בעית אהבה וביטחון בקשר

[superwoman1]

בעית אהבה וביטחון בקשר

יש לי בן זוג (אנחנו משפחה מורכבת בפרק ב' -- שלי , שלו , שלנו ) .לאחרונה יש לא מעט ויכוחים ואנחנו יורדים לתהומות הגועל בכל מריבה . אני לא מהססת להזכיר פרידה .ולא כאיום אלא כי אני אימפולסיבית ובלהט הויכוח אכן מתכוונת לכך.אנחנו מתווכחים ממש נמוך כאילו לא היינו זוג . כל אחד עומד ורוצה לצאת צודק כאילו העולם תלוי בכך . כל האמפטיה נעלמת ואנחנו שני זרים גמורים . הבעיה היא אח"כ , כיצד חוזרים למצב של לפני ... כל כך הרבה זמן עד שהפצע מגליד, אם בכלל .ככה אצל כולם ? כולנו רבים כך ? ולבעיה החמורה יותר , גם בזמנים טובים אני לא "מרגישה" או "יודעת" שאני אהובה . ואני לא מדברת על הפוצי מוצי , פרפרים של תחילת קשר .אלא שיש לי בית , מצאתי את מקומי ואת האדם שמקבל אותי ,אוהב ורוצה אותי למרות , ולא בגלל . האם זהו חוסר ביטחון שלי ? האם בכלל אפשר להרגיש ביטחון מוחלט ? ואולי אין לנו התאמה בסיסית , כי אני כל כך צריכה את ההרגשה הזו ובן הזוג לא יכול/רוצה לתת ?אני אפילו לא יודעת לשים במילים את התחושה הזו , אני לא מרגישה שאני האדם החשוב בחייו , אלא רק פונקציה ...להחזיק את המסגרת . גם כשהוא אומר לי : אני אוהב אותך , אני לא מרגישה שהוא אוהב אותי . ... אני פשוט לא מצליחה להרגיש !!! הצילו ............ אותי מעצמי .

 

[רגע אמדוד לי]

המממ -

אומרים שבשעת כעס לא שופטים אדם... אז אומרים.. אני אישית מאמין שאותם הדברים שנאמרים מתוך כעס (ולא מתוך עצבים - ויש הבדל עצום בין השניים) הם הדברים הכי נכונים שיוצאים מהמקום הכי עמוק שלנו. את מציגה כאן כמה בעיות - בעיה של ויכוחים - שיש לכולם ולמען האמת - טוב שכך - זוג שלא רב מדיי פעם מאותת על זוגיות בעייתית - או שמישהו מהצדדים מתפשר יותר מדיי או שמישהו מהצדדים אדיש יותר מדיי... הבעיה היא כשהויכוחים הופכים לשיגרה. אבל נשים את זה בצד לרגע, את מדברת על חוסר בטחון או חוסר שייכות למקום שאת נמצאת בו - מעיין הרגשה של "ברירת מחדל" - שכולם עוברים את ההרגשה הזו בשלב מסויים בחיים. מערכת יחסים ואהבה הם דברים שצריך להניע אותם כל הזמן כי אחרת הם יעצרו ויעמדו במקום - אז אולי מדובר בתקופה שכזו, אולי מדובר בלחצים חיצוניים של שניכם (עבודה, משפחה וכו'..) ואולי באמת מדובר במשהו אמיתי - והאנרגיה שמניעה את היחסים שלכם נגמרה. במצב שאת נמצאת כרגע לא תוכלי לדעת מה בדיוק הסיבה - גם כי האוירה טעונה וגם כי הסביבה שלך לא מאפשרת את זה. את התשובה לשאלה הזאת צריך לפתור בתנאים אחרים : קודם כל תשאלי את עצמך אם זה הבן-אדם שאת רוצה להיות איתו - אבל באמת - תנסי להזכר בסיבה המקורית שאת איתו, באותם רגעים יפים וטובים - אם התשובה שלך לעצמך תהיה ש"כן - זה האדם בשבילי" - אז קחי אויר, תרגעי ותשאלי אותו אם מתאים לו איזה ספ"ש רגוע במקום רחוק, רחוק מהמשפחה המעורבת שלכם, רחוק מהעבודה ובעיקר רחוק מכל הבלגאן שסובב אותכם. שם, בסביבה נקייה יותר מלחצים - תראי אם עדיין ישנה הרגשת אהבה ורצון להיות ביחד - ואם היא קיימת אז דברו בינכם ותנסו להבין מה היא באמת הבעיה- ורק אז לנסות לפתור אותה - בלי כעס, בלי עצבים, בלי מטענים מהעבר. אחרי זה - יהיו לך תשובות הרבה יותר ברורות - או לכאן או לכאן.... ותדעי אם מדובר כאן בבעיית חוסר בטחון שלך בלבד או משהו עמוק יותר. חג עצמאות שמח

 

[צאצי]

אני מסכימה עם כל מילה

בתוך עצמך שאת לבד - מה את מרגישה ?

 

[אפולוניה1]

ובכן....

אני בטוחה שיש בבן הזוג שלך גם צדדים טובים שבגללם למעשה התאהבת בו ואין זוג שלא רב ומריבה כמובן זה דבר לא נעים ולפעמים כל הג'יפה יוצאת אך צריך לדעת גם איך לריב ולסגל דרכים לשליטה עצמית כדי לא להיגרר לאלימות מילולית -לדעתי יש מקום לעזרה מקצועית - דהיינו טיפול זוגי - קשה מאוד לטפל במצב בלי מגשר חיצוני שיעשה סדר ויפתח ערוצים טובים לתקשורת גם בנושא של ההרגשה האישית שלך עליך לפזר את העננה שחוצצת בינכם ולשים את הקלפים על השולחן ואין לי ספק שטיפול זוגי יבהיר את הדברים ותדעי היכן את עומדת.

 

[magenta73]

יש לריב ויש לריב

לרדת נמוך, בכוונה תחילה לפגוע, זה לא פייר. ולא בריא. אני כבר כתבתי לך, שלדעתי את מגיעה לריבים שכאלה, רק בשביל להוציא ממנו סוג של רגש. כבר כתבת שאת מניפולטיבית. וכתבת שאת לא מרגישה שהוא אוהב... ולכן, אולי את חושבת שבלהט המריבה... יבואו רגשות "חזקים". זו לא הדרך. אני גם לא הבנתי למה את לא מרגישה נאהבת. האם זה בגללך, הגללו, בגלל התקשורת בניכם?... אולי באמת כדאי ללכת לייעוץ. עדיין, ילדים מעורבים בעסק. וזה רגיש. מאוד. בהצלחה.