בעיקבות הפציעה של צ'נג פיי

[אמא לה3]

בעיקבות הפציעה של צ'נג פיי

יו"ר איגוד ההתעמלות הסיני ביקש מהFIG לבדוק האם הדרישה בהשגת דרגות הקושי הגבוהות בעצם פוגעת במתעמלות, הוא ציין בדרישתו את המתעמלים: סקרמון, בקי דאוני, המבושן ועוד, אשר סבלו בשנתיים האחרונות מפציעות דומות.
(בבקשה, ציין היו"ר הסיני כי המתעמלת נפצעה למרות הקרסול שהיה חבוש ומוגן)
מה דעתכם? האם הדרישות גבוהות מדי ועל כן נגרמות הפציעות?

 

[נועה חורש]

לא יודעת

מצד אחד, אין ספק שאם צ'נג פיי לא הייתה מבצעת קפיצות בדרגת קושי גבוהה היא לא הייתה נפצעת. וגם לא הייתה זוכה.
מצד שני, אני לא בטוחה שהתפקיד של הוועדה שקובעת את דרגות הקושי של תרגילים בחוקה הוא לשמור על בריאותן של המתעמלות. זה יותר התפקיד של המאמן. חלק מהמתעמלות לא נפצעות וחלק כן, זה תלוי באיכות ובלוגיקה של האימונים ובגנטיקה של המתעמלת. מתעמלות עם גידים חזקים וגמישים כן יכולות לקפוץ קפיצות בדרגת קושי גבוהה ולנחות בשלום.
נוסף על כך, הפציעה נגרמת עקב חזרות מרובות של קפיצות עוצמתיות- גבוהות וחזקות. אין משמעות למה שנעשה באוויר- אם זה בורג אחד או שניים וחצי, העומס על הגיד הוא בנחיתה. לכן גם אם דרגת הקושי תרד, לצערי אני לא חושבת שזה ישנה את כמות הפציעות, תדירותן או חומרתן.

 

[durd]

מצד שני..

כל זה נכון, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמהמתעמלות נדרש להגיע לרמת קושי גבוהה כדי שיוכלו להגיע לטופ וכדי לזכות. הן נדרשות להעלות את רמת הקושי של התרגילים שלהן, וזה דוחף אותן וכנראה גם את המאמנים לבצע תרגילים שמסוכנים להן, ואולי עדיין לא מתאימים להן. ואז הן נפצעות, ונגרמות יותר ויותר פציעות. אני לא יודעת בקשר לחומרת הפציעות כי אני לא ממש מבינה בזה, אבל בקשר לכמות הפציעות ולסיבה אני מסכימה עם היו"ר.