בעלי חולה באלצהיימר בשלב מתקדם
שלום לכם פורום נפלא, בעלי חולה באלצהיימר ונמצא כבר בשלב מתקדם של המחלה. אני כבר שנתיים קוראת סמויה בפורום ודי מכירה את הנפשות הפועלות בו מתוך קריאה כמובן. עד עכשיו עקבתי אחר הפורום ובעיקר למדתי. לא הרגשתי שיש לי מה לתרום ולכן לא השתתפתי ממש. לאחרונה הרגשתי צורך להגיב ואני מרגישה כאילו ש"התפרצתי" לפורום לפני שהצגתי את עצמי כאשר הגבתי בנושא ריספרדל. הרגשתי שאני מכירה את הנושא ולכן הגבתי ואני מתנצלת שעשיתי את זה לפני שהצגתי את עצמי. אז היום החלטתי ליצור היכרות ולספר לכם עלי בהקשר למחלה. בעלי חולה כבר כמה וכמה שנים. בשנים הראשונות הוא הצליח להסתיר את המחלה ולשטות בנו ואני שלא הכרתי את המחלה עד אז לא העלתי בדעתי מה קורה. רק כאשר כבר אי אפשר היה להסתיר והסימפטומים היו ממש בולטים הוא הסכים שניגש לאיבחון ואכן הוא אובחן כחולה באלצהיימר. בשנתיים האחרונות הוא מבקר במרכז יום רגיל, לא לתשושי נפש, והשתלב שם מצויין. הוא אהב מאוד ללכת לאחר ההסתייגויות הראשוניות כמובן, ובמרכז היום גם אהבו אותו. הוא מאוד דומיננטי והיה שם למרכז ההתעניינות והאהבה של הקשישים וגם של העובדים. היום, לצערי, הוא במצב של התדרדרות קשה וכבר אינו מתאים למרכז יום רגיל. (מבחינת התפקוד היומיומי הוא כמעט ולא מתפקד, מלבד היכולת לאכול לבד ולדבר. כושר הדיבור שלו עדיין לא נפגע, אבל מלבד זאת, הוא פשוט לא מתפקד בכלל). עליו לעבור למרכז יום לתשושי נפש או לבית אבות. כבר ביקרתי במקום נחמד באזור שלנו שקיבלתי עליו המלצות אבל אני מרגישה שאנחנו עדיין לא "שם". גם הוא מבחינת מצבו וגם אני מבחינת המוכנות שלי לפרידה ממנו. אז בינתיים אני דוחה את זה. אבל צריך למצוא לו מרכז יום לתשושי נפש. ביישוב שאנו גרים יש מרכז כזה אבל אני חושבת שמבחינת האוכלוסייה (מוצא) הוא לא כל כך מתאים לו, למרות שנאמר לי שהמקום מאוד מוצלח וחם ומהווה מודל למרכזים אחרים, עדיין לא ביקרתי בו, אני מוזמנת לבקר בו אחרי ראש השנה. אפשרות אחרת היא במרכז אחר שנמצא במקום כפרי, מחוץ ליישוב שלנו, שהאווירה בו מאוד פסטורלית ונינוחה, גם בו עוד לא ביקרתי (הכל עוד חדש, קרה רק לפני יומיים) גם בו אבקר אחרי החג, אבל תהיה לי בו בעיה של הסעה.המקום אינו מממן הסעה לתושבים מחוץ ליישוב. אז אני מאוד מתלבטת ומוטרדת בימים אלה בעניין זה.בינתיים הוא ימשיך במרכז היום הרגיל עד שנמצא לו מקום מתאים. לא ציינתי שהוא מרבה בנפילות. לפני שנתיים שבר את עצם הירך בנפילה לא מוצלחת. לפעמים הוא נופל בבית ואינני מצליחה להרים אותו ויש לקרוא לעזרה. כמו כן מבחינה לבבית הוא נמצא בפרפור פרוזדורים מתמשך ואינו יכול לקבל את התרופה קומדין, בגלל הנפילות. אז הוא רק בהשגחה. עלי לציין שבעקבות המחלה נקלענו לבעיות כלכליות חמורות מאוד (מאחר ובעלי קיבל החלטות שגויות בקשר לעסקיו) ונקלענו למצב של הוצאה לפועל ובעיות משפטיות, (אני מוניתי לאפוטרופוס שלו) אבל כרגע אין לנו אפשרות לממן נסיעות יומיות למרכז יום שיסתכמו בכ-80 ש"ח ליום. סליחה אם הלאיתי אותכם, פשוט הרגשתי שעלינו לעשות הכרה זו מאחר ואני כבר מכירה את כולכם מהשתתפות סמויה בפורום. בהזדמנות זו אני מאחלת לכולם שנה טובה, ובעיקר שנת בריאות טובה. הלוואי ותימצא התרופה שתוכל לעזור ליקירינו ולהקל עלינו בשנה הבאה.
שלום לכם פורום נפלא, בעלי חולה באלצהיימר ונמצא כבר בשלב מתקדם של המחלה. אני כבר שנתיים קוראת סמויה בפורום ודי מכירה את הנפשות הפועלות בו מתוך קריאה כמובן. עד עכשיו עקבתי אחר הפורום ובעיקר למדתי. לא הרגשתי שיש לי מה לתרום ולכן לא השתתפתי ממש. לאחרונה הרגשתי צורך להגיב ואני מרגישה כאילו ש"התפרצתי" לפורום לפני שהצגתי את עצמי כאשר הגבתי בנושא ריספרדל. הרגשתי שאני מכירה את הנושא ולכן הגבתי ואני מתנצלת שעשיתי את זה לפני שהצגתי את עצמי. אז היום החלטתי ליצור היכרות ולספר לכם עלי בהקשר למחלה. בעלי חולה כבר כמה וכמה שנים. בשנים הראשונות הוא הצליח להסתיר את המחלה ולשטות בנו ואני שלא הכרתי את המחלה עד אז לא העלתי בדעתי מה קורה. רק כאשר כבר אי אפשר היה להסתיר והסימפטומים היו ממש בולטים הוא הסכים שניגש לאיבחון ואכן הוא אובחן כחולה באלצהיימר. בשנתיים האחרונות הוא מבקר במרכז יום רגיל, לא לתשושי נפש, והשתלב שם מצויין. הוא אהב מאוד ללכת לאחר ההסתייגויות הראשוניות כמובן, ובמרכז היום גם אהבו אותו. הוא מאוד דומיננטי והיה שם למרכז ההתעניינות והאהבה של הקשישים וגם של העובדים. היום, לצערי, הוא במצב של התדרדרות קשה וכבר אינו מתאים למרכז יום רגיל. (מבחינת התפקוד היומיומי הוא כמעט ולא מתפקד, מלבד היכולת לאכול לבד ולדבר. כושר הדיבור שלו עדיין לא נפגע, אבל מלבד זאת, הוא פשוט לא מתפקד בכלל). עליו לעבור למרכז יום לתשושי נפש או לבית אבות. כבר ביקרתי במקום נחמד באזור שלנו שקיבלתי עליו המלצות אבל אני מרגישה שאנחנו עדיין לא "שם". גם הוא מבחינת מצבו וגם אני מבחינת המוכנות שלי לפרידה ממנו. אז בינתיים אני דוחה את זה. אבל צריך למצוא לו מרכז יום לתשושי נפש. ביישוב שאנו גרים יש מרכז כזה אבל אני חושבת שמבחינת האוכלוסייה (מוצא) הוא לא כל כך מתאים לו, למרות שנאמר לי שהמקום מאוד מוצלח וחם ומהווה מודל למרכזים אחרים, עדיין לא ביקרתי בו, אני מוזמנת לבקר בו אחרי ראש השנה. אפשרות אחרת היא במרכז אחר שנמצא במקום כפרי, מחוץ ליישוב שלנו, שהאווירה בו מאוד פסטורלית ונינוחה, גם בו עוד לא ביקרתי (הכל עוד חדש, קרה רק לפני יומיים) גם בו אבקר אחרי החג, אבל תהיה לי בו בעיה של הסעה.המקום אינו מממן הסעה לתושבים מחוץ ליישוב. אז אני מאוד מתלבטת ומוטרדת בימים אלה בעניין זה.בינתיים הוא ימשיך במרכז היום הרגיל עד שנמצא לו מקום מתאים. לא ציינתי שהוא מרבה בנפילות. לפני שנתיים שבר את עצם הירך בנפילה לא מוצלחת. לפעמים הוא נופל בבית ואינני מצליחה להרים אותו ויש לקרוא לעזרה. כמו כן מבחינה לבבית הוא נמצא בפרפור פרוזדורים מתמשך ואינו יכול לקבל את התרופה קומדין, בגלל הנפילות. אז הוא רק בהשגחה. עלי לציין שבעקבות המחלה נקלענו לבעיות כלכליות חמורות מאוד (מאחר ובעלי קיבל החלטות שגויות בקשר לעסקיו) ונקלענו למצב של הוצאה לפועל ובעיות משפטיות, (אני מוניתי לאפוטרופוס שלו) אבל כרגע אין לנו אפשרות לממן נסיעות יומיות למרכז יום שיסתכמו בכ-80 ש"ח ליום. סליחה אם הלאיתי אותכם, פשוט הרגשתי שעלינו לעשות הכרה זו מאחר ואני כבר מכירה את כולכם מהשתתפות סמויה בפורום. בהזדמנות זו אני מאחלת לכולם שנה טובה, ובעיקר שנת בריאות טובה. הלוואי ותימצא התרופה שתוכל לעזור ליקירינו ולהקל עלינו בשנה הבאה.