בעלי לא חוזר הביתה..

[טאו טאו3]

בעלי לא חוזר הביתה..

הי כולם, מקווה שזה הפורום הנכון להתלונן בו ולשמוע דעה..
בעלי עובד קיבל תפקיד חדש לפני מספר חודשים שכולל מגע עם ארה"ב. מאז שקיבל את התפקיד פשוט נעלם. חוזר באזור 22:00 הביתה. יש לנו ילד בן 3 ואני בהריון.
בבקרים הוא לפעמים שם את הקטן בגן ובגדול למעט הבור הזה הוא כן מנסה לעשות בבית (למשל שוטף את הבית בשישי). ההריון עובר עליי קשה, ואני ממש מצפה ממנו שיהיה יותר נוכח גם על חשבון העבודה- אני לא אומרת לו את זה, אני רק דואגת שהוא ידע כמה רע אני מרגישה. זה מכעיס אותי מאוד שהוא מעדיף את העבודה. אמרתי לו שאני מקווה שהוא מבין שהוא צריך להחליף תפקיד לפני הלידה- כי אז אני בבוודאי אזדקק לעזרה, בהתחלה הוא לא ענה. והשבוע הוא אמר שהוא לא יחליף תפקיד אבל הוא יגרום לזה לעבוד.
באמת שאין לי כבר כוחות. אני עובדת ולומדת לתואר ראשון נוסף. גם אז הוא אמר שזה יסתדר ובסוף הוא מפיל את כל המעמסה עלי ועל ההורים שלו ככל שהוא יכול. הוא ממש לא היה כזה עד עכשיו ואני מאוכזבת וכועסת. בוא נגיד נוכח הנסיבות הייתי ממש שמחה אם הייתי מצליחה לפחות להשלים עם המצב ולא לכעוס ולהיות מתוסכלת כי זה עיקר הקושי שלי.
כל תגובה תתקבל בברכה

 

[מהורער נפשיט]

אני לא

יודע מה האופציות ומצבכם הכלכלי,
אבל בגדול הכל בחיים זה עניין של סדרי עדיפויות ,
לא כדאי לרמוז , פשוט לשבת לדבר ולומר מה מפריע לך בדיוק , ומה את מצפה שיקרה ...
ולקוות שהוא יהיה שותף יותר אטרקטיבי לכשיוולד הילד, כי לעשות ילדים זה קל מאוד, לגדל אותם במשותף זה סיפור אחר.
בהצלחה.

 

[טאו טאו3]

תודה על התשובה

מצבנו הכלכלי אוביקטיבית מעולה, רק שהוא מרגיש "שאפשר יותר" וזה יהיה נכון גם אם הוא ירוויח 50,000 נטו לחודש (לגבי החלפת תפקיד הכוונה הייתה באותה החברה- כי די קל להתנייד שם).
מניחה שאתה צודק ואני צריכה להיות יותר ברורה- למרות שהגדרה ברורה של הציפיות שלי לאחרי הלידה עלולה לשים אותנו במצב לא נעים כי אני מניחה שהוא יסכים להגיע בשעה X ולא יגיע.

 

[ד ר ל י]

אבל אם טוב לו בתפקיד הזה?

אני קצת מרחמת עליו האמת שאם הוא הגיע לתפקיד שכיף לו ומעניין לו, הוא יצטרך לוותר עליו.
מצד שני אני מבינה שגם לך קשה. אבל זה לא שהוא חוזר ב- 22:00 כל השבוע, זה בטח שני עד חמישי, לא? אז ארבעה ימים בשבוע קשה לך.
הוא מרוויח יופי ואת והילד נהנים מזה, זה כמו שאת משקיעה מעצמך גם בשביל המשכורת הזאת.
אם הוא מרוויח כל כך טוב, למה לא לקחת מטפלת או עוזרת?

 

[מהורער נפשיט]

כן , אבל ..

בגישה כזו , למה להתחתן בכלל?
אפשר פשוט לחיות בזוגיות ללא מחוייבות וללא פשרות ...ולעשות ילד דרך מבחנה, יש קריירה ויש משפחה,
וצריך לדעת לשלב בין הדברים.

להגיע כל יום בעשר בלילה לבת זוגתך , לתת נשיקת לילה טוב ילד /לה ולא לראות את ילדיך <כן "רק ארבע פעמים בשבוע">, ברגעים שלא יחזרו לעולם ולהלקות את עצמך בעתיד שאתה אידיוט גמור והעדפת קריירה כל פניהם .לטעמי לפחות זה אולי לחיות בכלוב של זהב מבחינתה <כי ההרגשה הזו תגיע>, ומבחינתו חוסר התחשבות , לא מעבר לכך

ואנחנו כבר יודעים היטב איך מסתיימים או מתקיימים הנישואים האלה .

 

[ד ר ל י]

זאת צריכה להיות בחירה שלו

אני עדיין לא חושבת שזה ויתור על המשפחה והעדפת הקריירה, כי עדיין נשאר הרבה זמן איכות ביחד. גם בבקרים כשהוא לוקח את הילד לגן. יכול להיות שהוא מתחיל גם מאוחר וכך יש עוד זמן איכות בבוקר.
יש גם את סופי השבוע.
יש יתרונות וחסרונות לכל דבר, ואם הבעיה היא רק הקושי שלה להסתדר לבד, אז הייתי מציעה לפרגן לו ולקחת עוזרת.
אם אני הייתי נהנית בעבודה הייתי מאד שמחה אם המשפחה היתה מפרגנת לי ונותנת לי לעשות את זה בלי פרצופים ובלי דרישות. אם היו מבקשים ממני לשנות את התפקיד, אולי הייתי עושה את זה בתור הקרבה, אבל בפנים הייתי נאכלת והתסכול מצטבר.
השאלה היא עד כמה חשוב לו התפקיד. אם הוא באמת נהנה ומתפתח מזה, אפשר להנות מהפלוסים ולהסתדר עם המינוסים. שהוא יעשה את הבחירה אבל בלי לחץ.

 

[מהורער נפשיט]

בנישואים

אין לא נעים ,
יש פתיחות , ואם היא לא קיימת זה מעיד על משו ,
תמיד אפשר יותר, אבל לכל דבר יש מחיר על חשבון דבר אחר.

 

[ד ר ל י]

להגדיר למישהו שעה X להגיע

זה באמת בעייתי גם לדעתי.
אני זוכרת כשעבדתי במקום עבודה כשהייתי מוגבלת וחייבת לרוץ לקחת את הילדה מהגן, כמה זה היה מלחיץ וכמה זה היה פוגע בעבודה שלי.
כשהייתי חייבת להפיל את העט בשעה מסוימת ולא משנה אם סיימתי את כל מה שאני צריכה, זה פשוט לא עשה טוב.
ולהגיע הביתה עם הרגשת אשמה שלא עמדת בזמנים זה עוד משהו שעדיף לחסוך.
לא יודעת, אני בעד לתת חופש.
אני מאמינה גם שכשתתני לו חופש אמיתי, השעות שבהן הוא לא מבלה בעבודה יהיו יותר נעימות בחברתו, כי לא יהיו בהן תסכולים ומרמורים.

 

[סיגלית 2014]

הי גם לך

בעלך קיבל תפקיד חדש שמצריך שעות של עבודה.
האם התפקיד מצריך גם נסיעות לחו"ל? האם מקום עבודה מאפשר לו להיות גמיש יותר עם השעות ולהגיע בחלקי השבוע יותר מוקדם? האם יש אפשרות לבצע חלק מהעבודה מהבית?
מה פירוש "הוא ממש לא כזה עד עכשו...."? מה לדעתך הסיבה?
ממה שאני מבינה את בהריון עם ילד, סטודנטית ועובדת. לא קל. אבל גם לעבוד יום יום עד עשר בלילה הוא דבר לא פשוט וקל.
ראשית, אני מצטרפת למה שכבר נכתב כאן: אין כמו לדבר! לא לרמוז ולא לצפות. לקבוע באחד הערבים שאתם יושבים בנחת לאחר שהשכבת את הקטן לישון, עם כוס קפה, וליידע אותו בקשיים הפיזיים והרגשיים שלך. שאת זקוקה לו שילווה אותך במהלך ההריון ושאת מרגישה רע. במקביל לשמוע ממנו גם איך הוא מרגיש בכל הסיפור הזה ואיך הוא מרגיש בעבודה.
אבל , יחד עם הרצונות שלך יש גם השיקולים הכלכליים:
אם אתם תלויים במשכורת שלו, זה מצריך טיפה את ההבנה שלך. בשישי הוא שוטף את הבית, אולי במהלך השבוע אפשר לחשוב על עזרה נוספת. לגבי זמן האיכות שלכם, נסו בסופי השבוע להנות כמה שיותר יחד.
אם בעבודה שלו יש אפשרות לקצת יותר גמישות, אולי יוכל לבוא לקראתך.

בהצלחה ומזל טוב.

 

[טאו טאו3]

אז ככה

מסכימה לחלוטין עם 'מהורער' השנים האלו יכולות לחלוף לבלי שוב. אין להן תחליף.
אגב, הייתי שמחה להשקיע עוד זמן בעבודה אבל מן הסתם- אם הוא לא מוותר- אני לא אפקיר את הבן שלי. ובכלל עזרה מבחוץ בעייני לא מהווה תחליף. אני ובעלי הבאנו חיים לעולם בשביל לדאוג להם, ללמד אותם, לאהוב אותם ולבלות איתם.
בכל אופן , דיברנו, מקווה שהגענו להבנה.. תודה לכולם..