהם, אלו פשוט דברים שונים.
באופן כוללני, ניתן להגיד שאוטיסטים פחות טובים בתקשורת
ובהבנת הנוירוטיפיקלים, ובעלי אינטיליגנציה גבוהה מהממוצע.
בין האנשים שהיו אוטיסטים: אהוד שבתאי, מפתח יישומון waze"",
הוא עדיין אוטיסט...
ואנשים שנפטרו לפני שהיה אבחון לאוטיזם (ב"תפקוד גבוה"),
אבל לפי עדויות עליהם, על התנהגותם ועל צורת חייהם, כנראה היו אוטיסטים:
יוליוס קיסר, לאונרדו דה וינצ'י, תומס אדיסון, צ'ארלי צ'פלין, אלברט איינשטיין, סטיב ג'ובס, וולפגנג אמדאוס מוצארט, ועוד...
כל האנשים הללו היו גאונים, אבל בעלי התנהגות חריגה וקשיי תקשורת.
מה שמתחבר טוב מאוד: כי גאונים אמיתיים חושבים מחוץ לקופסא,
שזאת התנהגות חריגה בהגדרתה.
והחשיבה שאוטיזם (וכל הגיוונים העצביים), שהוא חלק בלתי נפרד מהבן-אדם
וגם חלק לא שלילי, הוא לקות, וצריך לטפל בו,
מזכירה לי מצב שהיה קיים עד לפני 20 שנים בערך:
עד לא כל כך מזמן החשיבה הזאת הייתה מאוד נפוצה כלפי להט''ב,
(לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדריות/ים, ביסקסואליות/ים).
ואני מקווה מאוד שהיום כבר אף אחד מקוראיי לא חושב ככה על להט''ב,
לכן אני מתנגד לנטילת תרופות וכדומה בגלל שבן-אדם הוא שונה נוירולוגית.
אני לא חושב שלהיות שונה זה להיות חולה,
ולכן אני מתנגד ל"טיפולי ההמרה" האלו.
קודם אני דיברתי ספציפית על אוטיזם,
כי אני אוטיסט וזה הגיוון שאני הכי מתמצא בו,
אבל האמת היא שבמסר הכללי אני מתייחס לכל גיוון עצבי,
וזה המסר:
אנשים הם לא משובטים, כל בן-אדם שונה באיזושהי צורה,
ויש הבדלים גדולים שניתן לשים לב אליהם בין אנשים:
גזע, מין, נטייה מינית, ו-חיווט נוירולוגי.
אף אחד לא פחות טוב או יותר טוב רק כי הוא נולד אחר ממישהו אחר.
זהו, זה מה שרציתי לכתוב,
תודה רבה לעיתון בית הספר שנתן לי להביע את המסר הזה,
ותודה רבה לכם, הקוראים והקוראות, שללא הקריאה שלכם,
זה היה חסר משמעות להביע את המסר הזה.
תודה.
הפיצקי שלי, בן 12, הוא כותב קבוע בעתון ביה"ס.
יומיים לפני יציאת המהדורה האחרונה, אמר לי:
"בעוד יומיים אני הולך לצאת מהארון".
שאלתי מה כוונתו, והוא השיב שהוא כתב טקסט בנושא חיווט נוירולוגי
ובו גם סיפר שהוא אוטיסט.
מודה שקצת דאגתי- שמא מה שכתב ישמש כלמיני ילדים נגדו,
אז שאלתי אותו האם מישהו מהצוות כבר ראה.
אמר שהמורה המרכזת את העתון וגם מורת השילוב.
כיוון שאני סומכת עליה, נרגעתי.
חיכיתי בציפייה לקרוא את הטקסט שלו.
הנה הוא לפניכם- שיניתי כמובן את שמו לפיצקי.
נדמה לי שאולי הורים שרוצים לספר לבנם/בתם על היותו/ה א"ס
ולא יודעים איך להציג את העניין, עשויים להעזר בו.
בעיני פיצקי - חיווט נוירולוגי
זהו מדור חדש,
סליחה שהשם שלו מוזר מדי, אולי אני אשנה אותו בהמשך.
במדור הזה אני אכתוב על נושאים שרוב האנשים לא מכירים כל-כך
או לא מכירים בכלל, ואני מכיר מהיכרות אישית עם הנושא.
והפעם זה יהיה על: (כמו שכתוב שבע שורות למעלה) חיווט נוירולוגי,
או "גיוון עצבי".
חיווט נוירולוגי זאת הדרך שבה המוח של בני-אדם עובד
לפי הדרך שבה הנוירונים, הסינפסות וכל מערכת העצבים פועלת.
המונח גיוון עצבי מתאר את זה שאצל אנשים שונים,
מערכת העצבים פועלת בצורה שונה,
וההבדלים בין אנשי אותה קבוצה נוירולוגית הם די קטנים.
יש אנשים "נוירוטיפיקלים" (בעברית: רגילים מוחית).
רוב האנשים הם נוירוטיפיקלים... כמובן.
יש אנשים שהם "שונים נוירולוגית", שתי הקבוצות השונות המוכרות ביותר הן:
אוטיסטים, ו"בעלי הפרעות קשב". בנוסף יש גם דיסלקטים, דיספרקסים, ועוד...
ועכשיו נעבור למסר שאני רוצה להעביר פה:
אבל רגע, אני כתבתי שאני כותב על נושאים ש"אני מכיר מהיכרות אישית
עם הנושא", אז איך הנושא הזה קשור אליי?
אז אני אסביר, אני אוטיסט.
אני חושב שזה הדבר שהכי התקשיתי לכתוב אי-פעם,
ולא בגלל שאני חושב "איזה נורא זה, אני אוטיסט",
אלא בגלל שבשיח החברתי הנוכחי אני נחשב ללא לגיטימי.
לפחות פעם בחודש, ובדרך כלל יותר, אני שומע אנשים משתמשים
במונח "אוטיסט" כמילת גנאי.
כשחיפשתי באינטרנט "אוטיזם", התוצאות שקיבלתי היו לדוגמא:
"אוטיזם היא לקות מוחית", יש איזשהו אתר שהכניס "אוטיזם"
כחלק מקטגוריית "מחלות".
רופאים שבעצם לא קשורים לאוטיזם אוהבים לפרט על "כל מה שרע באוטיזם".
ומתעלמים מזה שלאוטיסטים, כמו לכל בן-אדם,
יש דברים שהם טובים בהם, ודברים שהם לא טובים בהם, אלו פשוט דברים שונים.
באופן כוללני, ניתן להגיד שאוטיסטים פחות טובים בתקשורת
ובהבנת הנוירוטיפיקלים, ובעלי אינטיליגנציה גבוהה מהממוצע.
בין האנשים שהיו אוטיסטים: אהוד שבתאי, מפתח יישומון waze"",
הוא עדיין אוטיסט...
ואנשים שנפטרו לפני שהיה אבחון לאוטיזם (ב"תפקוד גבוה"),
אבל לפי עדויות עליהם, על התנהגותם ועל צורת חייהם, כנראה היו אוטיסטים:
יוליוס קיסר, לאונרדו דה וינצ'י, תומס אדיסון, צ'ארלי צ'פלין, אלברט איינשטיין, סטיב ג'ובס, וולפגנג אמדאוס מוצארט, ועוד...
כל האנשים הללו היו גאונים, אבל בעלי התנהגות חריגה וקשיי תקשורת.
מה שמתחבר טוב מאוד: כי גאונים אמיתיים חושבים מחוץ לקופסא,
שזאת התנהגות חריגה בהגדרתה.
והחשיבה שאוטיזם (וכל הגיוונים העצביים), שהוא חלק בלתי נפרד מהבן-אדם
וגם חלק לא שלילי, הוא לקות, וצריך לטפל בו,
מזכירה לי מצב שהיה קיים עד לפני 20 שנים בערך:
עד לא כל כך מזמן החשיבה הזאת הייתה מאוד נפוצה כלפי להט''ב,
(לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדריות/ים, ביסקסואליות/ים).
ואני מקווה מאוד שהיום כבר אף אחד מקוראיי לא חושב ככה על להט''ב,
לכן אני מתנגד לנטילת תרופות וכדומה בגלל שבן-אדם הוא שונה נוירולוגית.
אני לא חושב שלהיות שונה זה להיות חולה,
ולכן אני מתנגד ל"טיפולי ההמרה" האלו.
קודם אני דיברתי ספציפית על אוטיזם,
כי אני אוטיסט וזה הגיוון שאני הכי מתמצא בו,
אבל האמת היא שבמסר הכללי אני מתייחס לכל גיוון עצבי,
וזה המסר:
אנשים הם לא משובטים, כל בן-אדם שונה באיזושהי צורה,
ויש הבדלים גדולים שניתן לשים לב אליהם בין אנשים:
גזע, מין, נטייה מינית, ו-חיווט נוירולוגי.
אף אחד לא פחות טוב או יותר טוב רק כי הוא נולד אחר ממישהו אחר.
זהו, זה מה שרציתי לכתוב,
תודה רבה לעיתון בית הספר שנתן לי להביע את המסר הזה,
ותודה רבה לכם, הקוראים והקוראות, שללא הקריאה שלכם,
זה היה חסר משמעות להביע את המסר הזה.
תודה.
