בעלי שוב בדכאון

[ליאורלילי]

בעלי שוב בדכאון

היינו אמורים לצאת לסרט ואמנם ב"סרט " הזה כבר היינו , הוא מבטיח שהולכים ובסוף לא הולכים. אך הימים האחרונים מאד עמוסים , כי שוב חזרתי לעבודה ואחרי הצהריים אני רצה לסידורים גם עבור הורי וכך הוא די בודד. כנראה כבר התרגל שבפסח הייתי בבית ועכשיו הוא שוב לבד ואין לו עם מי לדבר. בקיצור , רצתי אחרי הצהריים לקופת חולים , קניות ולהורים , הכל מהר כדי שנספיק לצאת לסרט ב 7וחצי. אך כשהגעתי הביתה הוא אמר "הצביע" על מזג האוויר שזה לא מתאים לצאת, זה נשמע כמו תרוץ. אז אני בטפשותי עוד אומרת לו "חבל שלא אמרת קודם , אז לא הייתי ממהרת כל כך ויושבת קצת אצל הורי". הוא הפתיע אותי בתשובתו , הוא ניגש אלי בפרצוף עצוב ואבל ואמר לי ברצינות נוראה " את לא מבינה , אני נכה , אני נכה!!!" אני הייתי ממש בהלם, הוא אמר על עצמו כמה פעמים שהוא נכה כשהתייחס לנהיגה במכונית, אך בצורה כזו , זה לא קרה. כל כך כואב שהוא לא רוצה לספר מה הוא מרגיש , הוא היה רוצה שאהיה איתו כל היום וזה לא אפשרי וזה נורא מתסכל. אני נקרעת מכל המחויבויות שיש לי ומחר לא הולכת כלל לעבודה כי יש לי סידורים להורים ועוד עניינים שלי, כך שלפחות נאכל יחד ארוחת בוקר ובערב מחר נלך לחתונה של חבר קרוב ואני מקווה שמצב רוחו בבוקר ישתפר. ג'סטמי יקרה , אני מקווה שבכל זאת נלך לסרט "מיסטר בין" , אולי בשבוע הבא, אסור להתייאש. לילה טוב לכולם, חיבוקים לכל האנשים היקרים כאן, טובה

 

[ענתי44]

טובלה יקרה../images/Emo24.gif

כל כך הרבה מוטל על כתפיך. אני שולחת לך חיבוק של כוח. מתפללת בשבילך שיהיה לך תמיד הכוח והסבלנות לעבודת הקודש שאת עושה וטיפלה זמן גם לעצמך. לא קל לו לבעלך. הוא לא מסוגל להבין שהיית בבית בגלל חופשת פסח. ושאת חוזרת לשיגרה. הוא לא יכול לקחת פסק זמן מהאלצהיימר. פעם הוא היה אדם עצמאי עם מישרה מכובדת ומעמד. עם אישה וילדים. איש שעשה הכל בעצמו.... ועכשיו? כמו שהוא מסביר את מה שהוא מרגיש "נכה"... הוא זקוק למסגרת. לסיבה לקום בבוקר. להרגיש מועיל. זה מה שיעשה את ההבדל. בערב הסדר, אמא היתה עצובה כי היא " נכה" כדברי בעלך, איך שנתנו לה משימה חשובה לקלף תפוחי אדמה רתוכים לסדר השתנה מצב רוחה. היא הרגישה מועילה. היתה לה מטרה. היא עשתה את זה בשעה, התעייפה וגם פיספסה פה ושם. הרי האלצהיימר לא מאפשר לה להיות כמו פעם, אבל היה לה רוגע זמני. חייבים למצוא פתרון לחולים בגיל הצעיר!!!!!!!!!! אני מקווה שג'רי קורא את הפורום, ושירים את הכפפה. ובינתיים, תחזיקי מעמד יקירה. ואת תראי שבעלך יתאושש ותלכו ביחד לסרט.

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifבאמת צריך להציל את הצעירים

בזמן האחרון מתרבים הצעירים במחלה ויושבים בבתים באפס מעשה והמחלה מתקדמת יותר מהר ממה שחושבים ואין כל תוכנית בשבילם, עד מ ת י ??.................מר ג'רי עשה משהו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הההההההצצצצצצצצצצצצצייייייייללללללללללללוווווווווווווווווווווווווווו

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifטובה'לה האם יש לו כדורים

נגד הדיכאון? אם הוא אומר שהוא נכה ,תגידי לו אז מה? יש הרבה נכים זה לא מחלה שרואים ומתביישים , תקתני לו את המחשבה כשהוא אומר נכה הוא לוקח את המילה נכה ועושה ממנה פיל,לכן הוא מדוכא, אפשר לומר לו העיקר שאתה מתפקד בכל הגוף, אתה יכול ללכת ולצאת לראות פרחים עצים שמש שמים וכו' תראה את ציוץ הציפורים, תני לו הרגשה שהוא יכול הכל וכך אני חושבת שיתגבר על המצב ,תתקשרי אליו מהעבודה מידי פעם,בן זוגי אמר לי בבוקר איפא הולכים ? אמרתי לו למועדון חברים (במקום קשישים) צריך להפוך לפעמים את המילים שרק ירגישו בנוח ובמצב יותר מרומם.אהי חזקה טובה'לה. אני אומרת לך כך ואני מתחזקת עם התשובה שאני כותבת לך גם לי אתמול היה רגעי משבר ובכי שעמד לצאת אך החזקתי את עצמי ניגשתי למחשב והפעלתי שירים שבן זוגי אוהב ושנינו שרנו, אפילו שאסור בימים כאלה לשיר כי ספירת העומר, אבל זה שיפר את המצב. בשורות טובות

 

[ליאורלילי]

ענתי ואריאלה יקרות

היום נשארתי בבית ואכלנו יחד ארוחת בוקר. גם זה טוב , ואז שוב ריצות לקופת חולים ולהחליף הליכון לאמי וכך עבר הזמן מהר יותר ממה שציפיתי. כי רציתי לנצל את הבוקר עד 13 לנסוע איתו לרעננה לראות את הבית הישן של הוריו. עד שחזרתי מהורי , כבר התחיל הגשם והחלטנו לא לנסוע, הוא שטף כלים ואני תליתי כביסה ובכל זאת הוא שוב רצה שניסע, הסברתי לו שיש לי תור לרופאה א.א.ג. בשעה 13 ואין לנו זמן , אך לצערי הוא פשוט לא זוכר מה שאני אומרת ושוב שואל אחרי 5 דקות. נראה לי שזה עשה לו שוב מצב רוח נורא כי זה קשה לו להיות תלוי בי כל הזמן. עכשיו סגר את הטלויזיה והלך לישון מצוברח. מה שמטריד אותו תמיד זה שכשהוא רוצה לנסוע לאיזשהו מקום , הוא בעצם תלוי בזמינות שלי , ואז אם זה לא מסתדר , מיד נהיה מצוברח ומסוגר בעצמו. אני מקווה שינוח ויתאושש ואני אביא אחר כך פיצה לצהריים כי בערב נלך לחתונה ושם יאכל אוכל בשרי. אריאלה יקרה , גם אני אומרת לו שיש הרבה נכים , אך את יודעת לאדם חולה , אין נחמה כי יש עוד כמוהו, גם לאנשים שאינם דמנטיים , זה לא עובד כי כל אחד בתוך הצרה שלו. שיהיו לנו בשורות טובות וחודש טוב , נשיקות וחיבוקים לחברותי היקרות , טובה

 

[zs1957]

טובה יקירתי,

צר לי לשמוע שבעלך בדיכאון ולא רצה ללכת אתמול לסרט: "מיסטר בין" . הוא מרגיש כמו נכה היות והוא מודע לפגיעה בזיכרון שלו. חשוב מאד יהיה במסגרת של מועדון יום. ברגע שיהיה לו עיסוק ,פעילות ,הוא ירגיש הרבה יותר טוב מבחינה נפשית,או להכניס גמלאי הביתה שיהיה אתו ,יצא אתו לטייל, יעסיק אותו.סדר יום חשוב מאד לחולים שלנו אחרת הם דועכים ונכנסים לדיכאון. אני מקווה שמצב רוחו ישתפר היום ,תהנו בחתונה. אל יאוש לכי אתו לסרט בשבוע הבא. מאחלת לך יום נפלא, תמשיכי להיות חזקה למרות הנפילות בדרך. חיבוקים ונשיקות

זהבה שחם

 

[ליאורלילי]

תודה זהבה , חברתי היקרה

 

[אפס שתיים]

גם לאנשים בריאים יש ימים של דיכי, לא?

צריך לקבל יום יום כפי שהוא ולא כמו שאנו ציפינו שיהיה. אני בהחלט יכולה להבין את ההלם שלך לרגע המודעות שלו, זה בהחלט מפיל.

 

[ssssss האחת]

טובה

אפשר להבין את הדיכאון שלו..אני זוכרת שבתחילת המחלה אמא שלי הייתה מינה שמשהו לא בסדר איתה הייתה משתגעת מזה,הייתה בוכה... אולי שאת משאירה אותו בביית תתני לו משימות שיעברו לו א הזמןן והואירגיש מועיל כמו לקפל כביסה לטאטא את הבית,אמא שלי הייתה מומחית בזה הייתה אוהבת להעיק את עצמה בזה יום טוב לך ...

 

[ליאורלילי]

SSSSSS היקרה

זה נכון שאפשר להבין , אך עד עתה רוב הזמן מצב רוחו היה טוב ותקין, אך כשעוברים כמה ימים של בדידות , הוא שוב מרגיש כלוא בבית או בעיר ואינו יכול לצאת לטבע מחוץ לעיר. הוא רגיל לעשות כמה דברים ואותם הוא עושה ברצון , כמו שטיפת כלים והורדת הזבל וביום שישי שוטף חלק מהבית והשאר הילדים. אך כשאני מבקשת ממנו לעשות משהן נוסף , הוא מרגיש מנוצל ולא תמיד רוצה לעשות , כי בכל זאת גבר הוא לא עקרת בית , אמנם הוא יוזם ומכניס כביסה יבשה ולפעמים גם מקפל. עכשיו אנו מתכוננים לצאת לחתונה ובע"ה נהנה שם עם המכרים ויהיה שמח. נשיקות לך חמודה ושמרי על עצמך , טובה