מניסיוני
זה נעוץ עמוק בפרדיגמות של החברה. חלק גדול מן הנשים מתחתנות טרם הן מגיעות לעצמאות: כלכלית ואישיותית. לא רק שהחברה לא מעודדת נשים להיות עצמאיות, בהקשר של הכנה למסגרת זוגית החברה מעודדת נשים להיות תלותיות!!! זה מתחילה בכך שמי שמקבל עדיפות על הרכב כשהוא יוצא לדייט זה הבן ולא הבת, כי מסתמכים על כך שבן-הזוג שלה לדייט יאסוף אותה מהבית. מזה נובע, גם ישלם עליה (אז אמא/אבא לא צריכים לתת לה כסף עבור שניים) וגם יחזיר אותה וכו'. לנשים שלא מצליחות מבחינת מקצועית ישר מציעים את האלטרנטיבה של תתפסי חתן מבוסס. לגברים אין אלטנרטיבה כזאת, אלא ההפך -- אתה גבר בלי מקצוע או בלי עבודה מסודרת? מי בכלל תסתכל עליך??? כששאלתי נשים מסויימות בדייט ראשון, אם יש לה עתיד במקצוע שלה, אפשרויות קידום, מה השאיפות שלה -- הרבה פעמים ראיתי הרמת גבה. הן לא רגילות שבוחנים אותן לקשר לפי קריטריונים כאלה. הייתה למשל מישהי שהתחלתי איתה לפני איזה שנתיים. היא הייתה מבוגרת ממני בכמה שנים, והעלתה גיחוך שהבינה שמי שהתחיל איתה צעיר ממנה. אחר כך, היא התפארה בכך שהיא לומדת לתואר שני. שאלתי אותה מי מממן לך את הלימודים? ההורים. והאם אי פעם גר מחוץ לבית ההורים? בשביל מה, היא ענתה. יום אחד כשאמצא בן-זוג אעבור לגור איתו לבד. אולם, חלק גדול מהנשים בכלל לא זוכות אפילו להמשיך את הלימודים לפני החתונה. חלק מהן מחונכות שהגבר שהן יתאהבו בו, הוא-הוא בן זוגן לכל החיים. בעצם מחנכים חלק מהנשים "תפסת מישהו שבאמת מסכים להתחתן??? תקפצי על המציאה בשתי ידיים, מי יודע מתי תהיה לך עוד הזדמנות כזאת!!!". אם הוא "מסודר", על אחת כמה וכמה! תלותיות היא למשל אחת הסיבות שאישה מוצאת את עצמה מתוסכלת במערכת נישואין. בלי שהיא שמה לב, רוב הנטל של עבודות הבית נופל עליה (גם אם היא עובדת), ההכנסה שלה היא בד"כ הנמוכה יותר, ולפעמים נמוכה בהרבה. הבעל שהרבה פעמים בכיר יותר מבחינה מקצועית (ובמהלך השנים מתקדם בקריירה שלו מהר יותר ממנה) מרגיש "חשוב יותר", "נחוץ יותר" וזה משליך על מערכת היחסים לדעתי. באיזה מקום, זו הדרך של אישה להתמודד עם מערכת שמראש בנוייה נגדה. שמחתי להכיר גם דור חדש של נשים. נשים שהן רווקות בגיל 30, ואומרות "אני בכלל לא בשלה לילדים, לא מרגישה שבא לי לחתל עכשיו תינוקות". לפני 20 שנה היו מושיבים בחורה כזאת, ומתחילים להסביר לה שהאהבה לחיתולים באה עם הלידה... שאף גבר לא ירצה אותה לפני שהיא תגיד ג'ק רובינזון וכו' אני מאמין שבסביבות גיל 30 אישה מגובשת הרבה יותר מבחינת תובנות על החיים, עצמאיות ואישיות. היא מגיעה לרמה שליטה טובה יותר בחיים שלה, ומשם ההחלטה שלה לגבי כניסה או אי-כניסה למערכת זוגית, תבוא מעמדת כוח טובה יותר, ועל כן תהיה החלטה מושכלת יותר, וקונפורמיסטית פחות.