בעלי בקורס קצינים

[liatsa2]

בעלי בקורס קצינים

יש לנו ילדה בת שנה ושמונה חודשים, בעלי יצא לפני כחודש לקורס קצינים (חוזר לשישי שבת) מאז היא מרביצה לי בוכה בכניסה לגן (היא בגן מגיל 4 חודשים), בוכה ומתעצבנת מכל דבר, היא כועסת הרבה, דברים שבעבר לא קרו, כל פעם שמישהו דופק בדלת היא מתלהבת ושמחה וכשהיא רואה שזה לא אבא שלה היא מתאכזבת ומתחילה לבכות ורוצה על הידיים ולא עוזבת אותי כ 20 דקות.אני מדברת איתה על אבא אנחנו עושים שיחות וידיאו כדי שהיא תראה אותו, כשאבא שלה חוזר היא כל כך מאושרת. מאוד קשה לדעת שקשה לה. (גם לי קשה). מה אני יכולה לעשות כדי שלעזור לה. כדי שתישאר בגן בלי לבכות. שלא תרביץ לי.שלא תכעס. שלא תתאכזב כל פעם שמישהו מגיע הביתה. תודה ליאת

 

[עינת גבע]

נשאלות השאלות...

ליאת שלום רב, את קושרת את העדרותו הזמנית של אבא להתנהגות הילדה. יתכן. יחד עם זאת, נשאלת השאלה איך את מגיבה לבכי? להתפרצויות? למכות? יש קשר הדוק בין התגובות שלך לבין התנהגות הילדה. איך את מרגישה כלפיה? האם את מרחמת עליה? מבינה אותה? כועסת עליה? ההדינאמיקה שמתרחשת ביניכן בימים אלה היא המפתח להבין את המצב ולנסות למצוא דרך להקל עליכן. בברכה, עינת גבע , יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[liatsa2]

תשובה לשאלות

עינב, קודם כל תודה על תשובתך. כשהיא בוכה לפעמים אני מגיבה ולפעמים לא, תלוי בבכי, אם זה בכי בכוח אני לא מתייחסת כל כך אבל היא זה בכי עצוב כמו בבקרים בגן אני באה אליה מחבקת אותה, הולכת איתה למשחקים, מסתובבת איתה בגן כ 10 דקום למרות שאני ממהרת לעבודה. להתפרצויות ולמכות אני כועסת, אני אומרת לה נונונו ואמא כועסת ושאסור להרביץ. לגבי מה שאני מרגישה כלפיה, אני גם מרחמת עליה וגם מבינה אותה. היא כל כך קטנה, מעניין אותי לדעת מה עובר לה בראש.

 

[עינת גבע]

מספר קווים מנחים...

שלום רב, בהתנהגותך הגלויה והסמויה את מעבירה לילדה מסרים. במידה מסויימת אפשר לומר שאת אפילו "שותלת לה מחשבות " ובכך " מעבירה אליה את רגשותייך" . מספר קווים מנחים: 1. חשוב שהתגובות שלך אליה יהיו עקביות, אחרת את מבלבלת אותה. 2. הילדה לומדת שכדאי לה להיות עצובה- בכי עצוב מפעיל אותך ומגייס אותך . 3. נסי לתת לה התיחסות רבה כשהיא עליזה ושמחה. למקד ולשקף את ההתיחסות שלך להלכי הרוח הטובים שלה. ולצמצם התיחסות להפגנת העצב ( או העצב כפי שאת מפרשת אותו). 4. האם הכעס להתפרצויות ולמכות מכחיד את ההתנהגות? התשובה כנראה , לא. כי את מספרת שזהו דפוס שחוזר על עצמו. 5. כעס משרת רק את הכועס. 6. הילדה זקוקה לאמפאטיה. 7. תוכלי למשל, להודיע לה מראש שכאשר היא תכה את תתרחקי. אנחנו יכולים לדבר בלשון אני ולפעול. עליהם אין לנו שליטה. רק היא יכולה להחליט אם היא מפסיקה להתפרץ. 8. במקום לומר מה אסור אצלכם תאמרי מה מותר. המילה אסור פועלת כמו :" מים גנובים ימתקו". 9. ואחרון, מזמינה אותך להחליף את הרחמים ברגש אחר. למה? א. כי הילדה לא מסכנה ותחושת רחמים מספרת לה שהיא מסכנה ומקבעת אותה בנישה זו. ב.לילדה יש את אימא וזה מספיק טוב. מקווה שנתתי לך כיווני מחשבה... עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[liatsa2]

תודה

עינב שוב תודה על הקווים המנחים אני אפעל לפיהם. אני מוכרחה לציין שיש לנו הרבה רגעים יפים ביחד, אנחנו שרות ורוקדות, משחקות, מדגדגות אחת את השניה. יש הרבה גם רגעים טובים. מבטיחה להפסיק לרחם עליה. היא באמת ילדה מקסימה חכמה, ופיקחית, ואין צורך לרחם עליה. שוב תודה

 

[עינת גבע]

אני מצפה ומחכה לשמוע עדכונים ...

שאלות נוספות יתקבלו בשמחה עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.