בעלי רוצה שניסע ואני שסועה

דוטקצי

New member
בעלי רוצה שניסע ואני שסועה

צהריים טובים!!! אני מקווה שמעתה יהיה טוב,והסערה מאחורינו,אכן,היה ממש קשה-אני בוחרת להביט בהווה ולקוות לעתיד טוב. יצאנו מבית החולים,תודה לאל. המראות במחלקה הניירולוגית קשים-זה לא מקום לבחור צעיר. לעומר הוחלף הטיפול,יורדים אט אט מהדפאלפט ועוברים לקפרה-תרופה יחסית חדשה,את הטופאמקס משאירים,אני מקווה שהמעבר יעבור בשלום ובני היקר ישאר מאוזן, סך הכל התקף אחרון היה לפני חמש שנים,לא ברור לי מה גרם לחוסר האיזון,מתמקדים עכשיו בתיקון השן שנשברה,פזיוטראפיה,בדיקות mri-שמירה על הבריאות השקט והשלווה. תודה על התמיכה שאני מקבלת מכם,תודה. עומר נראה עכשיו חיוני ופחות עייף,בהחלט יש מקום לתבוע את הצבא ,התווספו לו תרופות,לא יוכל להוציא רשיון נהיגה, אני חשה בבעיות בריכוז,לעומר יש רצון והוא בעזרת השם יצליח,למרות הקשיים, יש לנו כרטיסי טיסה לפרו,עומר מקסים אומר לי :"סעי ותהני ,אמא, אל תדאגי, אני גדול ואשמור על עצמי"ואני שסועה,מה עושים?אני בדילמה, אשמח לקבל מכם עצה. רותי,,,אמא די "פולנייה
 
למעלה